סמארטפון הדגל החדש של שיאומי: לא מושלם, בהחלט משתלם

כמה ימים אחרי שקיבלתי לבדיקה את Mi8, סמארטפון הדגל החדש של שיאומי, פגשתי חבר לארוחת צהריים במסעדה. החבר, בעליו של אייפון X, הבחין ששני המכשירים דומים למראה, והחליט לעשות ניסוי. הוא פרש על השולחן מפית בד לבנה והניח עליה את מי8 והאייפון, זה לצד זה, ושאל את המלצריות איזה מכשיר עדיף בעיניהן. בתום קרב צמוד, שבו זכו שני המכשירים לתשבחות, זכה האייפון בנקודות - בזכות היותו קטן יותר וקל יותר להחזקה.

תחרות צמודה, גם אם חובבנית לגמרי, בין האייפון למכשיר סיני, היא לא דבר מובן מאליו, אבל לא מפתיעה במקרה הזה. שיאומי העלו את כישורי החיקוי לדרגת אמנות: לא בגלל הדיוק שבחיקוי, אלא בשל היכולת לקחת מספיק מאפיינים מהמקור מבלי להיחשב חקיינים. זה התחיל מהרום למערכת ההפעלה - אנדרואיד שמשדר איכויות של iOS. בשנה האחרונה הדמיון למכשירי אפל נדד גם לעיצוב החיצוני, ומי8 הוא מייצג בולט של המגמה.

אלא שיש הבדל אחד דרמטי בין האייפונים למכשיר של שיאומי: המחיר. טלפון דגל, שמחירו הרשמי הוא 2,100 שקל, זה דבר שאנחנו אוהבים. ואם ניתן להשיגו החל מ-1,840 שקל, על פי זאפ, אז בכלל. האופציה הזולה הזאת מבורכת במיוחד לאור מגמת ייקור מכשירי הדגל, שהחלה באייפון X והמשיכה לדגמים נוספים, כמו גלקסי נוט 9 של סמסונג. לא פלא שהחברה הסינית פופולרית בקרב הצרכנים הישראלים, הרגישים לתמחור, ואף פתחה לאחרונה חנות רשמית בתל-אביב. בשבועיים האחרונים בדקנו לעומק את מי8, כדי להבין אם הוא אכן מציע ביצועים טובים במחיר מופחת.

 Xiaomi Mi 8 info

היתרונות: צבעים, עמידות וסלפי

מי8 הוא באמת מכשיר גדול, עם מסך 6.21 אינץ' שתופס כמעט 84% מפני השטח. זה אחד המסכים הטובים שנתקלתי בהם: ראשית, הוא מפיץ אור חזק במיוחד, תכונה שאין להגזים בחשיבותה בהתחשב בשמש הישראלית. במצב מקסימום התאורה כה חזקה, עד שבחללים סגורים יש לעיתים הכרח להפחיתה מחמת סינוור קל. שנית, צבעי התצוגה חדים, יפים וטבעיים. טלפונים סיניים ידועים באפקט המייפה שלהם, על גבול התחושה של פילטר תמידי בילט-אין, אבל בדגם הזה התחושה היא של מקסימום ייפוי במינימום מלאכותיות.

מחמאה זו רלוונטית גם ליכולות הצילום הגבוהות של המכשיר. יתרונו העיקרי הוא בגזרת הסלפי, עם רזולוציה של 20 מגה-פיקסל. זוג המצלמות האחוריות, 12 מגה-פיקסל כל אחת, מספקות גם הן איכות מרשימה, והתמונות נראות טבעיות ובעלות עומק. כשמשווים את התוצאות לדגם המוזל העדכני של שיאומי, רדמי נוט 5, ההבדל הוא של שמיים וארץ.

אפליקציית המצלמה של שיאומי מצטיינת בכך שהיא לא משתדלת. הממשק מעוצב באופן פשוט ונוח, אפילו קצת סגפני. אפשר להבין אינטואיטיבית מה המשמעות של רוב הפיצ'רים, ומתבקש לשחק איתם. תפריט המצב הידני מאפשר שליטה קלה ברמת החשיפה, הפוקוס ועוד. כפתור הזום X2, הממוקם ליד כפתור הצילום, שימושי מאוד גם הוא. וכן, יש גם פיצ'ר בינה מלאכותית. אם תצליחו לגלות מה הוא עושה - ספרו לנו.

עוד יתרונות מפגין המכשיר בגזרת הסוללה והעמידות. מי8 מחזיק יום וחצי בשימוש סביר, הכולל הרבה אפלקיציות פתוחות, תאורה מלאה, ללא שימוש במצב חיסכון ותוך שימוש יומיומי סביר במצלמה וניווט. גם זמן האתחול מהיר ביותר, וחשוב במיוחד: המכשיר לא התחמם בעת נסיעה במכונית כשהיה חשוף לשמש. חוץ מזה, לא ייאמן שמכשיר שנפל שלוש פעמים מגובה מטר, ישירות על אריחי חרסינה ביתיים, לא נשרט כהוא זה.

החסרונות: GPS, סאונד ודקיקות

הדבר הכי מציק במכשיר הוא הנטייה שלו לסבול מגמגומים טכניים, שאפיינה גם מכשירים אחרים של שיאומי שיצא לי להתנסות בהם.

למה הכוונה? הפעלתי ווייז, חיכיתי וחיכיתי, ואין קליטת GPS. פעם אחת היא נעלמה לחצי שעה, במקרים אחרים זה הסתדר רק אחרי אתחול, או שהקליטה פשוט נעלמה וחזרה. לא הייתי פוסל את המכשיר מהסיבה הזאת, אבל מי שנמצאים בדרכים ולא מוכנים לשחק עם אמינות ה-GPS צריכים לקחת את הבעיה הזאת בחשבון.

בעיה טכנית נוספת מתבטאת בטאץ'. בעת סידור האייקונים של האפליקציות על גבי המסך, הוא לא הגיב באופן מושלם כפי שהיה מצופה. לעתים נדרשו כמה ניסיונות על מנת להזיז בהצלחה אייקון למקום חדש באחד המסכים הסמוכים.

גם תפעול המכשיר מעצבן לעתים. לעתים הפעלתו לוקחת זמן רק כי לא ברור איך, ובאיזו מהירות, צריך ללחוץ על כפתור ההדלקה; לפעמים נדרשים כמה ניסיונות כדי לפתוח את המכשיר לאחר נעילה; מיקום הכפתורים וגודלם הופך את משימת צילום המסך ללא נוחה גם היא; ואם זה לא מספיק, כמה מהמטענים שבעזרתם ניסיתי לטעון את המכשיר לא עבדו או גמגמו - טעינה שמתחילה ונפסקת ספונטנית.

 Xiaomi Mi 8

מי8 הוא אמנם טלפון יפה, אבל יש לכך מחיר: הוא מחליק. אני לא אדם רשלן במיוחד, ובכל זאת הפלתי אותו שלוש פעמים ממשטחים בטוחים לכאורה (כאמור, הוא שרד את הנפילות האלה). לכן חובה להלבישו לפחות במגן המסופק עם הערכה הנלווית. אי-נוחות קלה נרשמת כאשר מחזיקים אותו ביד לזמן ממושך: העובדה שהוא דק מדי (7.6 מילימטר) ומסגרתו מעוגלת גורמת לכך שהוא לוחץ מעט על כף היד. המגרעת (Notch) במכשיר, עוד קריצה לאייפון X, נראית קצת מוזרה. בקיצור, לא מופת עיצובי.

ולסיום, מילה על הסאונד המאכזב של המי8. נכון שהתחרות עם רמקול איכותי כמו של LG G7 היא לא הוגנת, אבל מטלפון דגל היה מצופה לקצת יותר. לא ייתכן שאיכות הרמקולים של המכשיר תיפול אפילו מזו של רדמי נוט 4 המיושן והזול. בעצם כן ייתכן: האמנות של שיאומי היא לחסוך היכן שאפשר. רוב המשתמשים ממילא מחברים את הנייד לרמקולים או אוזניות. הרמקולים הזולים מאפשרים לגבות פחות מהצרכנים, ומעודדים רכישת אביזרים חיצוניים - עוד תחום ששיאומי מתפרנסת ממנו.

השורה התחתונה: במחיר שבו הוא משווק Mi8 הוא בחירה מוצלחת, בתנאי שאתם מודעים מראש לחסרונות ושאין מדובר במגרעות קריטיות מבחינתכם.