המהגרים הטורקים בברלין חיסלו את הלירות בעמדות הצ'יינג'

בצ'יינג' של פרהאד נגמרו הלירות הטורקיות להחלפה. "אין לי יותר", אומר חלפן הכספים הסורי כשהוא יושב בכורסה בחנותו ברובע נויקלן שבברלין. "כל היום נכנסים אנשים שרוצים להחליף יורו ודולר ללירה טורקית. התקשרתי לחבר שלי באזור אחר של העיר, הוא סיפר שגם לו נגמרו הלירות". פרהאד מצביע על שטר מתחת לזכוכית על דלפק הצ'יינג שלו - "אני אומר להם שזה הכסף הטורקי היחיד שנשאר לי, אז הם מבקשים להעביר כספים עם 'וסטרן יוניון' - לשלם כאן ביורו ולשלוח למשפחה בלירות".

בין אם כתמיכה במולדת או כהשקעה במטבע זר, גל ההמרות ללירה הטורקית, שהתפשט מטורקיה לרחבי העולם בליווי קריאה ל"ג'יהאד פיננסי" נגד הדולר ונגד ארה"ב, מראה כי משבר המטבע הטורקי הגיע גם לגרמניה. לא רק בקרב הקהילה הטורקית הגדולה במדינה, אלא גם כסוגיה פוליטית, שעיקרה אם ועד כמה צריכה ברלין לסייע לאנקרה להיחלץ מהמשבר - לקראת ביקור שנוי במחלוקת של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן בגרמניה בחודש הבא.

כשלושה מיליון טורקים חיים בגרמניה, לפי הערכות, רובם תוצאה של גלי ההגירה הגדולים של שנות ה-50' וה-60', שנות "הנס הכלכלי" של מערב גרמניה והצורך הדחוף בידיים עובדות. בגלל חוקי האזרחות הנוקשים של גרמניה, רבים מהצאצאים של אותם עובדים אינם זכאים לדרכון גרמני ושומרים על אזרחותם הטורקית, כך שהם מצביעים בבחירות ושומרים על קשר הדוק עם מולדת אבותיהם. הגרמנים מופתעים כל בחירות מחדש לגלות כי רוב הטורקים הגרמנים מצביעים בעבור ארדואן.

שאלות על עומק האינטגרציה של הקהילה הטורקית, והנאמנות של חבריה לרפובליקה הפדרלית, פורצות מפעם לפעם מתחת לפני השטח. הפעם האחרונה הייתה לפני גביע העולם בכדורגל, כשכדורגלן הנבחרת הגרמנית מסוט אוזיל, שנולד בטורקיה, הצטלם עם ארדואן והואשם בחוסר-נאמנות.

בברלין, לפי הערכות, מונה הקהילה הטורקית כ-120 אלף בני אדם, ורובם מתרכזים בשכונות קרויצברג ונויקלן. אתמול, בשבת בבוקר, השדרות המרכזיות המו משפחות שיצאו לקניות, בחנויות בדים מלאות ובמספרות נפרדות לגברים ולנשים, שתורים ארוכים השתרכו מחוץ להן.

בחנות טלפונים אחת סמוך לקוטבוסרפלאץ, אחת מני רבות, סיפר בחור צעיר ממוצא טורקי, שביקש לא להזדהות בראיון לעיתון ישראלי, שאין לו בעיה להמשיך למכור מוצרים של חברת אפל. החברה האמריקאית מתמודדת עם קריאות לחרם נגדה, וברשתות החברתיות מראים טורקים כיצד הם מנפצים את מכשיריה. "אייפון הוא עדיין מספר אחת בגרמניה", אמר בחיוך, "אף אחד לא ישבור אותו כאן". אבל הצעיר סיפר שגם הוא המיר בשבוע שעבר 600 יורו מחסכונותיו ללירה טורקית, אחרי שראה בפייסבוק את הקריאה לעשות זאת.

בחנות אחרת, מוחמד, צעיר לבנוני ממוצא פלשתיני, סיפר שבעל החנות שבה הוא עובד המיר גם הוא כסף רב ללירות טורקיות. "יש הרבה אנשי עסקים כאן, הרבה סורים שעושים עסקים בטורקיה, והשמועה היא שכולם קונים לירות טורקיות. אני לא יודע אם זאת השקעה או שהם עושים זאת כתמיכה", אמר.

לו עצמו ברור איזה צד לבחור בקרב בין ארדואן לטראמפ. "לא משנה שארדואן טורקי, הוא מייצג את האיסלאם. הוא היחיד שיש לו סיכוי להילחם בטראמפ, לאחד ולייצג את העולם הערבי. הרי אם לא נצליח עכשיו בקרב הפיננסי הזה נגד ארה"ב, זה לא יעבוד אף פעם. זאת ההזדמנות וארדואן הוא האיש", אמר.

אך המשבר הכלכלי הטורקי משפיע לא רק על הנעשה בקהילה הערבית והטורקית בגרמניה, אלא גם על המערכת הפוליטית במדינה.

בשבוע שעבר, בשיא המשבר, התקשרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לארדואן והודיעה לאחר מכן כי "טורקיה משגשגת מבחינה כלכלית היא אינטרס גרמני". שותפתה להנהגת הקואליציה, מנהיגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית אנדראה נאהלס, אף העלתה הבוקר את האפשרות שגרמניה תחלץ את טורקיה במידת הצורך. "יכול להיות שייווצר מצב שבו גרמניה תהיה חייבת לסייע לטורקיה, ללא קשר לחיכוכים הפוליטיים עם ארדואן", אמרה אנדראה נאהלס, "טורקיה היא חברה בנאט"ו ואנחנו חייבים לדאוג למצב בה. זהו אינטרס שלנו שטורקיה תישאר יציבה מבחינה פיננסית, ושמשבר המטבע שלה ייפתר".

הקשרים בין שתי המדינות סבוכים. כשהדבר עוד נראה אפשרי, מרקל ומפלגתה השמרנית הובילו את ההתנגדות באיחוד האירופי לצירופה של טורקיה, שבה חיים כ-80 מיליון מוסלמים, לגוש האירופי. עם זאת, טורקיה היא יעד יצוא חשוב לכלכלה הגרמנית, ושווי היצוא אליה בשנה שעברה עמד על 21.5 מיליארד יורו; בנוסף, טורקיה מונעת ממיליוני פליטים לעבור לשטח האיחוד האירופי, בעקבות הסכם בעניין עם בריסל.

תחת הנהגתו של ארדואן, ועל רקע חיכוך מתמיד בנושא זכויות אדם ומשפט, נרשם סכסוך הולך ומחריף בין ברלין לאנקרה. אחרי המהפכה הכושלת נגד ארדואן לפני כשנתיים, האשים הנשיא הטורקי את גרמניה במעורבות בה, וכמה עשרות טורקים בעלי אזרחות גרמנית נעצרו בגלי המעצרים ההמוניים. בשנה שעברה, כשהרשויות בגרמניה מנעו משרים בממשלתו לקיים עצרות פוליטיות במדינה, אמר ארדואן כי גרמניה "נוקטת שיטות נאציות".

כעת, מציינים פרשנים, המשבר הכלכלי של טורקיה כבר משנה את הטון של הנשיא הטורקי. הוא שוחח בשבוע שעבר גם עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, והוא מתכונן לביקור רשמי בגרמניה בחודש הבא. עצם קיום הביקור, שכולל קבלת פנים צבאית ופגישה עם נשיא המדינה פרנק-ולטר שטיינמאייר ועם הקאנצלרית אנגלה מרקל, עורר סערה בגרמניה. כעת ייתכן שעל סדר היום יעמוד גם שיתוף פעולה כלכלי. בנויקלן, יש מי שרואה זאת בחיוב. "הרי לפני שהוא הטיל סנקציות על טורקיה, טראמפ הטיל סנקציות על האיחוד האירופי, אז למה לא לשתף פעולה מול אויב משותף?" תהה מוחמד.