טורקיה מאחורינו: זחיחות בממשלה תוביל את ישראל למשבר

ריח הבחירות מכניס את המערכת לסחרור. המנהיגים נעלמו מהשטח. אין יותר שר אוצר ואין יותר ראש ממשלה. יש רק "מר ביטחון" אל"ף, מר ביטחון בי"ת ומר ביטחון גימ"ל שמתחרים מי יחלק לביטחון יותר מיליארדים: ליברמן התחיל עם 8 כחלון העלה ל-30 ואתמול נתניהו שלף 40. במכירה הפומבית הזאת מוכרים את כל ההישגים מהר-מהר - לפני שיתפוגגו כמו הישג הורדת מחירי הדירות.

חודש אחד לא אומר כלום על מגמות המחירים בשוק הדירות. בנובמבר 2017 למשל ירד מדד מחירי הדירות ב-1.2% ומיד חזר לעלות. שר האוצר משה כחלון נהג אז בחוכמה ולא מיהר להכריז על היפוך מגמה (שאכן קרה חצי שנה אחר-כך). גם הפעם, הזינוק של 0.9% במחירי הדירות שעליו דיווחה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יכול להיות תוצאה של תיקון, שבא אחרי כמעט שנה רצופה של יציבות וירידות. אבל הבעיה שלמדינה אין שום שליטה על מחירי הדיור - השליטה נמצאת בראש של הציבור ובמשחק הזה המלך הוא הציפיות. כל מי שרצה לרכוש דירה ודחה את הרכישה בשנה האחרונה בציפייה להמשך הירידות, עשוי לרדת עכשיו מהגדר אם ישתכנע שהשוק נמצא בתחילתו של גל עליות חדש. נכון, הזוגות הצעירים אמורים להיות מחוץ למשחק בזכות מחיר למשתכן אבל מה לגבי משפרי הדיור? ומה לגבי המשקיעים? העובדה שהם נמצאים היום בשוק ברמות שפל הסטוריות מהווה דווקא נקודת כניסה אטרקטיבית בחזרה לשוק, במיוחד בתקופה שבה אפיקי ההשקעה האלטרנטיבית בשוק ההון, נראים מסוכנים מתמיד.

 מירי הדירות שוב בעלייה

התגובה לאירוע יכולה לפעמים ללמד יותר מהאירוע עצמו. התגובה הארוכה שפרסם אתמול המטה הלאומי לדיור על עליית מחירי הדירות ב-0.9% הבהירה עד כמה המצב חמור. היא כללה אמירות הרואיות על המלחמה הארוכה והסיזיפית שיש בה חודשים טובים יותר ופחות (מהסוג שבדרך כלל שומעים רק אחרי כשלונות כואבים במאבק בטרור) אבל יותר ממה שהיה בה בלט בתגובה מה שלא היה בה. מי שלא היה בה. אף שם לא הוזכר בנוסח הארכני והמליצי. אף אחד מאלה שמיהרו לקחת קרדיט כשהמחירים ירדו, לא ראש המטה הדיור זאב ביילסקי, לא מנכ"ל האוצר שי באב"ד ולא שר האוצר משה כחלון. "מטה הדיור הוקם לפני שלוש וחצי שנים" נכתב בפתח התגובה כאילו המטה נוצר מעצמו ולא ביוזמת כחלון. אם הכישלון יתום הרי שהתגובה של מטה הדיור היא הודאה בכישלון.

נדמה שמאז העלאת דירוג האשראי של ישראל על-ידי S&P לפני שבועיים עסוקים ראש הממשלה נתניהו ויועצו פרופ' אבי שמחון בניתוץ כל ההנחות שעליהן ביססה סוכנות הדירוג את החלטתה. לאחר העלאת הדירוג הסבירו האנליסטים של S&P שהם מניחים שהגירעון התקציבי ימשיך להיות נמוך מהיעד ושיחס החוב הציבורי ימשיך לרדת. הם טענו שתקציב הביטחון ימשיך לקטון באופן יחסי לתוצר. "ומה דעתכם על הרעיון החדש של נתניהו, להצמיד את הדירוג לתוצר?" שאל אותם כותב שורות אלה "לא שמענו על זה" השיבו "אבל אם זה באמת יקרה - נצטרך להתייחס לכך". אתמול הכריז נתניהו כי תקציב הביטחון בשנים הקרובות לא יפחת מ-6% תוצר והתוספת לביטחון תגיע ל-40 מיליארד שקל. מאז חשיפת היוזמה ב"גלובס" בתחילת החודש השמיעו כל הכלכלנים שאינם עובדים במשרד ראש הממשלה בירושלים אמירה דומה - אסור לקשור בין תקציב הביטחון לתוצר. זה לא הגיוני, זה יפגע בצמיחה ובתקציבי המשרדים החברתיים. אבל מה הם מבינים. הבוקר (ה') התראיין ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון בגלי צה"ל ואמר שרוב המימון להגדלת תקציב הביטחון ב-2019 "יגיע מהגדלת הגירעון". לא, שמחון אינו חושש מההשלכות שיש לצעדים האלה על דירוג האשראי של ישראל משום שלדבריו "ישראל היא כלכלה של טריפל A מבחינת הביצועים הכלכליים שלה והסיבה היחידה שאנחנו לא נמצאים שם זה רק בגלל האיום הבטחוני" הגדלת תקציב הביטחון הסביר שמחון תקטין את האיום הבטחוני ולכן- וזו כבר פרשנות שלי - מדובר בהשקעה שתביא להעלאת דירוג האשראי של ישראל ולא להיפך, כפי שסוברים בטעות האנליסטים של S&P.

שמחון איננו כלכלן מתחיל. הוא מועמד ריאלי להיות נגיד בנק ישראל הבא. הוא יודע שהגירעון השנה גבוה מדי, גם ללא הגדלת תקציב הביטחון. הוא יודע שההכנסות ממסים השנה מאכזבות ושהוצאות הממשלה מזנקות בקצב מהיר בהרבה מהמתוכנן. הוא יודע שהשוטרים והסוהרים עומדים לקבל 7 מיליארד שקל תוספת שכר לא מוצדקת בגלל שאף שר אינו מוכן לשלם מחיר אישי על ולהתייצב מולם - ושאין מקור תקציבי לתוספת הזאת. הוא יודע שמשברים מתחילים בדיוק בנקודה שבה הזחיחות משתלטת, עם אמירות כמו "אנחנו טריפל A וכל מי שאומר אחרת לא מבין כלום". שמחון שייך לאגף הימני של הכלכלנים בישראל. חבריו לאגף נוהגים לתקוף את שר האוצר משה כחלון על מדיניות פופוליסטית וחסרת אחריות. זה אולי נכון אבל אבל לאורך כל הקדנציה שלו כחלון הקפיד לא לחצות קו אדום אחד: יעד הגירעון התקציבי מעולם לא עבר אצלו את קו ה-3%. כמה אירוני שדווקא כלכלן 'ימני' כמו שמחון מרשה לעצמו בהבל פיו לחצות בדהרה את הקו האדום של שר האוצר 'הפופוליסט' כחלון. כמה אירוני שדווקא הכלכלן, שאמור להיות האיש עם הרגל על הבלם הוא זה שלוחץ על דוושת הגז. כמה אירוני שמר כלכלה שהפך למר ביטחון שכח את כל מה שהטיף לו פעם, שהוא משאיר מאחור את שר האוצר שלו ומזניק את מכונית הכלכלה הישראלית לעבר הקיר של הורדת דירוג האשראי. טורקיה מאחוריך.