מה עובר על ערוץ 20, ולמה הימין לא צופה בחדשות הימין

לפני כשבועיים הופיע בתוכנית הפריים טיים היומית של ערוץ 20 ארנב. בועז גולן, שמגיש את התוכנית המרכזית החדשה של הערוץ, "אולפן פתוח", קירב אליו את המיקרופון וראיין אותו על תקן שר פחדן בקבינט. הרעיון היה להעביר בהומור את המסר של גולן, שלפיו חברי הקבינט הם שפנים, משום שהם נמנעים לפעול בתקיפות מול חמאס בעזה.

התגובות מחוץ לערוץ, וגם בתוכו, לא היו נלהבות במיוחד. תוכניתו של גולן - שהפך בתקופה האחרונה לדמות מרכזית בערוץ ואף היה עורך החדשות הראשי שלו למשך זמן קצר מהשקת מהדורת החדשות - החליפה את המותג המוצלח ביותר שייצר ערוץ 20 במהלך שנות קיומו, "הפטריוטים", וגם בלי הארנב ששלף גולן, השינוי לא בדיוק התקבל בערוץ באהדה או אפילו בהבנה.

ההחלפה של "הפטריוטים" בתוכנית יומית בת לא פחות משעתיים בהנחייתו של גולן היא, כמובן, רק הסימפטום. התחושה היא שדווקא אחרי שהקרב הארוך בן יותר משנה שניהלו בערוץ כדי שיוכלו להעלות מהדורת חדשות יומית הוכתר בהצלחה, והתשובה הניצחת של הימין ליונית לוי ולתמר איש שלום יצאה לדרך; לקברניטי הערוץ נגמר האוויר. העניין שעוררה המהדורה, שעלתה לפני כחמישה חודשים, דעך במהירות אחרי נתונים נאים בערבי השידור הראשונים, וכיום היא מציגה נתונים כמעט זניחים במגמת דעיכה. בהמשך הגיע השינוי האחרון בלוח השידורים, שאליו נלווה גם גל עזיבות של טאלנטים ושל אנשים מהשדרה המרכזית בערוץ, חלקם ליוו אותו תקופה ארוכה יחסית.

האם חוסר היכולת של הערוץ להתרומם עד כה הוא ההוכחה שהתלונות המוכרות על התקשורת השמאלנית - זאת שבליבה נטועים אנשים ואג'נדה שהלך מחשבתם רחוק מרחק רב מדעותיהם של חלק גדול מקהל הצופים שלה, אולי אפילו של רובו; היו מופרכות? ואולי זהו דווקא סיפור על כישלון נקודתי - ייתכן שזמני - של ערוץ המתנהל בדרך לא נכונה ולא משכיל למצות את הפוטנציאל המסחרי הגדול הגלום בכלי תקשורת בעל אג'נדה ימנית?

"קהל היעד של הערוץ הוא קהל אינטליגנטי ודי חכם", אמר ל-G השבוע גורם שבקיא בעניינים. "הוא נתן צ'אנס, בא בציפייה לראות משהו אחר והבין שלא נותנים לו כלום. אתה לא יכול להתחרות מול מהדורת חדשות של מיליונים אם אתה לא משקיע. אין כאן קסמים".

"בסך הכול", הוא ממשיך, "יש מקום לערוץ מהסוג הזה. אם יהיה פה תקציב של 60-70 מיליון שקל אין סיבה שזה לא יצליח. אין סיבה שפוקס יצליח בארצות הברית, ואצלנו, במדינה ימנית, זה לא יצליח. בשבוע-שבועיים הראשונים הקהל בא בציפייה, אנשים נתנו צ'אנס, אבל ברגע שראו שעושים מהדורת חדשות שהיא 'דרדלה', שמה שנותנים הוא אפס, ירדו מזה".

גורמים בשוק התקשורת טוענים שהשאלה שצריך להעלות בנוגע לערוץ היא כללית יותר ונוגעת לבעלי הבית, יצחק מירילישוילי, שהתוכניות שלה לא ברורות כרגע. "באופן כללי", אומר אדם בתעשייה, "נראה שבעל הבית הפסיק להתעניין בערוץ, שחי עכשיו על אדי דלק". ויש גם מי שאומר שבערוץ מחפשים בימים אלה משקיע חדש ואף מנהלים מגעים ראשוניים בעניין.

תקציב של 10 מיליון שקל בשנה

ערוץ 20 הושק בשנת 2014 כערוץ "ייעודי" בתחום המורשת. כך הוא הצטרף לערוצים "ייעודיים" אחרים - ערוץ המוזיקה, ערוץ 9 הרוסי וערוץ הלא TV הערבי - שכיום כולם מסכימים שהמודל הכלכלי שעל בסיסו הם היו אמורים להתקיים אינו בר קיימא. הבעלות על הערוץ נמצאת בידיו של יצחק מירילשוילי, בנו של מיכאל מירילשוילי, איש עסקים דתי ממוצא גיאורגי. בהמשך הצטרף כמשקיע אבי בר, איש תקשורת משופשף והבעלים של חברת אימג'ן מדיה שהקים, ששימש גם כמנכ"ל הערוץ.

מהר מאוד התברר לאנשי הערוץ שעליהם להפנות חלק לא מבוטל מהאנרגיה שלהם למאבקים ברגולטור, מועצת הכבלים והלוויין. על-פי הרישיון של הערוץ הותר לו להקדיש רק 25% מזמנו לנושאים שאינם נכללים בהגדרה של "מורשת ישראל" (גם זאת לאחר הקלה שקיבל), ובמועצה הטילו עליו קנסות כשחשבו שחרג מהיתר זה. אולם שיאו של המאבק ברגולציה התנהל סביב שידור מהדורת החדשות המרכזית.

אף שכבר בשלהי 2016 אישרה לו המועצה באופן עקרוני להעלות מהדורת חדשות יומית, בפועל חלפה יותר משנה מבלי שניתן האור הירוק הסופי להוציא אותה לדרך. בשיאו של המאבק הזה, לקראת סוף 2017, הודיעה יצחק מירילשוילי כי אם לא יינתן לה האישור להתחיל בשידור חדשות הערוץ ייסגר. העובדים אף קיבלו מכתבי פיטורים, ובתגובה התגייסו במשרד התקשורת, ובהליך חקיקה מהיר ומזורז - שספג ביקורת רבה - שהוביל ח"כ יואב קיש (ליכוד) - נוסחה שורה של הקלות כלכליות לארבעת הערוצים הייעודיים ובכללם ערוץ 20.

לאחר שינוי החקיקה נערכו בערוץ בזריזות להשקת המהדורה. בנבחרת הכתבים של הערוץ, שחלקה הגדול גויס עוד לפני הליך החקיקה השתתפו אלירן טל, ששימש במשך כעשור ככתב ברשות השידור ומונה לכתב מדיני, פוליטי ולכתב בכנסת; נועם אמיר, שהיה לפני כן הכתב הצבאי של מעריב, ככתב צבאי; לירן לוי מ-ynet גויס על תקן כתב משטרה; טל מאיר מונתה לכתבת התיישבות.

כטאלנטים וכפרשנים במהדורה היו אמורים לשמש כוכבי "הפטריוטים", ובראשם הדמות המזוהה ביותר עם הערוץ - שמעון ריקלין.

המהדורה, כאמור, יצאה לדרך בסוף מארס השנה, ובימים הראשונים דווקא הפתיעה בנתוני רייטינג גבוהים (מהדורת השיא רשמה 4%), שעקפו את נתוני המהדורה המרכזית של תאגיד השידור הציבורי כאן. אולם מהר מאוד העניין התפוגג. כיום מציגה המהדורה רייטינג ממוצע של 1.1%-1.2% בקרב בתי אב במגזר היהודי (ראו גרף משמאל), ומיום השקתה ממוצע הרייטינג שלה הוא 1.4%.

 מהדורה בכיוון אחד

"ההתעקשות בעניין מהדורת חדשות הייתה נכונה", אומר גם היום גורם המקורב לנושא, "כל ערוץ צריך עוגנים, וברגע שבשמונה בערב הצופים עוברים למהדורת החדשות, אז אתה, כמי שלא משדר אקטואליה, לא במשחק".

אלא שמהר מאוד התברר שהבעלים, שהפעילו, כאמור, לחצים כבדים כדי לקבל את האישור לשדר חדשות, לא מתכוונים להתאבד עליהן. בניגוד למה שניתן היה לצפות, העלאת המהדורה לא לוותה, למשל, בשום קמפיין פרסומי.

"הבעלים אומרים שהם לא מאמינים בשלטי חוצות", אומר על כך בייאוש גורם שהיה בערוץ. "הם מביאים כדוגמה את 'הפטריוטים', שכן הושקה בקמפיין שיווקי גדול שכלל שלטי חוצות, וגם הרייטינג שלה לא המריא אל מעבר למשהו כמו 1%".

הקמפיין שלא היה הוא, כמובן, העניין הזניח יותר. הבעלים סירבו להשקיע לא רק בקמפיין, אלא גם בתוכן. מצבת הכתבים לא גדלה, והכתבים עצמם נדרשים למלא כמה תפקידים במקביל: גם כתב, גם עורך וגם צלם. באופן טבעי, התוצאה על המסך היא דלה מאוד. במהדורה כיום יש בעיקר "ראשים מדברים", משודרות בה מעט כתבות מהשטח וגם ההישגים העיתונאיים אינם מרשימים.

"זה נראה יותר כמו אוסף של פרשנויות ולא כמהדורת חדשות אמיתית", אומר גורם המקורב לנושא. "אם אתה רוצה מערכת חדשות משמעותית, צריך להשקיע בזה. לתאגיד יש חטיבת חדשות שמתוקצבת ב-160 מיליון שקל בשנה, כאן אנחנו מדברים על ערוץ שלם בתקציב של 10 מיליון שקל בשנה".

לעורך החדשות מונה בועז גולן, שלפני כשלוש שנים מכר חלק מאתר האינטרנט שהקים - חדשות 0404, אתר בעל אוריינטציה ימנית שזכה להצלחה בקרב חיילים וצעירים - לערוץ 20. באחרונה, עם השינוי בלוח המשדרים, נגמרה גם הקדנציה הקצרה של גולן כעורך הראשי של החדשות - כאמור, הוא ממשיך להיות דומיננטי בערוץ ואחראי לתוכנית הפריים טיים היומית - ובמקומו מונה יורם כהן, עורך ותיק ובעל ניסיון מרשות השידור.

"גם העורך הכי מוכשר לא יכול לעשות מהדורה טובה, אם לא נותנים לו אמצעים ולא נותנים לו כתבים. עומס העבודה על הכתבים הוא לא אנושי ולא ריאלי", אומר הגורם. בימים אלה, למשל, נכנסת לשימוש בערוץ תוכנה שתאפשר לכתבים לערוך את הכתבות שלהם בעצמם לאחר שצילמו אותן, ויש כתבים שמלינים כי הדבר ייצור עבורם עומס נוסף.

"בכדורגל יש ביטוי", אומר משה בוקר, מי ששימש כעורך וככתב הספורט בערוץ עד לאחרונה, "אתה לא יכול להגביה קרן ולרוץ לנגוח. כאן רוצים שגם תרים את הקרן, גם תנגח וגם תגן על השער. נותנים לאדם אחד לעשות כמה וכמה פעולות".

לדבריו, "אבי בר, שכי פרנץ (המנכ"ל כיום, שהובא בזמנו בידי בר) ומוני ברוש (סמנכ"ל הדיגיטל שהובא גם הוא בידי בר - ועזב מאז), גייסו אנשים איכותיים ומקצוענים, אבל הבעלים נתן תקציב של ערוץ ואתר קהילתי, והוא מקבל רייטינג של ערוץ קהילתי. אני זוכר שהייתי מעביר ידיעות בתחום שלי - שהוא אומנם לא בלב סדרי העדיפויות - והן היו עולות אחרי יומיים. העורכים לא אשמים, אבל אי-אפשר שיהיה בן אדם אחד במשמרת. ככה לא מפעילים אתר אינטרנט רציני ולא ערוץ טלוויזיה".

מנגד, יש בערוץ גם מי שמגנים על התוצאות הדלות שהוא מציג עד כה. "כל הערוץ הזה נמצא במצב של ניסוי וטעייה", אומר גורם בו. "עושים מאמצים לבנות מוצר איכותי, יורם כהן נכנס לשם והוא מנסה והוא מתאמץ. אף אחד לא השלה את עצמו שהרייטינג יעלה בן לילה. אז בהתחלה היה רייטינג גבוה ואחרי זה התייצב סביב אחוז אחד, ומכאן והלאה יש עבודה קשה".

"יש מקום להשמיע את הקול של הערוץ", מסכם הגורם, "הבעיה היא עם השיווק. האם ציפיתי שהבעלים ישימו יותר וייתנו לזה יותר בוסט? כן".

אז למה אתם לא באים בטענות לבעל הבית, שלא משקיע די?
"כרגע זה מה שהוא החליט לשים. אסור לשכוח שהערוץ הפסיד עכשיו הרבה כסף בהתמודדות על ערוץ הכנסת (בערוץ התמודדו על הפעלת ערוץ הכנסת, ואף זכו תחילה במכרז שערכה מועצת הכבלים, אך בהמשך הצעתם נפסלה מסיבות משפטיות). אין ספק שצריכים לגייס עוד אנשים, זה תהליך שלוקח זמן. אבל בסוף צריך להודות באמת: אנשים שהם מתחת לגיל 45 לא יושבים וממתינים למהדורת החדשות. יש שינוי גדול מאוד בהרגלי הצפייה.

"אני כן חושב שיש באזז מאוד גדול סביב הערוץ, יש פולו-אפים לסיפורים גדולים, יש הרבה חשיפות, וגם אם אחרים מתעלמים זה גם בסדר. גם למהדורות החדשות של ערוץ 2 וערוץ 10 לקח הרבה זמן להיכנס לתודעה. זו מערכת בחיתוליה. צריך לתת לזה הזדמנות. כולם מאמינים וחושבים שאפשר לשפר".

"התעללו ב'פטריוטים'"

לא הרבה אנשים מכירים את מי שהפך להיות האיש החזק בערוץ, שמתווה כעת את הדרך שלו וגם היה מעורב מאחורי הקלעים בדיונים סביב ההקלות שניתנו לו בכנסת, בתקופה שבה הוא איים לסגור את שעריו.

מדובר בנתנאל סימן טוב, נציג הבעלים, חרד"לי, נעדר ניסיון בטלוויזיה, שיש בערוץ מי שטוענים שהוא אפילו לא מחזיק טלוויזיה בביתו. "את מבינה את האבסורד? הבן אדם שאחראי על הערוץ לא רואה טלוויזיה", אומר גורם בערוץ. "אבי בר הבין שקהל הצופים הפוטנציאלי של הערוץ הוא לאו דווקא דתיים, אלא מצביעי ליכוד. עכשיו סימן טוב ואנשיו מושכים את זה לכיוון החרדי". הקו הזה בא לידי ביטוי גם בכל הנוגע ליחס הערוץ לקהילה הגאה (ראו מסגרת בעמוד הבא).

"סימן טוב הפך להיות האיש החזק בערוץ", מציין גם בוקר. "אין לו מושג בטלוויזיה וברייטינג, הוא קיבל החלטות כאלה שאיתן הסיכוי של הערוץ לשרוד הוא קלוש".

סימן טוב הוא שעומד מאחורי השינוי האחרון בלוח השידורים שהזכרנו, וגם בערוץ וגם מחוצה לו מתקשים להבין מהו. עיקרו של השינוי, כאמור, הוא הורדת "הפטריוטים", תוכנית בסגנון "יציע העיתונות" של ערוץ הספורט, שבעצמה מתבססת על פורמט אמריקאי מערוץ ESPN, בהנחייתו של אראל סג"ל. התוכנית אומנם לא רשמה הישגים מזהירים ברייטינג ולא הייתה חפה מבעיות, אבל היא כן הפכה לסוג של מותג המזוהה עם הערוץ, דיברה לקהל רחב יותר, היו בה גם אנשי ימין בולטים, כמו קלמן ליבסקינד ועירית לינור, ואפילו שילבו בה כקונטרה אנשי שמאל, כמו יריב אופנהיימר (וכן, למען הגילוי הנאות, גם את כתבי G דרור פויר וליאת רון).

כעת, המנחה סג"ל והטאלנט הבולט ריקלין הועברו לתוכנית יומית המשודרת ב-19:00, אמיר איבגי, שהגיש תוכנית לילית, שובץ ל-18:00 וגולן עצמו מגיש, כאמור, את תוכנית הפריים היומית בין 21:00 ל-23:00. הנתונים של שלוש התוכניות החדשות, שהושקו בשבועות האחרונים, הם בינתיים נמוכים מאוד (ראו טבלה מימין למטה).

"כולם יודעים", אומרים גורמים שהיו עד לא מזמן בערוץ, "ששש ושבע בערב הן שעות מתות, ובכל מקרה לעשות שינויים בלוח שידורים במהלך הקיץ, שזו עונה שבה הרייטינג נמוך באופן כללי, ובלי שום יח"צ, זה דבר אכזרי. כל מי שקצת מבין טלוויזיה, יודע שחבל על הזמן, זה לא יתרומם".

גורם שעבד בערוץ יודע לספר כי הורדת "הפטריוטים" לא באמת הפתיעה אותו. "קיצצו באופן זוחל ב'פטריוטים'. מעלות של 20-18 אלף שקל לתוכנית, קיצצו וקיצצו, עד שזה הגיע לרמה של 12 אלף שקל לתוכנית - נתון כמעט בלתי סביר. התוכנית הכי זולה בתאגיד היא בעלות של 30 אלף שקל. אמרו להם שהתוכנית יקרה מדי ביחס לרייטינג שלה (סביב ה-1%) עד שבסוף הורידו אותה לגמרי. ככל שהפוזיציה של בועז גולן הפכה חזקה יותר, הלכו וקיצצו את זה".

"'הפטריוטים' הייתה התוכנית הכי מזוהה עם הערוץ, זו הייתה תוכנית פלורליסטית", מוסיפים גורמים. "זה לא פשוט להביא תוכנית למצב שהיא מותג, ועד שהיא הפכה למותג הורידו אותה. ממש התעללו בה. להערכתי, נציג הבעלים לא אהב את התוכנית ואת הגישה המתונה שלה, ובסוף הסיפור הוא כסף. הרי הערוץ הזה מתנהל בתקציב של מכונת אספרסו בערוץ 2".

במקום "הפטריוטים", משודרת בפריים טיים של הערוץ תוכניתו של גולן "אולפן פתוח", כאמור. במסגרת התוכנית גולן מארח מרואיינים ואף מקריא תגובות מדף הפייסבוק של הערוץ או מטוקבקים לידיעות המועלות באתר.

"אתה לא יכול לצלם תוכנית אולפן של שעה או שעתיים בחדר בגודל של שירותים", אומר משה בוקר על התוכנית. "גם אם תשים את הנשיא טראמפ לדבר במשך שעה וחצי אנשים יחליפו ערוץ אחרי כמה דקות. אתה לא יכול להביא לתוכנית את אותם אנשים פעם אחרי פעם, אתה לא יכול להמאיס את עצמך על הציבור ולבקש: 'תישארו איתי'. הם יושבים שם באולפן ומקשקשים, יש גבול לכמה בן אדם יכול לשמוע קשקושים. תן קונטרה ל'פגוש את העיתונות', ול'מטה המרכזי'".

לדבריו, "הקו שגולן לקח אליו את האתר ואת הערוץ רק מוריד רייטינג. ברגע שהכול ימין קיצוני, והצד השני כאילו לא קיים, האנשים השפויים מתרחקים. אם אתה רוצה להביא קהלים חדשים, אתה לא יכול להתנהל באופן שבו הם מתנהלים".

"קשה להבין את הרציונל", טוען גורם שהיה בעבר בערוץ. "במקום להרחיב את הקהלים, שמים את בועז גולן בפריים טיים - מעבר לזה שהוא רחוק מלהיות אישיות טלוויזיונית, התוכנית מאוד נישתית. למשל, בזמן הדיונים סביב חוק הלאום הייתה לו התנגדות דווקא מימין על כך שהסעיף שנוגע להתיישבות הלאומית רוכך. בערוץ נתנו לעניין נישתי כזה ביטוי מאוד רחב".

יש גם מי שמנסה להבין במבט רחב יותר את הסיבות שהערוץ - שלכאורה נוכחותו בשדה התקשורת הישראלית היא מתבקשת - לא מתרומם. "המדדים מראים כי תוכניות ערוץ 20 אינן נצפות על ידי ציבור גדול", כתב בשבוע שעבר בטוויטר העיתונאי הוותיק יעקב אחימאיר, שעמדותיו קרובות, כידוע, לאלה של הערוץ. "והרי היו ימים שבהם עלתה השמימה המחאה על השמאלנות בתקשורת. אם כך, מדוע הציבור הימני אינו מסיט את עיניו ואוזניו לעבר ערוץ 20? מה קורה?"

"אני חושב שבסך הכול הציבור הישראלי התרגל לערוצים המסחריים, וכשערוץ חדש יוצא לדרך אולי זה לוקח זמן", אומר אחימאיר בשיחה עם G, אבל מודה שיש לו בעיקר תהיות. "אין לי תשובה חד-משמעית, באמת קשה להבין למה הציבור שהערוץ בא לרצות אותו נוהר למקומות שלא משביעים את רצונו".

ד"ר יובל קרניאל, מומחה לתקשורת, והרקטור של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, שאף ייצג בשעתו את ערוץ 20 בהתמודדות במכרז לערוץ מורשת, טוען שהוא סבר אז וגם היום, "שיש מקום לערוץ שבאמת ייתן ביטוי למאפיינים של הציבור שרוצה תקשורת שתדבר במושגים של יהדות ומורשת. יש ציבור רחב שזה חסר לו בתקשורת היותר קלאסית מערבית, אבל מה שקורה היום זה שיותר ויותר אנשי תקשורת מרכזיים חושפים את עמדותיהם הפוליטיות הימניות ו'יוצאים מהארון', כך שהצורך בערוץ 'נישתי' קטן יותר".

לדבריו, "הכישלון של ערוץ 20 מוכיח שהתקשורת המיינסטרימית היא לא שמאלנית, אלא ממלכתית וקונצנזואלית ומבטאת עמדות שהן מרכז וימינה. אחרת, היינו רואים נהירה משמעותית יותר לכיוון ערוץ 20".

הפרופ' לתקשורת גבי וימן מזכיר בנוסף כי בסביבה התקשורתית הנוכחית "ערוץ 20 אינו מתחרה רק בערוצי טלוויזיה, הוא מתחרה גם באתרי אינטרנט, בבלוגים, פוסטים, רשתות חברתיות ועוד". ולבסוף, הוא אומר: "הערוץ מתמקד כיום בזווית צרה של הקשת הפוליטית, נותן ביטוי רק לצד אחד ובכך מאבד עניין של צופים - שגם אם הם בעלי דעות ימין - מבקשים גם עימות, ויכוח, חילופי דעות ולא רק פרספקטיבה מונוליטית, צרה ולא מאתגרת".

"אנשים נתנו את הנשמה"

כיום, הערוץ שמנה בעבר כ-100 עובדים מונה כ-60 עובדים בלבד. "בפורים השנה הרמנו כוסית", מספר גורם בערוץ, "והיו הרבה פחות אנשים מאשר בפורים שנה שעברה. זה עצוב, כי האנשים בערוץ הם אנשים איכותיים ונהדרים". בר, שנאלץ לעזוב את תפקיד המנכ"ל כחלק מהדרישות לקראת עליית המהדורה על רקע העובדה שהוא הוגדר גם "בעל עניין" בערוץ, כבר מזמן לא מעורב. בעקבותיו עזב גם סמנכ"ל הדיגיטל מוני ברוש (שהשבוע נודה שימונה למנכ"ל מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים). בחודשים האחרונים עזבו סמנכ"לים ובכירים נוספים, וגם עורך האתר אלקנה שור והדוברת אירית שגב. גם הטאלנטים של "הפטריוטים", ובראשם, כאמור, ליבסקינד ולינור, כבר לא בערוץ.

גורמים שנשארו בערוץ יודעים לספר על אווירה של תסכול, וגם כי שלמעשה אין כלל ערובה שהערוץ ימשיך להתקיים. ברקע נשמעים, כאמור, דיבורים גם על משקיעים פוטנציאליים, שאולי ייכנסו לערוץ ויזרימו לו מעט חמצן.

"הדבר הכי עצוב בכל הסיפור הזה", אומר בוקר, "שמאז שערוץ 20 הוקם, אנשים נתנו את הנשמה, עבדו בתנאים לא תנאים, במשמרות, כי הייתה להם מטרה, ורוב העובדים האלה כבר לא שם. חלקם מבחירה, חלקם כבר לא יכלו להישאר ולסבול את מצוקת כוח האדם וההנחתות ההזויות של סימן טוב במינויים המקצועיים".

"לדעתי", הוא מסכם, "מהיום שאבי בר קיבל את ההחלטה לעזוב, לערוץ 20 אין זכות קיום. האמונה הייתה שטלוויזיה שתשדר תכנים שונים ממה שערוץ 2 ו-10 משדרים תביא קהל ימני רב, לא רק של ההתנחלויות. בר נלחם שנים כדי להקים חטיבת חדשות ראויה שתפנה לקהל שונה - בעיקר ימני, אבל לא רק. צריך להביא משהו אחר, אבל אתה לא יכול להביא רק את המשהו האחר. יש אנשים 'מזוכיסטים' שאוהבים לצפות בחדשות, שכביכול אנטי ביבי ובנט, הם מתלוננים וזועמים אבל נשארים צמודים לחדשות 2 ו-10 כי הם רוצים להיות חלק מהשיח הציבורי. חדשות 20 ותוכניות האקטואליה בערוץ לא הצליחו להיות איכותיות מספיק כדי לגרום לקהל הזה ללחוץ על 20 בשלט".

מה כן יכול לגרום לקהל הזה ללחוץ על 20?
"להערכתי, אם הערוץ לא היה מוביל קו קיצוני כזה, הוא היה מגיע ל-3% ויותר. בהתנהלות הנוכחית של הערוץ הם לא יגיעו לנתון כזה גם בעוד 20 שנה".

ערוץ 20: "מודים לעם ישראל"

מערוץ 20 נמסר בתגובה רשמית כי "גם עוד אלף כתבות לא יוכלו לעצור את מהפכת גיוון התקשורת שמוביל הערוץ. אנחנו מודים לעם ישראל, למאות אלפי הצופים והגולשים שבוחרים בנו ערב אחרי ערב ומתחייבים לעשות הכול כדי להיות ראויים לכך".

נתנאל סימן טוב בחר להתייחס בתגובתו רק לשאלת מכשיר הטלוויזיה שבביתו ומסר: "אין ספק כי החשיפה המשמעותית שחשפה הכתבת החרוצה, היא העובדה המרעישה (והחמורה) שאין טלוויזיה בביתי. בהחלט הישג עיתונאי אדיר. אני מוכרח להודות, שאני נערך למקרה שבעקבות התגלית, תוגש נגדי תלונה למועצה לשלום הילד".

גורמים בערוץ הגיבו, שלא לייחוס, באופן מפורט יותר לטענות. לדבריהם, בכל הנוגע למהדורת החדשות "כמות הכתבים גדלה ויש כיום שמונה כתבים, אך לא נשתולל, אנחנו לא הולכים לשפוך מיליונים".

בכל הנוגע לכוונתיהם של בעלי הבית אמרו הגורמים כי "נכונותם לגבי הערוץ לא השתנתה, יש להם מודל עסקי והם מתנהלים בצורה מפוכחת, בשום שכל, לא עוזבים ולא נוטשים. הם מעדיפים לפעול בצורה מדודה, לגדול לאט ולהצליח לאט".

לגבי הורדת "הפטריוטים" מסרו הגורמים כי "לאחר שהתוכנית רצה ארבע שנים הגיע זמן לרענן. "הפטריוטים" היא תוכנית יקרה לערוץ קטן, ויש כאן גם עניין של עלות תועלת - איך לנצל את הטאלנטים הרבה יותר טוב. ארי שמאי, איתמר בן גביר, איתמר פליישמן וריקלין מופיעים (בתוכניתו של גולן שהחליפה את "הפטריוטים"), ויש לכולם ביטוי". בסופו של דבר, לדבריהם, הרייטינג שמניבה תוכניתו החדשה של גולן לא נופל משמעותית מזה של "הפטריוטים".

גם בכל הנוגע לתוכניתם של ריקלין וסגל מסרו כי "למרות שהיא משודרת בשעה שהיא לכאורה קשה, נראה שהיא מתרוממת והיא תהווה תשובה הולמת לתוכניות דומות של הערוצים המתחרים".

לדבריהם, בסופו של דבר לוח השידורים החדש משיג כבר כעת רייטינג דומה ללוח השידורים הקודם.

למה הופסק שידור האירוויזיון באתר של ערוץ 20?

אחד המישורים שבהם באה לידי ביטוי הקצנת הקו של הערוץ, מערוץ בעל נטייה ימנית שפונה לכלל הציבור לערוץ נישתי יותר, הוא היחס כלפי הקהילה הלה"טבית. מחאת הקהילה סביב סוגיית הפונדקאות, שזכתה לסיקור נרחב בערוצים המרכזיים, זכתה לאייטם בן פחות מדקה במהדורה של ערוץ 20, וגולן עצמו כתב סביב האירוע טור חריף באתר האינטרנט של הערוץ, תחת הכותרת "להט"ביסטן".

בעקבות האופן שבו התייחסו בערוץ 20 לסוגיה, כתב לירן לוי, כתב המשטרה של הערוץ והומו מוצהר, הודעה לחבריו שבה חלק עמם את תחושותיו הקשות. "אני חלק מהקהילה הגאה ורוצה לחיות פה כמו כל אזרח (חולם שיום אחד גם אני אוכל להביא את הילד שלי לערוץ ולהראות לו איפה אבא עובד, לא מגיע לי?). אז תעשו לי טובה, אני לא מבקש מכם ללכת לידי על קליפות ביצים. רק לכבד אותי ואת חבריי לקהילה הגאה", נכתב בהודעה, שפורסמה בוואלה.

זמן קצר לאחר מכן הודיע לוי על כוונתו לעזוב את הערוץ, לאו דווקא על הרקע הזה. "בסוף-בסוף", אומר מקורב לערוץ, "קשה לצפות מבעלי בית עם השקפת עולם כזו להעסיק להט"בים. זה מנוגד לתפיסה האישית שלהם".

אירוע נוסף שייתכן שהוא קשור לאותה מגמה נוגע לשידור תחרות האירוויזיון. בערב התחרות, הטמיעו באתר האינטרנט של הערוץ את השידור הישיר של האירוע מעמוד הפייסבוק של כאן והתבוננו בסיפוק בטראפיק הנאה שהמהלך הניב להם. אלא שכעבור זמן קצר התקבלה הנחיה מגולן להסיר מיד את השידור.

באופן פורמלי הטענה הייתה שהדבר אסור בשל העובדה שזכויות השידור שייכות לתאגיד השידור, ואולם, לטענת גורמים בערוץ, "לכולם היה ברור שזה לא העניין. אנחנו לא היינו היחידים שעשו את זה. גם אתרים רבים אחרים עשו את זה, ואנחנו הלכנו בעקבותיהם. אנשים באתר זעמו על ההנחתה הזו. ברור שהסיבה האמיתית היא שזה לא תואם את הקו של הערוץ ושל בועז עצמו".