כשרשת האופנה RESERVED, המכונה "זארה הפולנית", תכננה לפתוח את הסניף הראשון שלה בארץ, היא לא יכלה לצפות לתור ולמהומה להם זוכות פתיחות של רשתות מוכרת יותר דוגמת H&M. אבל בהנהלת הרשת הפולנית ידעו שתור והסתערות של קונים מייצרים באזז מעולה ומצטלמים נהדר. אז הם החליטו ללכת על סוכריה שווה: 200 הקונים הראשונים בסכום של 200 שקל יקבלו שוברים לכרטיסי טיסה דרך ארקיע, כלומר טיסה סדירה.
הזוכים יוכלו לבחור יעד מבין שלושה: בודפשט, בלגרד או בוקרשט, ולממש את השוברים באוקטובר-דצמבר (לא בחנוכה ולא בסופ"ש). המבצע הזה תוקשר ברשתות החברתיות בלבד, ואירוע פתיחת החנות היום (ד') ב-17:00 בקניון איילון ברמת-גן סיפק את הסחורה. מה לא היה שם? הסתערות על הקופות, דחיפות וצעקות, מאבטחים, מנהלים חסרי אונים, עשרה פולנים המומים, בגדים מושלכים על הרצפה, סטנדים שבורים וצלמים - ומנהל אחד חמוש במיקרופון שבמהרה הפך להיות הגננת.
מחכים לפתיחת הסניף הראשון של רזרב / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
ב-17:05 הצטופפו סביב עמדות הקופה מאות קונים, והבלגן החל. מאבטחים נקראו לעשות סדר, "אבל איך אפשר לעשות סדר מבלי להדוף פיזית את הקונים?", שואל אחד המאבטחים, אחרי שלקול תחינות אמיר משה, מנכ"ל הרשת, לזוז צעד לאחור, אף איש ואישה לא נענו. הקריאות של משה הפכו לתחנונים ולאחר מכן לאיומים להפסקת המבצע: "אם לא תתרחקו מקו הקופות -נסגור עכשיו את החנות", כי מה שחסר להנהלת הרשת ולקבוצת H&O, שהביאה את רזרב לישראל, זה מעבר לאלימות שהיה במרחק פסע משם.
מבין המהומה שסבבה את הקופות, היו גם כאלו שהצליחו במשימה. וכך, חמושים בשקית, בחיוך ובשובר למימוש הטיסה יצאו מרוצים מהמהומה. "הגעתי לכאן ב-16:00 והייתי בין הראשונים בתור", סיפרה ט' החיילת. "איך הספקת ב-5 דקות לבחור בגדים וגם לקנות?", אני שואלת. "שטויות", היא עונה, "לקחתי מהר כמה פריטים ועפתי לקופה. למזלי הייתי נחושה והצלחתי. באנו 3 חברות, שתיים הצלחנו, והשלישית עכשיו תקועה כאן בתור. אנחנו מתכננות לטוס לבודפשט".
אישה אחרת נראתה חסרת אונים: "אני מחפשת את הבת שלי, שרק יתנו לי לצאת מפה". דלתות החנות נסגרו. אין יוצא ואין בא. המהומה כנראה לא הייתה מתרחשת, אם היו מכניסים טיפין-טיפין, קבוצות של 20-30 בכל פעם, אבל אז זה לא היה מצטלם כל-כך יפה.
ב-17:25 המהומה לא שוככת. משה נוטל את המיקרופון ומכריז: "המבצע הסתיים. הרסתם לי את החנות. אני מבקשת מכולם שתלכו מפה". מהקופאיות הוא מבקש לפנות את העמדות ומהמאבטחים לפנות את הקונים. זה לא עזר, הקונים נותרו לעמוד במקומם. לעבור לפינוי אגריסיבי יותר, בהחלט שלא רצו - ובצדק. הפולנים שעמדו בצד היו שמוטי לסת, ובדיון של אנשי ההנהלה הגיעו למסקנה שאי-אפשר לעצור את המבצע. גם הקריאות שזה "לא פייר" כנראה סייעו.
פתיחת הסניף הראשון של רזרב. נציגי ההנהלה מנסים להרגיע את הרוחות / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
5 דקות לאחר מכן, מכריז משה: "הקופות ייפתחו. המבצע מתרחש, רק תזוזו בבקשה מעט לאחור". בינתיים הזיזו המוכרים בחנות סטנד שעמד ליד הקופות כדי שלא יתרסק מחדש. במהרה המהומה חזרה. משה עבר למנגנון מרוכך: "הרי אין פה בחנות יותר מ-200 איש. יש להניח שכולכם תקבלו כרטיסי טיסה. בבקשה תייצרו תור מסודר".
גם זה לא עוזר. מתחילות דחיפות. אני הייתי קודם, אני מחכה פה יותר זמן, אני באתי מרחוק. אני אישה מבוגרת, אני עם ילדים - זה לא עוזר. הדחיפות ממשיכות. הקופות נסגרות מחדש. משה הנואש מכריז במיקרופון "די". אבל כנראה שאי-אפשר לעצור באמת, יש גם תקנון מחייב. ובכל זאת יש פה קונים שבאו במיוחד. ואף אחד מאנשי הרשת לא ירצה להתחיל ברגל שמאל. "יש גבול", הוא אומר במיקרופון. "עד שלא תסדרו פה קו נקי, לא נמשיך. גם את, הבלונדה, לכי לאחור". הבלונדה לא הולכת, ולא האחרים.
פתיחת הסניף הראשון של רזרב. כל הקונים התגודדו ליד הקופות / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
השעה 18:05. משה מבין שכדאי לעלות מדרגה. "כל מי שבחנות ויקנה ב-200 שקל, יקבל טיסה!", הוא מכריז וזוכה לתשואות של מחיאות כפיים. והתור לפתע מסתדר, כמעט. "אני אחליט מי יגיע לקופה, וזה לא יהיה בהכרח לפי הסדר", הוא אומר בטון של מפעילה בימי הולדת בגן. "יכול להיות שדווקא מי שעומד מאחור יהיה הראשון. רק תעשו בבקשה תור אחד ארוך ומסודר. מי שחכם, שילך לסוף התור", מציע משה.
עיקר המהומה התרחש כאמור ליד הקופות, והבגדים והקולקציה שהושקה הייתה שולית בסיפור בחלקה השני החנות הייתה ריקה למדי. כולם אספו פריטים ב-200 שקל רק כדי לטוס בחינם. ואז - תפנית בעלילה, יש טריק.
התברר שמי שכבר קיבל שובר ועוד נותר בחנות, יכול לאסוף פריטים בעוד 200 שקל ולקבל כרטיס טיסה שני - אפשר לנצל את המהומה לטובת הלקוח. כי מי ישים לב. אז, זהו שאחרי כמה טריקים כאלה - שמו לב. שוב המבצע נפסק. שוב הכרזות במיקרופון. "מי שיקבל שובר, ילווה על-ידי נציג שלנו החוצה. מי שייצא כעת מהחנות - לא יוכל לחזור". "אבל יש לי פיפי", פנה אחד הקונים. "אז תחליט - או פיפי או טיסה". אימא אחרת שביקשה להניק את התינוק שלה - קיבלה אישור מיוחד לצאת ולחזור, והאיש עם הפיפי בחר להתאפק. "זה יהיה הפיפי הכי יקר בחיים שלי", הוא אמר. חזר לתור וחיכה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.