בתום חקירתו ה-11, שנערכה ביום שישי שעבר, הוציא ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעה לתקשורת, שבה טען ש"תיק 4000 קרס סופית". "הנתונים מוכיחים באופן חד-משמעי שהסיקור על נתניהו ב"וואלה" בתקופת שאול אלוביץ' נותר שלילי כפי שהיה כש'וואלה' היה בבעלותו של עמוס שוקן, ולא השתנה כהוא זה כשנתניהו נהיה שר תקשורת", מסר נתניהו. לעומת זאת, הוסיף ואמר נתניהו, "דווקא שרי תקשורת אחרים, לאחר כניסתם לתפקיד, הם שזכו לזינוק אדיר בסיקור חיובי - לא רק ב'וואלה', אלא גם בכלי תקשורת מרכזיים בישראל. איש אינו טוען, ובצדק, שיש בכך פסול מסוים. אבל דווקא אצל נתניהו שיפור כזה לא היה, ולכן גם מן הטעם הזה תיק 4000 מתפורר".
ההתמקדות של נתניהו באופן הסיקור שאותו קיבל או לא קיבל ב"וואלה", מעידה איזה אמן אשליות הוא ראש הממשלה. שכן, בניגוד לרושם שמנסה נתניהו ליצור, הפרקליטות והמשטרה סבורות שהחשד נגדו בתיק 4000 רק הולך ומתבסס. כמו כן, בניגוד לרושם שנתניהו מנסה ליצור, תיק 4000 לא יקום או ייפול על ספירת כמות הידיעות החיוביות לעומת השליליות שהוא ומשפחתו קיבלו ב"וואלה". עבירת השוחד היא עבירה התנהגותית ולא תוצאתית. כדי להרשיע עובד ציבור בקבלת שוחד, מספיק להוכיח כי הוא פעל באופן מסוים במסגרת תפקידו הציבורי בידיעה שהוא צפוי לקבל תמורה.
ולכן, אפילו אם יוכח שנתניהו או משפחתו קיבלו, לשם הדוגמה, עשר ידיעות חיוביות ומוטות לטובתם בלבד, מתוך 100 ידיעות, בזכות פעולה שלטונית שביצע נתניהו עבור אלוביץ', מדובר בשוחד. ובנוסף, הראיות מראות שהמאמצים של נתניהו ומשפחתו היו לא רק להביא לסיקור מוטה לטובתם ב"וואלה", אלא גם לצנזר ולמנוע פרסומים. וידיעות שלא פורסמו אי-אפשר לספור.
נתניהו ועורכי דינו אינם טיפשים. הם כמובן יודעים את כל זה. ולכן, קיים פער ניכר בין קו ההגנה המשפטי שנתניהו מעלה בחקירותיו, לבין קו ההסברה התקשורתי שבו הוא נוקט.
לפי מידע שהגיע לידינו, בחקירה האחרונה שלו, שנערכה בשבוע שעבר, ובעצת עורכי דינו, נתניהו עשה מאמצים ניכרים כדי לנסות ולשכנע את החוקרים כי הוא ואלוביץ' מעולם לא היו חברים, מקורבים או קרובים. הניסיון של נתניהו להרחיק עצמו מאלוביץ' נועד לשכנע כי ההחלטות שקיבל כשר התקשורת שנגעו לקבוצת בזק, שבבעלות אלוביץ', היו ענייניות ולמען האינטרס הציבורי וללא קשר לזהות הבעלים של בזק.
כשנתניהו נשאל מדוע, אם כן, הוא חתם ביוני 2016 כשר תקשורת על הסדר ניגוד עניינים שבו נקבע כי הוא מנוע מטיפול בחברת בזק ובחברות הבנות לאור יחסי החברות עם אלוביץ', התשובה שלו היא שמדובר היה בהסדר מיותר, שהוא החליט לחתום עליו כדי למנוע לזות שפתיים, מטעמים של נראות ציבורית בלבד, ולמעלה מהדרוש. לפי מידע שבידינו עולה כי לפי המשטרה והפרקליטות נתניהו גילה בהסדר הזה טפח אבל הסתיר טפחיים ולא חשף בפני הגורמים במשרד המשפטים את עומק יחסיו וקשריו עם אלוביץ'.
נזכיר כי נתניהו לא דיווח על ניגוד עניינים מול אלוביץ', למרות שכיהן כשר התקשורת בפועל מאז נובמבר 2014. עובדה שהובילה את מבקר המדינה לבחון את ההחלטות של נתניהו שקדמו ליוני 2016. בסופו של דבר נתניהו פרש ממשרד התקשורת בפברואר 2017, בשל חקירת תיק 2000 שעוסקת ביחסיו עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס.
יתר על כן, לצערו של נתניהו, הראיות שנאספות בתיק 4000 מראות לכאורה כי בינו ומשפחתו לבין אלוביץ' ומשפחתו הייתה מערכת יחסים קרובה וחברית, שבעטיה פעל נתניהו כפי שפעל. בין היתר, כפי שפורסם, נתניהו ואלוביץ' נפגשו בחשאי כמה פעמים במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור. אחת הפגישות המשמעותיות ביניהם נערכה ערב דיון מכריע במועצת הכבלים והלוויין בעניין מיזוג בזק ויס. פגישה שאותה יזם אלוביץ'.
אם בתיק 4000 שבו, כאמור, הולכים החשדות ומתבססים בראיות שנות ומגוונות, אז דווקא אל תיק 1000, תיק המתנות, אפשר להתייחס כתיק שנתניהו עשוי בסופו של דבר להיחלץ ממנו בשלום או לפחות ללא אישום בשוחד.
בזמן שנתניהו מנסה להרחיק עצמו עד כמה שניתן מאלוביץ', בחקירתו בתיק 1000 נתניהו כידוע דווקא מנסה מאוד ליצור את הרושם שהחשוד המרכזי במתן שוחד, ארנון מילצ'ן, הוא חברו הקרוב והטוב. זאת, כדי להוכיח שהמתנות שקיבל ממילצ'ן לאורך שנים ניתנו לו כמתנות בין חברים, וללא קשר לאינטרסים העסקיים של מילצ'ן ולניסיון שלו לעשות שימוש בכוח של נתניהו לטובתו.
ואכן, נתניהו ומילצ'ן הם חברים קרובים לאורך שנים. אבל גם אלוביץ' ונתניהו, כאמור, היו חברים. אז למה החשדות בתיק 4000 מתחזקים ואילו החשדות בתיק 1000 נחלשים. בין היתר, משום שהפעולות והמאמצים שהמשטרה סבורה שנתניהו ביצע למען אינטרסים של מילצ'ן תאמו במידה רבה לפחות לאינטרס הציבורי הרחב, או שהיו מינוריות, בוודאי כשמשווים אותן למהלכים שנתניהו קידם לפי החשד עבור אלוביץ'.
יש הבדל משמעותי בין פעולות כגון קידום חוק להארכת פטור ממס לתושב חוזר (חוק מילצ'ן) או קידום מיזם מסחרי בבקעת הירדן, שתאמו לאינטרסים של מילצ'ן אך גם לאינטרס הציבורי הרחב, לבין ההחלטות שהתקבלו בנוגע לקבוצת בזק ולא תאמו לאינטרס הציבורי.
כפי שדיווחנו בעבר, באשר למשמעות המשפטית של התנהגות נתניהו, כפי שזו הולכת ונחשפת בחקירת שלושת התיקים, ישנן ועוד עשויות לצוץ מחלוקות בין גורמי הפרקליטות הבכירים שמטפלים בהם לבין עצמם. האופן שבו מנתחת הפרקליטה האחראית על ניהול החקירות, עו"ד ליאת בן-ארי, את הראיות בתיקים, אינו זהה בהכרח לאופן שבו רואה ויראה היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, או פרקליט המדינה, שי ניצן, את הדברים. אבל הפרסומים האחרונים, לפיהם בן-ארי זועמת על מנדלבליט בשל העובדה שהוא מעכב כביכול את חקירת תיק 4000 הם פשוט לא נכונים.
בן-ארי ומנדלבליט פועלים בשיתוף פעולה מלא ורציף. שיתוף הפעולה ביניהם דווקא אפשר קידום מהיר יחסית של חקירת תיק 4000 בכל הקשור לנתניהו. המדובר בחקירה מסובכת ומורכבת שהחלה לפני כחצי שנה בלבד והיא כבר מתקדמת ועומדת בפני סיום. זאת להבדיל מחקירת תיק 1000 ותיק 2000 שכבר נמשכת כשנה וחצי ועדיין מתבצעות בהן השלמות בשל מידע חדש שלא מפסיק להגיע למשטרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.