ג'ון מקיין, ידיד ישראל: מה הוא חשב על נתניהו, אובמה וטראמפ

ג'ון מקיין - טייס קרבי, גיבור מלחמה, סנטור, מועמד לנשיאות ואחד מהמחוקקים האמריקאים הבולטים ביותר ב-50 השנים שחלפו - היה אחד מידידיה הגדולים של ישראל על גבעת הקפיטול והתייצב לצידה בתקיפות בעיצומה של המתיחות הגדולה בין בנימין נתניהו לברק אובמה. מקיין מת אמש בחוותו באריזונה לאחר מאבק של שנה בגידול סרטני במוחו. לפני יומיים ביקש להפסיק את הטיפולים במחלה.

מקיין, שהיה מוקד כוח חשוב בסנט, לא היסס להביע את דעותיו הפרו-ישראליות, או להגן על "ידידי הטוב בנג'מין נתניהו" בכל הזדמנות. ב-2011, לאחר שנשיא צרפת דאז, ניקולא סארקוזי, ואובמה, התבטאו בזלזול ובלעג על ראש הממשלה בוועידה של 20-G, בלי לשים לב שהמקרופונים שלפניהם פתוחים, אמר מקיין, כי הדברים שהשמיע אובמה באותה שיחה "מצביעים על יחסו ועל המדיניות של ממשלו כלפי ישראל". הוא הוסיף: הצרפתים תמיד התנהלו כך כלפי ישראל... ארה"ב צריכה לפעול אחרת.

סארקוזי אמר אז, כי נתניהו "שקרן". אובמה השיב: "לך נמאס ממנו? אני צריך להתעסק אתו כל יום", וסארקוזי החזיר: "אני לא יכול לשאת את נתניהו".

תגובת מקיין: "במקרה אני מעריץ גדול של ראש הממשלה נתניהו. אני מכיר אותו במשך שנים. ישראל נתונה עתה בלחץ רב יותר, וקרוב לוודאי מסוכן יותר, מאשר אי פעם אחרי מלחמת ששת הימים; אמירות אלה (של אובמה וסארקוזי) אינן מועילות, והן מצביעות על קווי המדיניות שנוקט ממשל אובמה כלפי ישראל... אפילו תומכיו המושבעים ביותר של אובמה אינם יכולים לבחון את הסוגיה המזרח-תיכונית בלי לראות שמדובר בכשלון מוחלט של הממשל הזה".

היחסים העכורים בין נתניהו לאובמה, שהגיעו לשפל ב-2015, הטרידו את מקיין. כך, למשל, ב-2015, הוא אמר, בראיון בטלוויזיה: "היחסים גרועים, כידוע. אלה היחסים הגרועים ביותר (בין שתי המדינות) שהייתי עד להם בימי חיי, ועובדה זו כשלעצמה היא טרגדיה כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזה"ת".

"היחסים גרועים מפני שלנשיא אובמה יש ציפיות בלתי ריאליות ממידת שיתוף הפעולה שהוא יקבל מישראל, בעיקר בסוגיה הפלסטינית ובסוגיית הגרעין האיראני", הוסיף מקיין. "אינני מטיל את כל האשמה על אובמה, אך אומר רק זאת: לשום נשיא לפניו לא היו קשיים כאלה עם ישראל מאז הקמתה".

במארס 2015 יצא מקיין נגד מה שתואר בתקשורת כיזמה של אובמה לקדם באו"ם הקמת מדינה פלסטינית. אסור אפילו לדון על כך, אמר מקיין. אם או"ם יחליט לסמוך ידו על החלטה כזו, הקונגרס צריך לדון בהפסקת המימון האמריקאי לארגון.

אובמה מניח ליחסיו האישיים עם נתניהו להאפיל על המטרות המשותפות של שתי המדינות, ציין הסנטור. סדר העדיפויות של אובמה כלפי ישראל "דפוק לגמרי במידה של שלא תיאמן". הגיע הזמן שנפעל יחד עם ידידינו הישראלים למגר את דעא"ש.

ביולי 2014, בעיצומו של מבצע צוק איתן ברצועת עזה, אמר מקיין בראיון, בעקבות ביקורות על על ההרג בעזה: "מה אנו היינו עושים אם מאות טילים היו נורים עלינו ממקסיקו? אני חושב שהיינו מגיבים בדיוק כפי שישראל מגיבה".

בראיון לג'פרי גולדברג ב"אטלנטיק", במאי 2008, נשאל מקיין האם הרעיון הציוני צודק והאם הוא נחל הצלחה. תשובתו: "כל מי שמודע להיסטוריה של העם היהודי ולרעיון הציוני אינו יכול שלא להעריץ את אלה שהקימו מולדת ליהודים. אני חושב שראויה לציון העובדה שהציונות הכתה שורש בעיצומן של מלחמת ונסיונות קשים, אך היא הוסיפה לדבוק ברעיונות הדמוקרטיה, הצדק החברתי וזכויות האדם. אני חושב שלישראל עדיין נשקף איום משמעותי מארגוני טרור ומהקריאות הנמשכות של איראןן למחוק את ישראל מהמפה".

ומה מניע את איראן? - נשאל מקיין. תשובתו: "שנאה".

תמיכתו החזקה של מקיין בישראל נבעה מהשקפת עולם מוצקה שדגלה במעורבות אמריקאית פעילה בכל מה שמתרחש בכל קצווי תבל. בדלנות היתה תועבה בעיניו. אמריקה צריכה להיות מנהיגה גלובלית, להשקפתו. אפילו המספר הגדול של קרבנות אמריקאים שגבו המלחמות בעיראק ובאפגניסטאן לא צנן את תמיכתו במדיניות חוץ פעילה ושרירנית.

עובדה זו מסבירה את ידידותו רבת השנים של מקיין עם הסנטור היהודי ג'ו ליברמן, שהיה דמוקרט, ואחר-כך סנטור עצמאי. שניהם הטיפו להמשך המלחמה בעיראק בשעה שמחוקקים רבים הרימו ידיים וקראו ליציאת ארה"ב משם, ושניהם לא מוכנים לא היו מוכנים להתפשר על בטחונה של ישראל. הם - יחד עם סנטור נוסף, לינדסי גרהאם - ביקרו בישראל פעמים רבות וקנו להם מאות ידידים שם. הם היו הכוח המניע של חקיקות פרו-ישראליות בסנט במשך שנים.

וכך, אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, פרסמה אמש הודעה שמבכה את לכתו של "מגן ללא חת של החירות".

"לאורך כל הקריירה שלו בקונגרס ניצב מקיין יחד עם ישראל מפני שכל חייו הוא תמך בבעלות בריתה של של ארה"ב ובערכים הדמוקרטיים המשותפים שלנו", נאמר בהודעה.

כאשר מקיין רץ התמודד בפריימריס של המפלגה הרפובליקאית על המועמדות לנשיא ארה"ב, הוא תכנן למנות את ליברמן כסגנו. אך ממסד המפלגה הרפובליקאית התנגד לכך בתקיפות. הנימוק הרשמי היה, שתמיכתו של ליברמן בחירות ההפלות תגרום לעריקת מצביעים שמרניים. מקיין הרים ידיים ומינה במקומו את שרה פיילין, פוליטיקאית אלמונית מאלסקה, שהיתה נטולת כישורים. אנליסטים רבים מעריכים, כי מועמדות פיילין תרמה תרומה משמעותית לתבוסת מקיין בבחירות ולבחירת אובמה.

מקיין היה רפובליקאי נאמן, בשר מבשרו של הממסד המפלגתי, אך הוא מעולם לא השלים עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות. מקיין תיעב אותו עד יומו האחרון והודיע ברבים שהוא ביקש מטראמפ לא להגיע להלווייתו. זה נובע כנראה לא רק מנטייתו הבדלנית של טראמפ ומנכונותו המוצהרת לשים קץ למעורבות אמריקאית במשברי תבל אלא מסיבה אישית הרבה יותר: כאשר מקיין נמק בשבי הצפון-וייטנאמי במשך שש שנים, לאחר שמטוסו הופל ב-1967, עשה טראמפ עסקים בניו-יורק וקיבל חמש דחיות לשירות צבאי בגלל עקמומיות עצם בכף הרגל.