ביום רביעי הקרוב ימסור בית המשפט העליון את החלטתו בערעור שהגישו נוחי דנקנר, הבעלים לשעבר של קונצרן אי.די.בי ואיתי שטרום על הרשעתם בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012. כן יכריע העליון בערעור שהגיש דנקנר על העונש של שנתיים מאסר בפועל וקנס בסך 800 אלף שקל שנגזר עליו ובערעור של שטרום שנשלח לשנת מאסר על גזר דינו.
יצוין כי לא רק בערעורים של דנקנר ושטרום יכריע ביהמ"ש העליון ביום רביעי הקרוב אלא גם בערעור הפרקליטות על קולת העונש שהטיל עליהם ביהמ"ש המחוזי בת"א. הפרקליטות טוענת כי העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום לא חמורים דיים לאור המעשים שבהם הם הורשעו ולא תואמים את מגמת ההחמרה בענישה בעבירות ניירות ערך שמכתיב בעת האחרונה העליון.
יתרה מכך, לטענת הפרקליטות, העונשים שהוטלו על השניים מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך, הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק, ועוד בתיק שנסיבותיו חמורות. לדברי פרקליטות מיסוי וכלכלה, "הצבת רף ענישה כזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי (דנקנר. ח',מ'), הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא, מיניה וביה, ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר-על-המידה בכל המקרים העתידים לבוא".
הורשעו בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות
דנקנר ושטרום הורשעו ביולי אשתקד בהרצת מניות אי.די.בי אחזקות ערב הנפקת החברה בפברואר 2012, שהייתה קריטית לצורך שיפור מצבה התזרימי החונק. כמו כן הורשעו השניים בעבירות דיווח והלבנת הון. גם החברות אי.די.בי ו"קלוז טריידינג", של שטרום הורשעו בעבירות אלה.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי לקראת מועד הנפקה, קשרו דנקנר ושטרום קשר, במסגרתו ביצע שטרום, לבקשתו של דנקנר, רכישות מסיביות של מניות אי.די.בי, אותן מכר מחוץ לבורסה, ושב לרכוש מניות חדשות. הכול, כך קבע כבוב - כדי להשפיע באופן בלתי חוקי ומעושה על שער המניה ערב ההנפקה. זאת, בכדי להבטיח את הצלחתה. וההנפקה אכן עלתה יפה, ואי.די.בי גייסה באמצעותה 321 מיליון שקל.
לפי הכרעת הדין, לצורך ביצוע התכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך, עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום בחברת ISP והפך בהמשך לעד המדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות ISP שבבעלות שטרום מניות של אי.די.בי אחזקות. שלג, כך נפסק, פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.
דנקנר הורשע בעבירות על חוק ניירות ערך (תרמית מניות, הכנסת פרט מטעה בתשקיף והפרת חובת דיווח) ובעבירה על חוק איסור הלבנת הון, ונידון לשנתיים מאסר, ואילו שטרום נידון לשנת מאסר. השניים, כאמור, הגישו ערעור לבית המשפט העליון הן על ההרשעה והן על העונש.
בערעורו טען דנקנר כי הכרע הדין בתיק שלו, כפי שקבע בית המשפט עצמו, מתבססת על ראיות נסיבתיות; המסקנה שהסיק בית המשפט מהראיות הנסיבתיות אינה הגיונית ואינה המסקנה היחידה; לעובדות שהוכחו בפני בית המשפט יש הסבר סביר המחייב את זיכויו של דנקנר... בהרשעתו של נאשם רק משום שגרסת התביעה נראית סבירה יותר, טמונה סכנה של בלבול היוצרות וגלישה לנטלי הוכחה הנהוגים במשפט האזרחי".
באמצעות עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי שייצגו את דנקנר במחוזי ועורכות הדין מיכל רוזן-עוזר ואפרת ברזילי, שהצטרפו לייצוג בהליך הערעור לעליון, טוען דנקנר כי "טעויותיו של השופט כבוב בניתוח הראיות וגיבוש המסקנות הן טעויות היורדות לשורש הכרעת הדין. לא רק שהמסקנה ההגיונית היחידה העולה מן הראיות אינה המסקנה המרשיעה אלא ש"סיפור המעשה" העולה מהכרעת הדין אינו מתיישב עם ההיגיון. כך, שעה שההסבר ההגיוני שנתן דנקנר לעובדות נשלל מבלי שנבחן". לדברי דנקנר, טעויותיו של כבוב הובילו לקביעה השגויה לפיה למעשיו של דנקנר התלוותה כוונה להשפיע על השער. זאת, שעה שהאפשרות שדנקנר לא פעל בכוונה להשפיע על השער היא האפשרות הסבירה וההגיונית העולה מן הראיות.
בחלק הראשון של ערעורו עומדים דנקנר וארבעת סנגוריו על הטעויות שלטענתם נפלו בקביעות כבוב ביחס להיכרותו של דנקנר את פעילות איתי שטרום ומודעותו לה. "בחינת הראיות באופן הנכון מלמדת שדנקנר ראה בשטרום מי שהחליט להשקיע במניות אי.די.בי משיקולים כלכליים ולגיטימיים".
חלקו השני של הערעור מתמקד בבחינת פעולותיו של דנקנר שנעשו כעזרה לשטרום. לפי הנטען, בחינת הראיות מלמדת שעזרתו של דנקנר לשטרום - בשיחה עם אילן בצרי מהבנק הבינלאומי, בהפניית רוכשים ובמתן ההלוואה - מתיישבת עם סיוע לפעילות לגיטימית של השקעה באי.די.בי".
החלק השלישי של הערעור מתמקד במה שדנקנר מכנה "טעותו היסודית של בית המשפט המחוזי לעניין קיומו של מניע להשפיע על שער מניית אי.די.בי".
הניסיון המרכזי של דנקנר בערעורו שמשתרע על פני 80 עמודים, הוא להציג הסבר אלטרנטיבי לזה של השופט כבוב באשר למשמעות המעשים שלו ושל איי שטרום שהורשע בשותפות עם דנקנר בהרצת המניות ונשלח לשנת מאסר, בימי הנפקת המניות בפברואר 2012.
לבקשתם של דנקנר ושטרום, פסק הדין בערעור לא יימסר באולם בית המשפט אלא יישלח במייל לצדדים ולתקשורת.
שופטי בית המשפט העליון שדנים בתיק דנקנר-שטרום הם ניל הנדל, ג'ורג' קרא ודוד מינץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.