למרות מאמצים של הממשלה ובנק ישראל לצמצם את השימוש במזומן במשק הישראלי, מסתבר שחלק מהאוכלוסייה עדיין רואה בשטרות ומעות אמצעי מועדף לביצוע עסקאות. דוח השנתי של מחלקת המטבע של בנק ישראל, אשר פורסם היום, מגלה כי אחד מתוך כל עשרה הישראלים מחזיק בארנקו סכום של 500 שקל ומעלה.
על פי התוצאות של סקר שביצעה המחלקה בסוף 2017, כ-13% מהישראלים שילמו במזומן עבור רכישות של מוצרים בשווי של לפחות 1,000 שקל. כמחצית מאותם ישראלים שביצועי רכישות גדולות במזומן שילמו סכומים שנעים בין 1,000 שקל ל-5,000 שקלים ועוד 30% שילמו במזומן עבור רכישות בשווי שלמעלה מ-10,000 שקל.
יש לציין כי על פי חוק המזומן, אשר אמור להיכנס לתוקף יוגבל השימוש במזון בעסקאות אשר עולות על 11 אלף שקל, להוציא מקרים מסוימים. בקניית רכב ההגבלה תכנס לתוקף על סכומים שמעל ל-50 אלף שקל.
הסקר גם גילה כי יש אמת בסברה שהידיעות על מות המזומן היו מוקדמות מדי. בין יוני 2016 לבין דצמבר 2017 עלה הסכום הממוצע של החזקת מזומנים "בארנק" מ-260 שקל ל-339 שקל. הגידול בהחזקת מזומן התחרש במקביל לשימוש במכשירים אוטומטיים למשיכת כספים, וצמצום בשימוש של כספרים בסניפי הבנקים.
על פי הנתונים של בנק ישראל סך המחזור של המזומנים, המזומן שבידי הציבור ובכספות של הבנקים, הגיע ל-82 מיליארד שקל בשנת 2017, גידול של כ-8%, לעומת גידול של 3% בשנת 2016. יחד עם זאת, בששת החודשים הראשונים של השנה, קצב גידול של מחזור המזומן ירד לשיעור של 1% בלבד.
החלק מהמחזור שהוחזק על ידי הציבור מהווה, על פי החישוב של מחלקת המטבע, כ-5.8% מהתוצר, בערך באמצע הטווח של מדינות אירופה. במדינות סקנדינביה השימוש במזומן מצומצם מאד, כאשר שוודיה נמצאת בתחתית הטבלה, סך המחזור מהווה רק כ-1.4% מהתוצר השוודי. בקצה השני נמצאות מדינות מזרח אירופה עם שיעורים שעולים על 10%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
