התעשיות הביטחוניות עדיין "נהנות מחסינות"

במאי 2015 הוציאה אשת העסקים, שרי אריסון, ספר בשם "מודל עשיית הטוב - לממש את הטוב שבך בעסקים". הספר, שהפך במהרה לרב-מכר, הוא מדריך שמנחה כיצד לעשות עסקים בצורה הוגנת, אתית וחיובית. בפרסומים לספר נאמר כי "מודל עשיית הטוב, ביוזמת שרי אריסון וקבוצת אריסון, הוא מודל מבוסס-ערכים ליצירה חיובית בעולם. הוא מהווה כלי פרקטי יום יומי להטמעת ערכים בליבת עסקים, ארגונים, קהילות ואנשים, ומשלב 13 ערכי יסוד אנושיים בכל פעילות, לטובת החברה, הכלכלה והסביבה". לדברי אריסון, "הטמעת המודל החלה בחברות ובארגונים של קבוצת אריסון ברחבי העולם, ככלי מעשי המשלב ערכים בפעילות הליבה ובשגרת קבלת ההחלטות".

אלא שלאחרונה התברר שההטמעה של "מודל עשיית הטוב" בחברות קבוצת אריסון, איך לומר זאת בעדינות, לא ממש יושמה בצורה מיטבית. המנהלים הבכירים ביותר בחברת שיכון ובינוי, שעד לאחרונה הייתה חלק חשוב מקבוצת אריסון, חשודים באחריות לחלוקת שוחד בהיקפים עצומים לפקידי ציבור באפריקה ובדרום אמריקה כדי לקדם אינטרסים של החברה. יתר על כן, השבוע עלה חשד כי גם אריסון עצמה לא הפנימה בתוכה עד הסוף את המסרים שהיא חתומה עליהם, וכי היא ידעה על כך שחולקו כספי שוחד בחברה שבבעלותה.

הפער העצום הזה, שבין הרעיונות היפים והנשגבים להם מטיפה אריסון מזה שנים, של ניהול עסקים בצורה אתית והגונה - לבין החשדות הקשים נגדה ונגד הבכירים בחברה שהייתה עד לאחרונה בבעלותה, גורם לרבים לחשוב שאריסון היא חפה מפשע - שאין שום סיכוי שהיא הייתה מעורבת בצורה כלשהי במעשים הללו. שהחקירה של אריסון השבוע הייתה לכל היותר, מה שאנחנו מכנים, "חקירת סלפי" - חקירה שנועדה יותר ליחסי הציבור של המשטרה ולחוקרים שרצו תמונה עם הנחקרת המפורסמת, ופחות כדי לברר את האמת. האם מליצי היושר של אריסון צודקים? יש לקוות עבורה שכן.

אבל חשוב לומר שגם אם אכן יתברר שאריסון לא ידעה על חלוקת כספי השוחד, לא מדובר בחקירה שהיא לצרכי ציבור בלבד. הראיות שאספה המשטרה עד כה מצביעות על כך שמערכת השוחד בשיכון ובינוי הייתה שיטתית, ארוכה וממוסדת. לא מדובר היה באירוע חד-פעמי או מקומי של מתן שוחד, שיכול לחמוק בקלות מהעיניים של ההנהלה הבכירה ולהינתן ללא ידיעת לפחות חלק מההנהלה.

בנוסף, עד היום נחקרו באזהרה כל בכירי החברה האחרים בחשד כי היו מעורבים בפרשת השוחד, משה לחמני, יו"ר שיכון ובינוי; מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, עופר קוטלר; יו"ר שיכון ובינוי לשעבר, רוית ברניב; ומנכ"ל "SBI-סולל בונה ארצות חוץ" מקבוצת שיכון ובינוי, רוני פאלוך' וקודמו בתפקיד, יהודה אלימלך. אחרי שכל הבכירים הללו נחקרו, היה זה אך מתבקש שגם הבכירה ביותר תיחקר, כדי שהמשטרה והפרקליטות תוכל לברר את כל הפרטים ולהגיע לחקר האמת.

החקירות שמנהלת המשטרה ומובילה הפרקליטות בשנים האחרונות של מתן שוחד לפקידי ציבור זרים הן מקרה קלאסי של "המנוולים שינו את כללי המשחק ולא הודיעו לי" - ביטוי שתבע בשנת 1973 ספירו תיאודור אגניו, סגן נשיא ארצות-הברית בתקופת כהונתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון, עקב אישומים בהעלמת מס ולקיחת שוחד נגדו.

אריסון כידוע לא לבד. איש העסקים בני שטיינמץ, בכירי חברת טבע לשעבר, בעלי חברת שפיר הנדסה, הם ואנשי עסקים נוספים נחקרו לאחרונה באזהרה בחשד כי היו מעורבים במתן שוחד לפקידי ציבור בחו"ל כדי לקדם את האינטרסים של חברות הענק שבראשן הם עומדים. עד לפני זמן לא רב מתן שוחד לפקידי ציבור זרים לא היה דבר אסור במדינת ישראל. "הממזרים שינו את הכללים" רק בשנת 2008, אז כחלק מתהליך הצטרפותה של ישראל ל-OECD ולאמנות בינלאומיות בתחום המאבק בשחיתות תוקן חוק העונשין הישראלי ונוספה עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה.

אבל גם אחרי 2008 הרשויות בארץ לא מיהרו לאכוף את העבירה החדשה בספר החוקים. ביוני 2015 נזף ה-OECD בישראל על כך שהמאמצים של הרשויות שלנו לאכוף את האיסור על מתן שוחד עסקי בחו"ל, אינם נושאים פרי. מאז, חל שינוי דרמטי ונפתחו החקירות הרבות שאותן אנחנו מכירים היום. השבוע, בעקיפין, הצטרפותה של ישראל ל-OECD והלחץ של הארגון על ישראל, הפכו גם את שרי אריסון מגורו לניהול עסקים בצורה הוגנת, לחשודה במעורבות במתן שוחד.

על רקע החקירות של שיכון ובינוי, שפיר הנדסה, טבע וחברות ציבוריות גדולות נוספות, די מפתיע לגלות שעד כה לא התנהלו חקירות משמעותיות בחשד למתן שוחד עסקי נגד חברות ששייכות לתעשייה הביטחונית בארץ. זאת, למרות העובדה ש"סוד גלוי" הוא שבעבר התעשיות הביטחוניות גייסו סוכנים בחו"ל והעבירו שוחד כדי לקדם את העסקים. האם, בניגוד לחברות האזרחיות שנחקרות, החברות הביטחוניות ניערו את חוצנן מהנורמה של מתן שוחד עסקי, והכול אצלן הפך כשר למהדרין מאז שתוקם החוק? או שאולי למדינה יש אינטרס מופחת לחקור את מה שקורה בתעשייה הביטחונית?

פנייתנו לפרקליטות בשאלה הזאת נענתה בתגובה כי עמדת הפרקליטות היא שאף חברה, לרבות כזו המשתייכת לתעשיות הביטחוניות, איננה חסינה מפני חקירה או העמדה לדין בנסיבות בהן היא פועלת לקידום עסקיה שלא כדין. "בשנים האחרונות ניתן לראות בדיקות, חקירות והעמדות לדין של אנשי מפתח וחברות מובילות בכלכלה הישראלית אשר ביצעו או נחשדו בביצוע עבירות פליליות. ככל שבידי מאן דהוא קיים מידע אודות חשד למתן שוחד לעובדי ציבור באשר הם, יש להעבירו למשטרה", מסרה לנו הפרקליטות.