הייטקיסטים ישראלים נפגעים מהחמרת תקנות ההגירה בארה"ב

מדיניות ההגירה של ממשל טראמפ עושה כותרות בזכות הקשחת היחס למהגרים בלתי-חוקיים. החלטת הממשל לעקור ילדים, לרבות תינוקות, מחיק הוריהם שניסו להיכנס לארה"ב ללא אשרה, הן מסיבות כלכליות והן במאמץ למצוא מקלט מאלימות, הייתה אסון הומניטרי ואסון של יחסי ציבור לבית הלבן של טראמפ.

אבל, מעבר לדרמות האנושיות שמתחוללות לאורך הגבול עם מקסיקו, פועל ממשל טראמפ בעקביות גם להורדת זרם המהגרים ומבקשי עבודה שנכנסו למדינה לפי הספר ומקפידים על כל החוקים והתקנות. אפילו "מוחות מבריקים", שהיו מתקבלים בברכה בכל מדינה מתועשת, מוצאים עצמם מתמודדים עם מכשולים שאיש לא העלה על דעתו להציב בממשלים קודמים.

מטבע הדברים, למגמה החדשה של הממשל יש השלכות משמעותיות על רבבות אנשי הייטק ומנהלים ישראליים, שמחייתם והקריירה שלהם תלויות בגישה חופשית נטולת מהמורות לשוק העבודה בארה"ב.

האשרה הנפוצה בקרב המועסקים במקצועות אלו היא אשרת עבודה מסוג H-1B, המאפשרת למעסיקים אמריקאים להעסיק באופן זמני עובדים שאינם אזרחי ארה"ב במקצועות הדורשים מומחיות. מדובר בין היתר על ארכיטקטים, רופאים, מהנדסים ומתכנתים. מספר הבקשות לאשרת H-1B שהתקבלו בשלטונות ההגירה בשנת הכספים 2017 ירד בפעם הראשונה מזה חמש שנים: מ-236 אלף שנה קודם לכן ל-199 אלף, לפי נתוני אגודת עוה"ד האמריקאים להגירה (AILA). 

גם בתחום הלימודים חל שינוי משמעותי. מדיניות ממשל אובמה הייתה להקל על סטודנטים זרים שלומדים בארה"ב, במיוחד אלה שלומדים מדעים מדויקים, לקבל מעמד של תושב קבע שאינו אזרח (גרין קארד). החשיבה הייתה, שסטודנט כזה יתרום לכלכלה האמריקאית בעתיד. מאז שנכנס טראמפ ללשכה הסגלגלה חלה תפנית של 180 מעלות בגישת הממשל. כיום נאלצים סטודנטים להתמודד עם מכשולים שהולכים וגדלים כדי לקבל תעודת גרין קארד. בין 2016 ל-2017 נרשמה ירידה בשיעור של 4% במספר הסטודנטים הזרים שהתקבלו ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ומכללות אמריקאיות וירידה בשיעור של 6% במספרם של אלה שהתקבלו ללימודי תואר שני במדעים והנדסה.

נראה כי להקשחת הקריטריונים לכניסה לארה"ב יש השפעה גם על תיירות. לפי נתוני המשרד הלאומי לתיירות ומסעות (U.S. National Travel and Tourism Office), בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017 נרשמה ירידה של 2.3 מיליון - 3.8% - במספר המבקרים בארה"ב בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2016.

בינתיים שירותי האזרוח וההגירה של ארה"ב (USCIS) נאבקים בפיגורים ובהליכי עבודה איטיים ומעלים את עמלות השירות שהם גובים מפונים, לדברי ה-AILA.

 כך דוחק ממשל טראמפ את המהגרים החוקיים מחוץ לארה"ב

לאומנות לפני יעילות כלכלית

צמצום ההגירה החוקית נועד למעשה לממש את אחת מסיסמאות הבחירות של דונלד טראמפ: "Buy American, Hire American". כבר בראשית כהונתו חתם הנשיא טראמפ על שורה של צווים נשיאותיים, ובהם צו שכותרתו היא סיסמת הבחירות דלעיל. מטרת הצווים האלה היא להקשיח ולאכוף באופן גורף את חוקי ההגירה.

בעקבות פרסום הצווים, פרסמו רשויות ההגירה מזכרי מדיניות שמחמירים את הנהלים לטיפול בבקשות לקבלת אשרות עבודה והגירה שעיקרם הם:

1. הרשויות התבקשו להבטיח שאשרות H-1B יינתנו "רק למבקשים בעלי הכישורים הגבוהים ביותר עם פוטנציאל ההשתכרות הגבוה ביותר".

2. הגברת הפיקוח והאכיפה של משרדי העבודה והמשפטים על חברות שמעסיקות עובדים בעלי אשרות H-1B.

3. בניגוד למדיניות הקודמת, פקידי ההגירה הונחו לדון בכל בקשה להארכת אשרה כאילו היא מוגשת בפעם הראשונה. 

4. ממשל טראמפ פתח בהליך לביטול תקנת 'היזם הבינלאומי'. תקנה זו נכנסה לתוקף בתקופת ממשל אובמה, והיא נועדה ליצור מסלול לקבלת מעמד הגירה מיוחד ליזמים בחברות שמוגדרות "בעלות פוטנציאל צמיחה".

5. הממשל הגביל תקנה שלפיה משרת מתכנת מחשבים נחשבת כ"מקצוע מיוחד" (specialty occupation) לצורך קבלת אשרה H-1B.

6. החמרת הדרישות לקבלת ראיות נוספות (request for evidence), שפונים נדרשים להציג לפני שלטונות ההגירה כדי להוכיח זכאות לאשרה H-IB או אשרות אחרות.

7. הוגבלה זכאותם של אזרחי קנדה ומקסיקו לעבוד ככלכלנים בארה"ב, זכות שהוגדרה בהסכם הסחר החופשי הצפון אמריקאי (נפט"א).

8. בחינת אפשרות לבטל את רישיונות העבודה שניתנים במקרים מסוימים לבני/בנות זוג של בעלי אשרת H-1B.

לפי ה-AILA, התוצאה היא עלייה משמעותית באי-הוודאות מול תהליך קבלת האשרות, ועובדה זו מרפה ידיהם של מעסיקים שמבקשים לשכור עובדים זרים ושל עובדי טכנולוגיה לא-אמריקאים שמחפשים הזדמנויות תעסוקה בארה"ב.

חסמים אלה נועדו להרתיע פונים פוטנציאליים, גם כאשר מדובר באנשי טכנולוגיה שעשויים לתרום לכלכלה האמריקאית, בדיוק כפי שהחלטת הממשל לקרוע ילדים מחיק משפחותיהם נועדה להפחיד את אלה שנמצאים בתחתית הסולם הכלכלי, אלה שמוכנים להסתנן לארה"ב ללא אשרה כדי להבטיח להם ולמשפחותיהם עתיד טוב יותר.

נראה שדבקות הממשל בתפיסה כלכלית לאומנית גוברת על שיקולי תועלת כלכלית, גם במקרה של הטלת הגבלות על עובדים מיומנים. טראמפ הבטיח לבנות חומה מבטון ולבנים לאורך הגבול הארוך בין ארה"ב למקסיקו, הבטחה שכנראה לא תתממש, אבל הוא מצליח לבנות חומה סמויה לבלימת ההגירה החוקית, לרבות הגירתם של מהנדסים, אנשי הייטק ומנהלים בכירים.

תקועים בארה"ב ללא עבודה

עו"ד נמרוד פנץ, ממשרד עורכי הדין דירסון, לוי ופנץ, בוושינגטון שמתמחה בסוגיות הגירה ורילוקיישן לארה"ב, מתאר את הקשיים עימם נאלצים להתמודד אנשי הייטק, מנהלים וחברות במציאות החדשה של ממשל טראמפ. "חברות שמגישות בקשות לאשרות עבודה לעובדים כאלה צריכות לנהוג במשנה זהירות בהכנת המסמכים הדרושים", אומר עו"ד פנץ. הוא מסביר כי הרשויות מגלות יחס פחות סלחני כלפי בקשות שהוכנו ברישול, ואין שום ודאות שמבקש יקבל הזדמנות נוספת לתקן או להוסיף ראיות בשלב מאוחר יותר.

לדברי עו"ד פנץ, תקנה חדשה מסמיכה את פקידי רשויות ההגירה לזמן בעלי אשרות עבודה, שבקשתם להאריך את אשרתם נדחתה, לדיון הרחקה וגירוש בבית משפט לענייני הגירה. השינוי הזה מותיר פונים כאלה ללא מעמד חוקי והוא עלול למלא את מסדרונות בתי המשפט באנשים נורמטיביים שהיו עוזבים את ארה"ב מרצונם, בעקבות פקיעת תוקף האשרה שלהם, בלי להזדקק לדיון משפטי, אלמלא צו הזימון שמחייבים להתייצב בבית המשפט.

"הלקוחות יהיו חייבים להופיע לדיון בבית המשפט שאליו זומנו. דרך אחת להתמודד היא לפנות לתובע הכללי בבקשה לבטל את הזימון, מפני שבעל האשרה שואף לעזוב מרצונו, אבל ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של התובע, ועובדים רבים ימצאו עצמם תקועים כאשר תיושם מדיניות זו. הם לא יוכלו לעבוד משום שאשרתם פגה, והם לא יוכלו לעזוב, עד לדיון המשפטי אליו זומנו", אומר עו"ד פנץ.

העיקר לרצות את "הבייס" 

במקביל, פותח ממשל טראמפ חזית נוספת נגד מהגרים חוקיים. על פי דיווח ב-NBC, צפוי הממשל להעלות בשבועות הקרובים הצעה שתקשה על מהגרים חוקיים שחיים בארה"ב לקבל אזרחות או אפילו גרין קארד אם הם השתמשו אי-פעם בשירותי הרווחה שמציע הממשל לכל תושבי ארה"ב, לא דווקא אזרחים, לרבות אובמה-קר. לפי הדיווח, קיצץ ממשל טראמפ באופן דרסטי את מספר אשרות גרין קארד שזמינות למהגרים חוקיים ואת מכסת בעלי גרין קארד שיקבלו אזרחות.

אין כמעט ספק, שכל המהלכים האלה נולדו מהבוז שחשים הנשיא טראמפ, יועצו הבכיר, סטיוון מילר, ואחרים בממשל כלפי מהגרים, במיוחד לא לבנים, כתבו בעלי הטור פול וואלדמן וגרג סארג'נט ב"וושינגטון פוסט". אבל הגישה הזו משרתת גם את הצרכים הפוליטיים של הנשיא טראמפ, שזקוק להשליך נתחי בשר אדום ל"בייס", קהל תומכיו הנאמן, שסלידה מקסנופוביה אינה אחד ממאפייניו הבולטים.

ברור שהנהלים החדשים נועדו למרר חייהם של עובדים זרים ומהגרים חוקיים ולשלוח רמז ברור להם ולאלה שמתדפקים על שערי ארה"ב: אל תצפו לגן עדן עלי אדמות באמריקה. חשבו פעמיים ושלוש אם אתם רוצים להישאר פה או להגיע לכאן.

והפליטים? זוכרים את שיר הברכה למהגרים פרי עטה של אמה לזרוס, שחרוט בלוח נחושת בבסיסו של פסל החירות? "הבו לי את בניכם היגעים והעניים, ערב רב של המונים כמהים לנשום כבני חורין, את הפליטה האומללה של חופיכם המשופעים. שלחו אותם אלי, חסרי הבית וסחופי הסער, בפנס אאיר בואם בשער זה". ובכן, התעלמו. זה פאסה. לפחות בשנתיים וחצי הקרובות.

הדילמה הישראלית: האם לבקש ויזה לארה"ב למרות הקשיים

רילוקיישן לארצות-הברית, אם כמנכ"ל ומייסד של סטארט-אפ, ואם כעובד בחברת הייטק גלובלית, הוא הזדמנות משמעותית בקריירה של הייטקיסטים ישראלים. השינויים במדיניות ההגירה שמוביל ממשל טראמפ, יוצרים בלבול וחששות בקרב מי שרוצה לקבל או לחדש ויזה לארה"ב.

אחת הוויזות המושפעות מהשינויים, ויזה מסוג H-1B, משמשת חברות להעסקה זמנית של עובדים שאינם אזרחי ארצות-הברית. קיימת מכסה של 65 אלף ויזות בשנה ועוד 20 אלף למחזיקי תואר שני. הנשיא טראמפ מאיים בהקשחת הקריטריונים לקבלת הוויזה, משום שבמקרים רבים, נעשה שימוש בהיתר על מנת להעסיק עובדים במיקור חוץ ממדינות דוגמת הודו, אותם ניתן להעסיק בשכר נמוך משל מתכנתים אמריקאים.

גם ישראלים רבים בוחרים להגיע לארה"ב באמצעות ויזה מסוג H-1B, אך חלקם כבר מרגישים את השפעת החששות ממדיניות טראמפ. "כיום פחות חברות רוצות לגייס עובדים זרים, כי הן לא רוצות לקחת את הסיכון", אומרת סיון אביהוד, מנכ"לית Link2USA, חברת השמה לעובדי הייטק בארצות-הברית. "גם כאשר מדברים על חידוש ויזה, יותר קשה לחדש כיום ויזות מסוג H1 או L1. זה לא ששינו את הרגולציה, אלא שפקידי ההגירה נותנים יותר משקל לקריטריונים הקיימים. הם בודקים כל דבר יותר לעומק", היא מוסיפה.

חברת PassRight היא סטארט-אפ שמפתח אוטומציה לתהליך הגשת הבקשות לוויזה בארה"ב. את החברה הקימו גל טלמור ולירן רוזנפלד. השניים סבורים ששינויי מדיניות ההגירה של ממשל טראמפ לא ישפיע מאוד על ישראלים, כיוון שהוא לא מופנה כלפיהם. "יש פה תפיסות גזעניות לגבי לאומים מסוימים, וההקשחה שהנשיא טראמפ מדבר עליה בתקשורת פוגעת בעיקר בהם ולא בסקטור העסקי", אומר רוזנפלד.

 הייטקיסטים

"לוויזת ה-H-1B יש ביקוש יתר, ולכן מקפידים יותר על הנהלים הקיימים", אומר רוזנפלד, ומציע אלטרנטיבה: "בזמן שכולם מדברים על ה-H-1B, יש גם את ה-O1, ויזה לטאלנטים יוצאי דופן בתחומם. כדי לקבל אותה צריך להביא הוכחות שמראות על מומחיות כמו פרסים, משכורות גבוהות מהממוצע, תפקיד קריטי בחברה וכו'. זו ויזה שיש לה מכסה של 240 אלף ובכל שנה מקבלים אותה 16-17 אלף איש, כי אין ביקוש, ולכן קל יחסית לקבל אותה".

ובכל זאת, החשש מהשינוי, הן בקרב מעסיקים והן בקרב ישראלים מרתיע אנשים מהאפשרות של הגירה. לפי נתונים של חברת WOO, ישראלים מעוניינים פחות ופחות ברילוקיישן. "יש שיאמרו שכשמערימים קשיים, היזמים הישראלים צריכים להפנות את הגב ולפנות למקומות אחרים", אומר יואב סאמט, שותף מנהל בקרן StageOne, המתגורר בעמק הסיליקון ומלווה את יזמי הפורטפוליו של הקרן במעבר לארה"ב. "אני עדיין חושב שהשוק האמריקאי הוא השוק העיקרי לסטארט-אפים ישראלים ברוב המקרים וצריך לפנות אליו ולא להיבהל" הוא מוסיף.