עיצומי הסחר של טראמפ מתרחבים למדינות קטנות

עיצומי הסחר של ממשל טראמפ מתרחבים אל מעבר לכלכלות הגדולות של סין ואירופה, והם כוללים כעת מדינות עניות יותר, שארה"ב היא שוק חיוני למוצריהן.

בשנה וחצי שחלפו מאז כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן, משרד הנציג האמריקאי לסחר חוץ השיק בדיקה מקיפה של הזכאות של מדינות פחות מפותחות לתוכנית הפדרלית שמנמיכה מכסים על אלפי מוצרים שהן מייצאות לארה"ב.

לאחרונה פעל הממשל נגד טורקיה ושלל ממנה את הזכאות למכסים נמוכים על היצוא שלה לארה"ב, במסגרת הסכסוך המחריף בין שתי המדינות. תאילנד, אינדונזיה והודו קיבלו גם הן הודעות שהן יאבדו חלק מזכויות הפטור ממכס שלהן. מספר המדינות ברשימה הזו צפוי לעלות בחודשים הבאים, כאשר הממשל בודק זכאות של מדינות מעבר לאסיה, שבה הוא מתמקד כעת.

הכלי שהממשל מפעיל נגד המדינות הללו הוא תוכנית שנקראת "מערכת ההעדפות הכללית של ארה"ב", GSP, שהושקה ב-1976 כדי לסייע להתפתחות הכלכלית של מדינות עניות על ידי אפס מכס על אלפי מוצרים, מחלקי רכב עד תכשיטים. התוכנית מספקת היום יחס מועדף ל-121 מדינות, מפיג'י עד אקוודור.

 טיפול מועדף-ארהב

לנציג הסחר האמריקאי הייתה תמיד סמכות חוקית לבחון את הזכאות של מדינה לתוכנית. בעשורים האחרונים, הבדיקות כללו כמעט תמיד עצומות של גורמים חיצוניים כמו לשכות מסחר ואיגודי עובדים, ונטו להתמקד בנושאים כמו עבודת ילדים או זכויות אדם.

"להשיג מגרש משחקים שווה"

מאוקטובר החל הממשל "תהליך מניעה מראש" - זהו הביטוי של נציג הסחר (השר לסחר חוץ) רוברט לייתייזר - של בדיקת זכאות לתוכנית במטרה "להשיג מגרש משחקים שווה לעסקים אמריקאיים", לפי הצהרה של נציגות הסחר מהשנה שעברה.

סבב ראשון של הבדיקה הזו הקיף 25 מדינות באסיה ובאגן הפאציפי. בסתיו הקרוב יתחילו בדיקות של מזרח אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. עד כה לא נשללה משום מדינה הזכאות להשתתפות בתוכנית.

נציגות הסחר העלתה שאלות כמו אם אותן עמיתות סחר מספקות "גישת שוק שווה וסבירה" לכלכלות המקומיות שלהן, ואם אין בהן חסמי סחר והשקעות. "גישה לשוק" לא הייתה הבסיס לבדיקת מעמד הזכאות של מדינה ל-GSP בשנים האחרונות. מקור בנציגות הסחר אמר שהעילה הזו לא נכללה בעצומות של הגורמים החיצוניים שביקשו לבדוק זכאות של מדינה להקלת המכסים.

דבורה אלמס, סגנית מנהל מרכז הסחר האסיאני בסינגפור, אמרה שארה"ב משתמשת בבדיקות הללו כדי לדרבן מדינות לשאת ולתת על הסכמי סחר דו-צדדיים או לבצע ויתורים אחרים. למדינות רבות זה "עניין די גדול" פשוט מפני שארה"ב היא שוק כה גדול למוצרים כה רבים, היא ציינה.

פחות מ-1% מסך היבוא האמריקאי ב-2016 הגיע במסגרת הזכאות של התוכנית המיוחדת למדינות העניות יותר: כ-19 מיליארד דולר מתוך סך של 2.2 טריליון דולר. זה מעט מנקודת מבט אמריקאית, אבל משמעותי למדיניות העניות. תומכי התוכנית אומרים שהיא מוצדקת ונותנת למדינות עניות סיכוי להתפתח.

הגישה החדשה של בדיקת על תוכנית GSP עולה בקנה אחד עם ההתמקדות של הנשיא טראמפ בגירעונות הסחר הדו-צדדיים של ארה"ב. זו אינה הפעם הראשונה שהממשל מחזיר לחיים סמכויות שלא נעשה בהן שימוש כדי להפעיל לחץ. המכסים על פלדה ואלומיניום ועל מכונות כביסה ולוחות סולריים, למשל, נשענים על סעיפים בחוק הסחר שלא נעשה בהם שימוש במשך יותר מעשור.

"יש כאן מגמה לקראת 'איך אנחנו יכולים להפוך את הסחר הזה ליותר הדדי'", אמרה קימברלי אליוט, עמיתת מחקר במרכז לפיתוח גלובלי בוושינגטון.

הנפגעת האחרונה מהבדיקה: טורקיה

הבדיקה העדכנית ביותר פגעה בטורקיה החודש: נציג הסחר האמריקאי הודיע שיש חשש שטורקיה אינה מספקת ליצואנים האמריקאים גישה הוגנת לשוק הפנימי שלה, והצביע על מכסים טורקיים על יבוא מארה"ב. הבדיקה הגיעה כאשר ארה"ב הגבירה את הלחץ על טורקיה, גם בגלל מדיניות הסחר החדשה וגם בגלל הסכסוך על מעצר כומר אמריקאי בטורקיה בחשד של סיוע לכורדים.

"אנחנו מקווים שטורקיה תעבוד איתנו כדי לטפל בחששות שהובילו לבדיקה החדשה הזו של הגישה פטורת המס שלהם לארה"ב", מסר סגן נציג הסחר ג'פרי ג'ריש מוקדם יותר החודש.

וושינגטון גם הטילה מכסי פלדה ואלומיניום על טורקיה בתחילת השנה. טורקיה הגיבה במכסים זהים על יבוא אמריקאי כמו אורז, טבק וכלי רכב. ביום ו' האחרון הודיע טראמפ שהוא יכפיל את המכסים על פלדה ואלומיניום מטורקיה בעקבות קריסת הלירה הטורקית.

גם תאילנד עלתה על הכוונת

במאי הודיע הממשל על בדיקת הזכאות של תאילנד למכס מוקטן בעקבות עצומה של מועצת יצרני בשר החזיר הארצית בארה"ב, שהתלוננה שתאילנד כמעט שלא מעניקה רישיונות ליצואני בשר חזיר מארה"ב.

במשך למעלה מעשור, בנגקוק חסמה יבוא של בשר חזיר שמכיל את ההורמון רקטופאמין, שחקלאים רבים בארה"ב מאכילים בו את החזירים. היא גם גבתה דמי בדיקה גבוהים של משלוחי בשר שהיו נקיים מההורמון הזה.

פדרציות מגדלי חזירים משישה מחוזות בתאילנד פנו בחודש מאי במכתב גלוי לנשיא טראמפ, בבקשה להפסיק ללחוץ על תאילנד לייבא בשר חזיר אמריקאי, מפני שהשוק המקומי מוצף בתוצרת מקומית. "יבוא כזה יביא אסון בל יתואר על מגדלי החזיר בתאילנד", נאמר במכתב. לפי שעה, ההחלטה על מעמד הסחר המיוחד של תאילנד לא התקבלה בממשל.

דובר של התאחדות מגדלי החזירים בתאילנד אמר בתגובה שמגדלי החזירים הקטנים כבר מתקשים לשרוד בגלל המחירים הנמוכים בשוק המקומי.

ב-2017, תאילנד ייצאה סחורות בשווי 4.2 מיליארד דולר במסגרת תוכניתGSP (הקלות המכס), בערך 13% מסך היצוא שלה, לארה"ב.

אינדונזיה מואשמת ביישום סבך של חסמי סחר והשקעות שיש להם "אפקט שלילי רציני" על עסקים אמריקאיים, מסר נציג הסחר האמריקאי באפריל. כ-2 מיליארד דולר מתוך יצוא של 20 מיליארד דולר היו במסגרת תוכנית GSP ב-2017, כולל מיכון וכימיקלים.

בסוף יולי הגיעה לוושינגטון משלחת של בכירי ממשלה מאינדונזיה, ביניהם שר המסחר שלה, אנגרטיאסטו לוקיטה, כדי לבקש להישאר בתוכנית הקלת המכסים. ההחלטה על כך טרם התקבלה.

גם הזכאות של הודו לתוכנית ההקלות נבחנת מחדש על רקע בעיות של גישה לשוק המקומי. תעשיות מוצרי החלב והמכשור הרפואי האמריקאיות טוענות שהן ניצבות בפני חסמי סחר בהודו. הודו ייצאה לארה"ב ב-5.6 מיליארד דולר במסגרת התוכנית, מתוך יצוא כולל של 49 מיליארד דולר.