כך טורקיה תוכל להגן על עצמה אם הטלטלה בלירה תחזור

כלכלת טורקיה ספגה מכה חזקה כשהלירה שלה איבדה ערך מוקדם יותר החודש. אחרי שקט יחסי בימים האחרונים, הפיחות נמשך היום (ב') והמשקיעים חוששים מהתערערות נוספת של השווקים בהמשך הדרך. "טורקיה ראתה הרבה משברים בעבר", אמר רוב דריקונינגן, ממנהלי יחידת אג"ח המדינות המתעוררות בחברת ניירות הערך נויברגר ברמן. "השאלה היחידה היא מידת הנכונות של מקבלי ההחלטות לקחת את התרופה שהשוק רוצה כדי לבצע את המפנה במצב".

הלחץ יוכל להיות מורגש בקרוב. כמעט 20% מצרכי המימון של עשרת הבנקים גדולים ביותר בטורקיה באג"ח - שני שלישים מהם בדולרים אמריקנים - יהיו מעכשיו עד סוף 2019, לפי נתוני חברת תומסון רויטרס.

המשקיעים שואלים את עצמם איזה כלים יש לטורקיה במקרה של פאניקה מחודשת בשווקים.

1. העלאת ריבית

המהלך הברור ביותר הוא החמקמק ביותר: העלאת ריביות. כך יימשכו חזרה מזומנים לכלכלה, והשוקים ירגישו שהבנק המרכזי רציני במאבק שלו באינפלציה.

אבל למרת שהלירה איבדה יותר מ-20% מערכה מול הדולר בחודש האחרון, הבנק המרכזי ישב בחיבוק ידיים. המשקיעים מניחים שהבנק מצוי תחת שליטה דה פקטו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, שמתנגד למדיניות המוניטרית הרגילה של העלאת ריבית במקרים כאלו.

"העלאה נומינלית של בערך עשר נקודות אחוז היא הרמה שנחוצה כדי להשיג יציבות", אמר דרק חלפני, כלכלן בבנק MUFG. במונחים ריאליים, כלומר בניכוי האינפלציה, הריבית תהיה עדיין נמוכה מאד, בערך 1.9%, מה שהיא הייתה לפני שהאינפלציה החלה לטפס בסוף 2016.

ריבית גבוהות יותר יכאיבו לכלכלה. עלויות שירות החוב של חברות טורקיות הן כבר גבוהות בהשוואה לרוב המדינות המתעוררות הגדולות האחרות. "כדי להתגבר על האינפלציה צריך לרוע המזל מיתון", אמר יאן דהן, מנהל המחקר באשמור גרופ.

2. פיקוח על ההון

מדינות מנסות לעתים קרובות להתגבר על משברי מט"ח על ידי חסימת הגישה למט"ח של המשקיעים המקומיים. מלזיה ותאילנד הנהיגו פיקוח על ההון במשבר הפיננסי האסיאני בסוף שנות ה-90, כפי שעשתה איסלנד ב-2008.

ממשלת טורקיה הוציאה מכלל חשבון פיקוח נרחב או הגבלות על ההון לפי שעה. היא חסמה משקיעים זרים שרצו למכור את הלירה על ידי הגבלת עסקאות בנגזרים. זהו "שלב מוקדם" של פיקוח על ההון, אמר טאתה עוס, אנליסט בקומרצבנק, "אבל יהיה עוד הידוק כזה אם הלחצים על הלירה יחזרו".

כמה משקיעים לא צופים פיקוח מעשי על ההון בהתחשב בתלות הגדולה של טורקיה במימון זר. בשנה הבאה לבדה, להערכת קרן המטבע הבינלאומית, הבנקים הטורקיים יצטרכו לגלגל הלאה מימון חיצוני (אג"ח נקובות במט"ח) בסך יותר מ-103 מיליארד דולר, והחברות הטורקיות יזדקקו לעוד 84 מיליארד דולר בגלגול חוב שלהן.

3. להוציא את יתרות המט"ח

טורקיה יכולה לפרוע חובות דולריים באמצעות יתרות המט"ח הרשמיות שלה, שמגיעות ל-100 מיליארד דולר. נייג'ל רנדל, אנליסט במדלי גלובל, מעריך ש-30 מיליארד עד 50 מיליארד דולר יספיקו למלא את הבור של החברות והבנקים במדינה.

אבל יכול להיות שהיתרות הן נמוכות ממה שנראה: רק מחצית מהן שייכות בפועל לבנק המרכזי. השאר הן יתרות שהבנקים המסחריים חייבים להחזיק בבנק המרכזי כדי לגבות את ההלוואות שלהם.

הבנק המרכזי שחרר לאחרונה חלק מהיתרות הללו חזרה לבנקים. בכל פעם שהוא נוהג כך, הוא מפחית את התחמושת שלו לתמיכה בלירה על ידי התערבות בשוק, או כדי לממן את יבוא האנרגיה (נפט) החיוני.

4. מדיניות תקציבית

אם יש מיתון, ממשלת טורקיה תגדיל את ההוצאה כדי לרכך את המכה לכלכלה, וכדי לחלץ את מי שלקחו הלוואות. "אפשר בקלות לדמיין תרחיש שבו חלק מהמגזר הפרטי יצטרך להיקלט במאזן הריבוני (ציבורי)", אמר ויקטור שאבו, מנהל השקעות בכיר באברדין סטנדרד.

החוב של המגזר הציבורי במונחי אחוז מהתמ"ג הוא נמוך - מתחת ל-30% - והוא ירד אפילו בעשור האחרון. עם זאת, הנתון הזה אינו כולל את התחייבויות של הממשלה שקשורות למיזמי תשתיות, שנאמדות ב-19 מיליארד דולר על ידי נויברגר ברמן.

5. להקפיץ יצוא, לצמצם יבוא

קריסה של מטבע משפרת במקרים רבים את היצוא, מפני שהסחורות והשירותים המקומיים הופכים לזולים יותר בחו"ל, ובמקביל פוגעת ביבוא המתייקר. יחד, זה מפחית את צרכי המימון החיצוני של כלכלה. התיירות לטורקיה כבר נהנית מפיחות הלירה: ההכנסות ממנה עלו ביותר מ-30% בינואר-מאי בהשוואה שנתית.

אבל טורקיה תלויה מאד ביבוא אנרגיה, שמהווה שני שלישים מהגירעון השוטף במאזן התשלומים שלה. כאשר הלירה צנחה בשנתיים האחרונות, הגירעון הזה התרחב במקום להצטמצם, מפני שאי אפשר לצמצם במהירות את יבוא האנרגיה. ארדואן אותת שהוא עשוי לחפש עסקאות עם מפיקות הנפט השכנות איראן ורוסיה, במה שיחריף את הסכסוך הגיאופוליטי של טורקיה עם ארה"ב.