המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) רוצה לעודד שיתופי פעולה בין חוקרים באקדמיה לבין אנשי תעשייה בתחום של תחבורה חכמה. לצורך כך החליטה המל"ג להקצות 25 מיליון שקל להקמת מרכז לאומי לקידום מחקר בנושא. הסכום יוקצה בחמש השנים הקרובות, והוא חלק מתוכנית רחבה יותר של המדינה, במסגרתה שואפת המדינה להוות מוקד ידע וניסויים של פתרונות תחבורה חכמה.
המל"ג, כמו המדינה, רואה לנגד עיניה את חברת מובילאיי, והיא שואפת לאפשר ולהאיץ צמיחה של חברות נוספות דומות לה. חברת מובילאיי הירושלמית, שנמכרה בשנה שעברה לאינטל בסכום עתק של 15.3 מיליארד דולר, מעניינת בזכות התחום שבו היא עוסקת - טכנולוגיה לרכבים אוטונומיים - אך ייחודה הוא דווקא בקשר ההדוק שלה עם האוניברסיטה העברית, ובדרך שבה התפתחה. מייסד מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, הוא חוקר באוניברסיטה העברית בבית הספר למדעי המחשב, והטכנולוגיה של מובילאיי מבוססת על מחקריו. חלק לא מבוטל מעובדי מובילאיי הם בעלי תארים מתקדמים.
המל"ג אמנם הפיצה קול קורא לאוניברסיטאות, אך יידרשו מספר חודשים עד שאלו יגישו את מועמדותן. האוניברסיטה שתיבחר להפעיל את מרכז המחקר תרכז פעילות ארצית, ולא תתבסס רק על חוקרים שלה. מהקול הקורא ניתן ללמוד מהי מטרתה של המל"ג לגבי מרכז המחקר - גיבוש קהילה אקדמית של חוקרים, בארץ ובעולם, שפועלים בתחום הזה, ויהיו בקשר עם חברות קיימות ויזמים. החיבור עם התעשייה יאפשר ליזום מחקרים על בסיס צרכים שעולים מהשטח, ולחילופין לפתח מוצרים ופתרונות מסחריים על בסיס הידע שנצבר במרכז המחקר.
כדי לעשות זאת צריך לשלב בין חוקרים מתחומים שונים: למשל מתמטיקה, מחשבים, הנדסה, ארכיטקטורה, ומנהל עסקים. אם נכנסים קצת יותר לעומק אז מדובר בתחומים כמו רובוטיקה ובינה מלאכותית, עיבוד תמונה, אופטימיזציה של רשתות, התנהגות אנושית, אבטחת סייבר ועוד.
"הקמת מרכז מחקר לאומי באוניברסיטאות המחקר בישראל תאפשר לחוקרים מהמוסדות השונים למנף את הידע והניסיון העשיר שנצבר בישראל בתחום התחבורה החכמה, לחבר בין האקדמיה לתעשייה, ולהמשיך ולהוביל את הטכנולוגיה העולמית במגוון רחב של תחומים רלבנטיים", הסבירה יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה, פרופ' יפה זילברשץ. גם השר נפתלי בנט, שעומד בראש המל"ג ובעברו היה מנכ"ל של חברת הייטק, הדגיש כי הדרך לקידמה וחדשנות מתחילה בחינוך, וכי כדי להוביל בתחום של תחבורה חכמה צריך להקים את מרכז המחקר החדש.
במל"ג היו רוצים שהמערכת האקדמית תסייע להפוך את התחום הזה למהותי יותר בישראל, מתוך הבנה כי התחום הזה רק יילך ויתפתח בשנים הבאות: עשויים להתפתח מודלים חדשניים של תחבורה ציבורית, יהיה שימוש גובר במאגרי מידע כדי לייעל את מערכי התחבורה, יפותחו פתרונות של בטיחות ברכב ובהדרגה הרכבים יהפכו לחכמים יותר ואוטונומיים יותר.
ישראל אמנם אינה מעצמת רכב, אבל ניתן להגיד שהיא כבר לוקחת חלק במהפכה, שעדיין נמצאת בחיתוליה. מלבד מובילאיי, קיימים סטארט-אפים רבים שעוסקים בתחומים הקשורים לתחבורה חכמה. לפי הערכות, כיום פועלים בתחום הזה כ-600 חברות בישראל, לעומת 87 בלבד לפני חמש שנים. לפני קרוב לשנה נמכרה חברת ארגוס, שעוסקת בפתרונות הגנת סייבר לכלי רכב, תמורת 450 מיליון דולר לחברת קונטיננטל, הנחשבת לאחת מספקיות הציוד והטכנולוגיה הגדולות בתעשיית הרכב.
החלטת הממשלה להפוך את ישראל למוקד של תחבורה חכמה התקבלה כבר לפני כשנה וחצי, ובמסגרתה הוקצו לנושא קרוב ל-250 מיליון שקל. מי שמרכז את הנושא הם משרד התחבורה ומנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה. כך למשל, בחודש יוני יצאה לדרך תוכנית סיוע של משרד התחבורה ורשות החדשנות לפיילוטים בתחום. המדינה תסייע למימון ניסויים מתקדמים שדורשים בניית מתקנים, שימוש בציי רכב, דלק וכמובן פיתוח טכנולוגי. החברות שישתתפו בה אף עשויות לקבל אישור לחרוג ממגבלות רגולטוריות החלות כיום, ופטור ממיסים במקרים מסוימים. "המטרה שלנו היא שישראל תהיה כוח משמעותי בקידום המהפכה", אמרה ד"ר ענת בונשטיין, ראש המנהלת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
