אפשר לקדם גם עובדים בשכר נמוך

אחת הבעיות הקשות בישראל היא פערי השכר והעוני. 5% מהמשפחות בישראל שבהן שני בני-הזוג עובדים, חיות מתחת לקו העוני. המשפט הזה כמעט סותר את עצמו. משפחה שבה שני מפרנסים אמורה להבטיח את קיומה בכבוד. מילת המפתח היא א-מ-ו-ר-ה. כי לא פעם גם שתי משרות מלאות לא מספיקות לפרנסה טובה, ומשנה לשנה המצב הולך ומחמיר. אם לפני 20 שנה, רק 2% מהמשפחות שבהן שני מפרנסים היו מתחת לקו העוני, ב-2016 שיעורם יותר מהכפיל את עצמו, ועלה ל-5.3%. באותה שנה היו 463,300 משפחות עניות בישראל - שהן 1.8 מיליון איש, ומהם 850 אלף ילדים.

המצב שבו שני אנשים עובדים נאבקים על קיום בסיסי, אינו תקין ואינו חברתי. זה מצב הרסני, שמייצר דפוסים לא בריאים, כולל מעבר לקצבאות (כי אם מעבודה קשה אי אפשר להתפרנס, עדיף לא לעבוד בכלל), והוא מותיר אנשים בתחושה של ייאוש וחוסר סיכוי.

וכאן בא מקומו של המעסיק, ודאי של המעסיקים הגדולים, לקחת חלק פעיל הרבה יותר במאבק בעוני. כי לשלם שכר זה חשוב, אבל לשבור את מעגלי העוני חשוב עוד יותר.

בשנים האחרונות מתפתחות במשק לא מעט תוכניות ויוזמות שמטרתן טובות: סיוע לעובדים בדרגות שכר נמוכות, יצירת תמריצים, ייזום פעילות העשרה ועוד, הכול במטרה לנתץ את כבלי העוני ולאפשר לכל העובדים, ודאי בתאגידים גדולים, להתפרנס בכבוד.

ההתגייסות של החברות הגדולות, בין היתר ביוזמת ארגון "מעלה" וארגון "הג'וינט", מעידה על החשיבות שהן מייחסות לעניין. כי עובד שאינו סובל מטרדות כלכליות, הוא עובד טוב יותר ומועיל יותר לחברה.

בין ההטבות הנפוצות ביותר: ביטוח בריאות פרטי, שמעניקות 75% מהחברות הגדולות במשק; הלוואות ייעודיות לעובדים בתנאים נוחים, שמעניקות 68% מהחברות הגדולות; תוכניות חיסכון ארוכות טווח שמיישמות 67% מהחברות הגדולות; הטבות לעובדים בשווה כסף, שמספקות 49% מהחברות הגדולות; קרן סיוע לעובדים במשבר כלכלי, שמעמידות 47% מהחברות הגדולות; ואפילו שכר מינימום מוגדל שמיושם היום ב-35% מהחברות הגדולות המדווחות למדד השנתי של ארגון "מעלה".

אלה רק מספר דוגמאות מתוך שורה ארוכה של אמצעים העומדים לרשות החברות, גדולות ובינוניות, לסייע לציבור העובדים בשכר נמוך. דוגמאות נוספות הן קרנות השתלמות לכל העובדים, השתתפות במימון מעונות יום וקייטנות, שירותים סוציאליים זמינים, וגם העצמה אישית בין שבאמצעות מלגות לימודים לעובדים ולבני משפחותיהם (הנהוגות ב-58% מהחברות הגדולות) ובין שבאמצעות פיתוח מסלולי קריירה לעובדים בתפקידים זוטרים, לצד ייעוץ, הדרכה כלכלית ומנטורינג מקצועי.

קבלת אחריות מצד המגזר העסקי היא תהליך שמתפתח בכל העולם המערבי. זה תהליך שמעיד על יצירת איזון חשוב והכרחי בין תפקידו של העובד ומקסום הצלחת החברה שבה הוא מועסק, לבין תפקידה של החברה למקסום הפוטנציאל של העובד ויצירת תנאי עבודה מעצימים. בכל המקרים שבהן החברות פעלו למען העובדים - התוצאה הייתה ניצחון כפול לשני הצדדים. גם תוצאותיהן הבורסאיות של חברות שבאופן שיטתי היטיבו את תנאי התעסוקה היו גבוהות יותר ויציבות יותר.

ברור שאין ביכולתם של כלל המעסיקים במשק ליישם את מכלול האפשרויות העומדות בפני תאגידים גדולים; ועם זאת, כל מעסיק יכול לבחור את היוזמות שמתאימות לו מבחינה כלכלית ומבחינת היקפי כוח-האדם, ולייצר יחד את תנאי ההעסקה של המאה ה-21: מאוזנים יותר, הוגנים יותר ובשורה התחתונה - משתלמים יותר לשני הצדדים.

■ הכותב הוא מנכ"ל ארגון מעלה.