הקפה שחור והברבור טורקי: מה עובר על הלירה הטורקית

"להם יש דולרים ולנו יש את אלוהים". כך פתח נשיא טורקיה את נאומו לאומה הטורקית בתחילת השבוע. הנאום המשיך עם אמירות של "אערוף את ראשו של מי שיאיים על האומה הטורקית", לקריאות עידוד של הקהל.

אבל טורקיה היא לא הסיפור הגדול, אלא השפעתה על השווקים. במהלך המשבר הפיננסי של 2008 היו קולות שטענו שקריסה של ליהמן ברדרס לא אמורה להשפיע על העולם, כי לא מדובר במוסד פיננסי מהותי. והנה, הנפילה של ליהמן הציתה משבר פיננסי עולמי, שאת פירות הבאושים שלו אנחנו עדיין אוכלים.

לזהות ברבור שחור

הביטוי "ברבור שחור" תפס תאוצה מאז שפורסם ספרו של נאסים טאלב "הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים". הספר מתאר את הגעת האירופים ליבשת אוסטרליה, ואת מפגשם לראשונה עם ברבור שחור, לאחר שכל חייהם הכירו רק ברבורים לבנים.

קרנות רבות קמו תחת תפיסת ההשקעות של זיהוי אותם אירועים לא צפויים, והשאת תשואה עודפת כתוצאה מכך. בשנה החולפת הזהירו מוסדות פיננסיים רבים מסכנות לכלכלה העולמית. אלו כללו מיתון בסין, כהונתו הבלתי צפויה של דונלד טראמפ (שבינתיים מסתמנת כחיובית לפחות עבור כלכלת ארה"ב), קריסה של מחירי הסחורות ועוד.

אפילו בנק ישראל פרסם מסמך שעסק ב"שלושה ברבורים שחורים": צמיחה נמוכה, ההשפעה השלילית של תהליך העלאות הריבית ומפולת בשוקי המניות בסין.

למרות שהיום כולם מדברים וכותבים על טורקיה בהיבט הביטחוני, אף אחד לא דיבר על טורקיה כגורם לזעזוע בשווקים הפיננסיים. גם הח"מ, בדומה ללא מעט אנשי פיננסים, לא העריך את השפעתה של טורקיה, ובאף אחד מטוריי בשנים האחרונות לא כתבתי על טורקיה כגורם שיכול להיות הניצוץ שיצית משבר.

בחיל האוויר ישנה אמרה שגורה בפי הטייסים, שלפיה האויב שאתה לא רואה הוא זה שיפיל אותך. מבחינות רבות טורקיה היא "ברבור שחור" קלאסי. כולם דיברו על משבר שאולי יגיע מסין, ממחירי הנפט, מאיראן, מהברקזיט ומעוד שלל אירועים אפשריים, אבל אף אחד לא דיבר על טורקיה, מדינה הגובלת עם אירופה, כמחולל אפשרי של משבר פיננסי. כאשר מתרחש אירוע משמעותי שעד לאחרונה לא דיברו עליו, זו ההגדרה הקלאסית של "ברבור שחור".

 הלירה הטורקית מול הדולר ב-5 השנים האחרונות

האימפריה העות'מאנית מכה שנית

פרשנים רבים מעריכים שבסופו של דבר ארדואן יתקפל, כדי למנוע מפולת כלכלית. הפרשנות הזו מניחה שארדואן מעוניין להימנע ממשבר כלכלי, ולא בטוח שזו הנחה נכונה. כרגע מסתמן שלארדואן חשוב לצבור כוח. דווקא משבר כלכלי ימצב אותו כמנהיג הטורקי שנלחם מול כל המערב, למען הכבוד של האומה המוסלמית. במדינות דמוקרטיות, מנהיג שרוצה להיבחר שוב צריך להגיע לבחירות כשמצב הכלכלה טוב מזה שהיה בבחירות הקודמות. במדינות עם מאפיינים דיקטטוריים זו המלצה לא מחייבת.

במונחי היקף תוצר, לטורקיה תוצר בהיקף של כ-910 מיליארד דולר, מה שקנה לה את המקום ה-18 בדירוג המדינות עם הכלכלות הגדולות בעולם. לטורקיה עצמה ולחברות טורקיות חוב הנקוב במטבע זר (שאינו לירה טורקית) בהיקף כולל (קרן + ריבית) של למעלה מ-210 מיליארד דולר.

אבל פה לא נגמרת החשיפה של טורקיה. טורקיה מייבאת מהעולם מוצרים בהיקף כולל של כ-190 מיליארד דולר בשנה. לפי נתוני Trading Economics, מוסר התשלומים הממוצע בטורקיה הוא כ-100 ימים לאחר הזמנת המוצר, מה שמעמיד בממוצע את היקף החוב של חברות טורקיות וממשלת טורקיה כנגד סחורות שכבר קיבלו מחברות זרות על היקף של כ-60 מיליארד דולר נוספים.

סך החוב הנקוב במט"ח, אם כך, מוערך בכ-270 מיליארד דולר. בהנחה שטורקיה תגיע למשבר כלכלי שיוביל להסדר חוב דומה לזה של יוון (מחיקה של 72% מהחוב), אזי מדובר על פגיעה בהיקף של כ-200 מיליארד דולר. וזה עוד לפני ההשפעה הפרטנית על מדינות ספציפיות, דוגמת יוון, שטורקיה מייצאת לה כ-6% מסך היצוא היווני.

ההשפעה ההרסנית של הבנקאות

אם השפעת הכלכלה הריאלית נדמית משמעותית, כאשר צוללים למה שקורה במערכת הבנקאות התמונה קודרת אף יותר. למערכת הבנקאות בטורקיה מאזן בהיקף כולל של כ-3.3 טריליון לירה טורקית.

הבעיה נמצאת בחשיפת המט"ח. בנקים טורקיים העניקו ללקוחותיהם אשראי בהיקף של כ-130 מיליארד דולר, אשראי שעלול לרדת לטמיון אם הלקוחות לא יעמדו בפיחות החד בערך המטבע.

נוסף על כך, לבנקים טורקיים קשרים הדדיים עם בנקים שאינם טורקיים (ברובם אירופיים) בחשיפות חוץ-מאזניות בהיקף כולל ברוטו של כ-3.9 טריליון לירה טורקית (נכון לשער החליפין הנוכחי - כ-650 מיליארד דולר).

הטור האחרון שלי עסק באיגרות חוב מסוג COCO במערכת הבנקאות האירופית. אירוע כלכלי חמור בטורקיה צפוי להביא להפעלת טריגר מחיקת הקרן בחלק ממוצרי ה-COCO, מה שעלול לייצר פאניקה בקרב משקיעים. ברגע שמתחילה פאניקה בשווקים, אפשר לדעת רק איך היא מתחילה; לאן היא תתגלגל זה כבר בגדר נעלם.

 היקף ההלוואות שנותנים הבנקים בטורקיה

יש קטאר - אבל בלי רכבת

ביממה החולפת הודיעה קטאר על כוונה לסייע לטורקיה בהיקף של כ-15 מיליארד דולר. הבעיה היא שעד כה קטאר הוכיחה שהבטחות הסיוע שלה הן לרוב צ'ק ללא כיסוי. כך סייעה עד היום קטאר בהצהרות: לשיקום עזה - 10 מיליארד דולר, לשיקום סוריה - 15 מיליארד דולר, לשיקום עיראק עוד כ-10 מיליארד דולר וכן סיוע נוסף למדינות נוספות. בפועל, עד כה ביחס להבטחות, הסיוע הכולל של הקטארים לא עבר את היקף ה-800 מיליון דולר. הבעיה היא שהיד הקטארית לא חותמת על ההבטחות שמשחררת הלשון הקטארית.

ביממה האחרונה התחזק בחדות שער החליפין של הלירה הטורקית, בין היתר בגלל איסור ביצוע מכירה בחסר (שורט) בשוק המניות הטורקי. המהלך הוביל לכך שמי שהימר נגד שוק המניות הטורקי היה חייב לרכוש מניות טורקיות הנקובות בלירה טורקית - פעולה שעבור משקיעים זרים מצריכה המרת מט"ח ללירה טורקית.

לגבי המשך הדרך, כדאי לקחת את האירוע הנוכחי בפרופורציה - אנחנו עדיין עוסקים בזעזוע מקומי בטורקיה, שבינתיים נדמה משפיע רק על מספר מדינות בשווקים המתעוררים, ולא במשבר רבתי.

כרגע מסתמן שהסיפור הטורקי רחוק מסיום, ולא צפויה פנייה של ארדואן לקרן המטבע הבינלאומית בבקשת סיוע בקרוב - מכיוון שאנחנו עדיין בתוך אירוע מתגלגל. כדאי לזכור שקפה טורקי אורגינל הוא ללא סוכר, ואת הטעם המר מרגישים רק לאחר הלגימה. ייתכן שגם בשווקים הפיננסיים אנחנו כרגע בשלב שבו אנו רואים את הקפה על הפינג'אן, אך עדיין לא חווינו את טעמו המר של הקפה הטורקי.

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם