הסדרה נחוצה למעצבים וליצירות

לאחרונה נכנס לתוקף חוק העיצובים התשע"ז. החוק נועד ליצור הסדר מקיף ומאוזן שיחול על עיצובים במדינת ישראל, ויחליף את ההסדר הארכאי הקיים כיום. תכלית החוק החדש היא להביא למודרניזציה והתאמה של הדין למקובל בעולם בתחום העיצובים (שכונו בחוק הקיים "מדגמים"), לעודד יצירתם של עיצובים חדשים לטובת הציבור, להרחיב את ההגנה לבעלי העיצובים, לקדם את הוודאות בתחום העיצובים בישראל ולעודד פעילות בעלי עסקים בתחום העיצובים, בפרט עסקים קטנים.

החוק החדש מגדיר עיצוב באופן כללי כמרכיב החזותי של מוצר, לרבות מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו עשוי מוצר. אחד החידושים המשמעותיים שבחוק הוא כי לאור ההתפתחות הטכנולוגית ניתן יהיה ליהנות מהגנת עיצוב גם על מוצרים בלתי מוחשיים, כגון סימנים גרפיים (אייקונים), אריזות ותצוגות מסך. מדובר בהגנה על ממד חדש, שיכול להיות רלוונטי במיוחד לתעשיית ההייטק. כך לדוגמה, חברה תוכל לקבל הגנה מכוח החוק החדש על עיצוב סרגל הכלים (Toolbar) או ה-Dashboard, שהינם חלק מהתוכנה שהחברה ממסחרת, וכן על אייקונים המופיעים בתוכנה או באפליקציה של החברה (הכל בכפוף לעמידה במבחני הכשירות הקבועים בחוק).

עד היום, עיצוב שלא נרשם בפנקס המדגמים, לא היה זכאי להגנה מכוח דיני המדגמים. חובת רישום זו הציבה קשיים בפני בעלי העיצובים ולא הייתה ישימה במיוחד לעסקים המבוססים על "אופנות מתחלפות", כגון קולקציות עונתיות של בגדים. עסקים אלה ויתרו על הליך הרישום והותירו את עיצוביהם ללא הגנה, מאחר שהליך הרישום הינו ממושך ועלותו אינה מבוטלת. במסגרת החוק החדש נוספה הגנה גם על עיצובים שאינם רשומים, וזאת בהתקיים שני תנאים מצטברים: (1) העיצוב חדש ובעל אופי ייחודי; (2) המוצר נושא העיצוב הוצע למכירה או הופץ בציבור לרבות באמצעות האינטרנט, באופן מסחרי בידי בעל העיצוב או מי מטעמו, בישראל, בתוך תקופת זמן המוגדרת בחוק החדש.

חשוב להדגיש כי היקף ההגנה הניתנת לעיצוב לא רשום הינה צרה יותר ממהגנה הניתנת לעיצוב רשום. בעוד שעיצוב רשום זכאי להגנה מכוח החוק החדש לתקופה של 25 שנים, עיצוב לא רשום זכאי להגנה לתקופה של 3 שנים בלבד. בנוסף, במקרה שבו עוצב עיצוב זהה לעיצוב רשום, בעל העיצוב הרשום לא יידרש להוכיח קיומה של העתקה על מנת להוכיח הפרה של העיצוב הרשום, בעוד שבמקרה בו עוצב עיצוב זהה לעיצוב לא רשום, יהיה צורך להוכיח יסוד של העתקה בכדי לבסס את טענת ההפרה.

כאמור, החוק החדש כולל שינויים מבורכים רבים, ובשל ההגנה הניתנת מכוחו גם לעיצובים לא רשומים צפוי כי היקף העיצובים שיזכו להגנה יגדל באופן מהותי. המנגנונים הקבועים בחוק החדש צפויים לעודד את שוק העיצוב הישראלי, להתאים את הדין בישראל למאה ה-21 ולהעמידו בקו אחד עם המקובל בעולם. עם זאת, מתן ההגנה על עיצובים לא רשומים בחוק החדש, עשוי ליצור אי ודאות בשוק בשל העדר הידיעה אם עיצוב מסוים שניחשף אליו, למשל באמצעות האינטרנט, הינו חופשי לשימוש או מוגן תחת החוק.

למרות שהחוק כולל מנגנון אשר מיועד לתמרץ בעלי עיצובים לסמן לצד עיצוביהם שמדובר בעיצוב לא רשום, סביר להניח שבפועל בעלי עיצובים רבים לא יעשו כן, והדבר אף עשוי להגדיל את חוסר הוודאות בעניין זה. יתרה מכך, ייתכן ובעלי עיצובים יסמנו עיצובים שאינם זכאים להגנה כמוגנים וכתוצאה מכך ייתכן וימנע שימוש בעיצובים שכלל אינם זכאים להגנה. בשל הכללת מנגנון הפיצויים בלא הוכחת נזק (הידועים גם כפיצויים סטטוטוריים) וכן סעיפי העונשין שנכללו בחוק החדש, אנו צופים כי האכיפה נגד מפרי עיצובים תהא אפקטיבית ותעניק את ההגנה הנדרשת לעיצובים.

■ טבת היא מנהלת מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד GKH, ו-ויזנפלד היא עורכת דין במחלקה.