אחרי קריסת הגשר בגנואה: באירופה מודאגים ממצב התשתיות

קריסתו ברעש של הגשר בגנואה לפני כשבועיים, שכתוצאה ממנה נהרגו עשרות בני אדם, העלתה על סדר היום את בטיחותם של גשרים נוספים באירופה.

בשורה של תחקירים שפורסמו בעיתוני העולם נטען שבמדינות מערביות רבות, כולל ארה"ב, לא משקיעים מספיק בתחזוקה של גשרים ובהחלפה של גשרים ישנים ותשתיות אחרות, ובעיה זו החריפה עוד יותר לאחר המשבר הכלכלי בשנת 2008.

באיטליה עצמה, כותב הגרדיאן הבריטי, לא פחות מ-300 גשרים נמצאים בסכנת קריסה, כולל גשר בנפולי שתוכנן על ידי ריקדו מורנדי, אותו מהנדס שתכנן את הגשר שקרס בגנואה. 

עוד גשרים במדינה נבדקו השבוע, בין היתר באזור מילאנו, כדי לבדוק את עמידותם נוכח כלי הרכב הכבדים הרבים שנוסעים עליהם באזור התעשייתי הצפוף של צפון המדינה.

בצרפת, התקשורת עסקה בהרחבה בדוח על מצב התשתיות במדינה. העיתון "לה מונד" קבע שיש "תת-השקעה כרונית" במערכת הכבישים המהירים שכוללת 12 אלף גשרים. לפי הדוח, בכ-7% מהגשרים במדינה יש ליקויים שעלולים לגרום לקריסה אם לא יטופלו.

שרת התחבורה של צרפת, אליזבת בורן, הודיעה כי תעלה לדיון חוק חדש הנוגע לתשתיות במדינה. המדינה  גם הציעה תוכנית בהיקף של מיליארד אירו לביצוע תיקונים דחופים בכבישים. "כל הגשרים יעברו ביקורת שנתית וביקורת מעמיקה יותר אחת לשלוש שנים", אמרה השרה.

בגרמניה, ממשיך הגרדיאן, פורסם בשנה שעברה דוח שלפיו אמנם 12.4% מהגשרים במדינה הם במצב רע, ורק 12.5% מהגשרים במצב טוב: גשרים רבים נבנו בשנות ה-60 וה-70 ולא תוכננו לנפח התנועה הכבד של ימינו.

הדוח קבע כי התשתיות במזרח גרמניה היו באופן כללי במצב טוב יותר, משום שאזורים רבים עברו שיפוץ לאחר האיחוד בין גרמניה המזרחית לגרמניה המערבית בשנות ה-90 וה-2000. הגשרים במערב גרמניה גם ישנים יותר וגם חשופים לעומס גדול של תנועה.

עם זאת, פוליטיקאים במדינה טענו שהסיקור החדשותי בעקבות האסון הוא מוגזם. אנדראס שורר, שר התחבורה של גרמניה, אמר כי הממשלה תשקיע השנה 1.3 מיליון אירו בהחלפה ותיקון של גשרים.

בהולנד הנושא היה על סדר היום עוד לפני קריסת הגשר בגנואה, לאחר שלפני שנתיים נסגר גשר במדינה למעבר משאיות לאחר שנמצאו בו ליקויים.

אתר CNBC הזכיר שגם רמת התחזוקה של הגשרים בארה"ב מדאיגה. התמוטטות של גשר על כביש מהיר במיניאפוליס ב-2007 עוררה בהלה בנוגע לתשתיות המזדקנות של הכבישים במדינה. בתאונה ההיא נהרגו 13 בני אדם לאחר שהגשר קרס אל נהר, אולם החקירה העלתה כי מצבו התחזוקתי הלקוי לא היה הסיבה לקריסה - אלא התכנון.

 התמוטטות גשר על כביש מהיר במיניאפוליס ב-2007 / צילום: רויטרס

עומס התחבורה גם מוביל לקריסה

מעבר להזדקנות המבנה ולליקויים בתכנון או בביצוע, עומד כאמור גם עניין העומס.

ג'אקומו פיראזולי, פרופסור לאדריכלות בפירנצה, אמר השבוע למגזין Architectural Digest, שפרסם אף הוא כתבה נרחבת בנושא קריסת הגשר, כי יש הערכות שלפיהן על הגשר נסעו כלי תחבורה בהיקף של פי 10 ממה שהוא אמור היה לאכלס בתכנון. "גישה תכנונית אחרת אמרה לבנות גשר נוסף כדי לחלק את העומס", אבל הצעה לבנות גשר נוסף נדחתה ב-2009.

בגרמניה יש גשרים שבהם כבר אסרו על נסיעתן משאיות כבדות, למשל גשר Leverkusen על הריין, בצפון קלן, שנסיעה של מכוניות כבדות עליו נאסרה כבר ב-2012, ומתכננים לבנות אותו מחדש ב-2024. פקיד בכיר לשעבר במערכת התחבורה של המדינה תיאר את הגשר כ"מונומנט למצב התשתיות הגרוע של גרמניה".

באוסטרליה הזכיר המהנדס ד"ר קולין קפרני, באתר The Conversation, כי הסיכוי למות מקריסת גשר נמוך ביותר, ועומד על אחד ל-100 מיליון בשנה. עם זאת, כתב, "טיפשי יהיה לחשוב שאנחנו חסינים". הגשרים שנבנים במדינה תוכננו אמנם להחזיק למשך 100 שנה, אולם הוא מכנה זאת "הנחות שרירותיות", שכן רוב הטכנולוגיות ששימשו לבניית הגשרים הללו כלל לא היו קיימות במשך 100 שנה.

 גשר Leverkusen בצפון קלן, גרמניה/צילום: Shutterstock

"קריסות גשרים הן בסוף עניין נדיר"

ב"ניו יורק טיימס" כתבו כי מהנדסים מזהירים שלעתים ההבדל בין חולשה רצינית של גשר לבין קריסתו הוא כזה שאפשר לראות רק בדיעבד: הבעיות המבניות וכשלי התחזוקה בגשר בגנואה היו ידועים שנים לפני הקריסה, אבל עד הוא לא קרס.

פרופ' מטאו פוזי, מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת קרנגי מלון, אמר ל-CNBC בעניין כי "היה ידוע שלגשר באיטליה יש תקלות. אבל עובדה שקריסות של גשרים הן עניין נדיר. זה עדיין קשה לחזות בדיוק מתי או אם גשר יתמוטט, אבל בסך הכל אנחנו עושים עבודה טובה משום שקריסות כאלה הן נדירות, ואנחנו מנסים להשתפר".

בישראל: המבקר מתריע כבר שנים

כבר ב-2010 פרסם מבקר המדינה דוח בעניין בטיחות הגשרים בארץ, ומצא שורה ארוכה של ליקויים, ביניהם העובדה שאין רשות אחת המרכזת את הפיקוח על הגשרים; ושאין תוכנית המסדירה את תחזוקתם.

המבקר הוסיף כי הרשויות המקומיות לא הונחו על ידי משרדי הממשלה כיצד לטפל בגשרים שבתחומן, לא יזמו עבודות תחזוקה בהם, ולרוב הסתפקו ב"תחזוקת שבר", כלומר טיפול מגיב ולא מתוכנן במפגעים.

באוקטובר 2017 פרסם המבקר דוח נוסף בעניין, חריף ביותר, בעניין טיפולה של חברת נתיבי ישראל בגשרים שתחת אחריותה. "משרד מבקר המדינה העלה ליקויים רבים בפעולות בתחום התחזוקה שבאחריות החברה", נכתב בדוח, "קיימים פערים גדולים בין הפעולות הדרושות בשל מצב רשת הכבישים וההנחיות המקצועיות שקבע משרד התחבורה ובין יישומן בידי החברה, דבר המסכן את בטיחותם של כלל המשתמשים בדרך - הנהגים, הנוסעים והולכי הרגל".

לפי הממצאים בדוח, חברת נתבי ישראל (נת"י) דירגה את מצבם של 1,104 גשרים בישראל (מתוך 1,300 גשרים ומנהרות שתחת אחריותה) בציון "גרוע", "גרוע מאוד", או "חמור", כאשר 145 גשרים נמצאים בדירוג הנמוך ביותר ("חמור").

בבדיקה שנערכה ב-2011 התברר כי 72 גשרים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד באירועי רעידת אדמה - אך מאז תוקנו רק שני גשרים. בנוסף מתברר כי התאורה ב-580 צמתים ברחבי הארץ אינה עומדת בדרישות שקבעה החברה, וכי ההנחיות לצביעת כבישים כלל אינן מיושמות. עוד מתברר, כי מאז יולי 2016 אין בקרה על קבלני הביצוע של החברה.

מחברת נתיבי ישראל נמסר בתגובה כי "מרביתן המוחלט של טענות דוח המבקר טופלו ומטופלות, שכן אלה עוסקות בשנים 2014-2016".