כך תיהנו מהשגשוג בתחום ההשקעות האלטרנטיביות

תחום ההשקעות האלטרנטיבי נהנה בשנים האחרונות משגשוג משמעותי. עד לשנת 2008 היו רובם של המוצרים האלטרנטיביים "קופסה שחורה" למשקיעים - ללקוחות הובטחה תשואה יציבה שאינה תלויה במצב השווקים ובפעמים אחרות הובטחו תשואות שלא היו ברות ביצוע. במקרים רבים הבדיקה המקצועית והמשפטית של הקרנות המוצעות לקתה בחסר. התוצאה לא איחרה לבוא והמשבר ב-2008 גרר משקיעים רבים בתחום להפסדים עד כדי מחיקת כל השקעתם.

בעשור האחרון השתכללה מאד תעשיית ההשקעות האלטרנטיבית וכך גם המשקיעים בתחום. כיום מחולקים המוצרים בהתאם ל"מוצרי הבסיס" בהם מושקע הכסף והגילוי והבקרה שופרו משמעותית. אך עדיין קיים פער גדול בין המוצר האלטרנטיבי והלא סחיר, למוצרים הסחירים והמפוקחים - פער שמצריך התמקצעות מיוחדת בתחום.

הנה מספר נקודות חשובות בבחינת מוצרים אלטרנטיביים (וגם מוצרים שאינם אלטרנטיביים). מרבית הרעיונות אינם מצריכים מומחיות בתחום ולמרות שהם במסגרת הדברים הברורים מאליהם, אך למרות זאת לא מעט משקיעים נוטים להתעלם מהם ולנהות אחרי אישיות המציג ונתונים "מרשימים" המוצגים להם.

מה נחפש במנהל המוצר?

ניסיון: כמעט על כל פרסום של מוצר השקעות יופיע כיום משפט האזהרה "תשואות העבר אינן מעידות על העתיד...". כמובן שמשפט זה נכון, יחד עם זאת לניסיון בהשקעות בתחום מסוים יש ערך רב. ללא ספק אחד הדברים החשובים שעל משקיע לשאול את עצמו בבחירת מוצר אלטרנטיבי הוא - האם המנהל המציע מוצר מסוים הוא בעל ניסיון באותה הפעילות, כמה שנות ניסיון צבר ומה היו תוצאותיו.

תוצאות עבר: כאשר מסתכלים על תוצאות עבר של מנהל יש לבחון אותן ביחס לקבוצת ייחוס מתאימה ולרמת הסיכון אותן לקח. בנוסף, למנהלים שחצו משברים בתוצאה טובה יש יתרון ביחס למנהלים "חדשים" שטרם התנסו בתקופות משבר (בדיוק כפי שלקברניט ספינה שהתנסה בסערות יש יתרון על כזה שלא). ככול ששנות התוצאות של המנהל ארוכות יותר וכוללות תקופות של משברים בשווקים, כך נרגיש טוב יותר להשקיע בו.

בקרה, פיקוח וזהות אינטרסים

בקרה, פיקוח ושקיפות: למסמכים המשפטיים, לתהליכי העבודה (בפרט בדבר תנועות כספיות ודיווחים) וליכולת הבקרה על המנהל האלטרנטיבי ישנה חשיבות עצומה. אחד המקרים המפורסמים יותר בהתמוטטות מוצר אלטרנטיבי בעשור האחרון - "פרשת מיידוף" - לא יכל להתרחש אם היו ללקוחות תהליכי בקרה ושקיפות מינימליים. הימצאותם של גורמי פיקוח ובקרה "מטעם הלקוח" בבחינת התיק, הפקת הדיווחים, אישורי הוצאה של כספים ועוד, מקטינה מאד סיכונים.

אנשי מפתח: מרבית מוצרי ההשקעה האלטרנטיביים המובילים תלויים באנשי מפתח שהם מנהלי השקעות מומחים בתחומם. עזיבת איש מפתח עלולה להוביל לפגיעה בתוצאות. בהשקעה במוצר אלטרנטיבי חשוב לדעת מיהם אנשי המפתח, לוודא שהסכם ההשקעה כולל "הסדר" למקרה עזיבה ובמקרים בהם ניתן "להנזיל" את ההשקעה, חשוב ללקוח שיוכל לדעת על עזיבת אנשי מפתח כדי להקדים תרופה למכה.

השקעה אישית של המנהלים: במרבית המקרים נרצה שלמנהל הקרן יהיה מה להפסיד כאשר אנו מפסידים. השקעה אישית משמעותית של המנהל בקרן אמורה להרגיע אותנו במידה מסוימת בדרך כלל.

פעילות עיקרית: כמשקיעים, נרצה שמנהלי ההשקעות בקרן יהיו מחויבים לחלוטין לתוצאותיה. לחיוב מנהלי הקרן להשקעת חלק ניכר מזמנם וחלק מכספם בקרן ישנה חשיבות רבה בשמירת זהות האינטרסים או קרבת האינטרסים בין המשקיע לבין המנהלים.

פיזור, גודל תיק ותזרים

פיזור: בטורים הקודמים הדגשתי את חשיבות הפיזור בהשקעה במוצרים אלטרנטיביים, בין אפיקים, אסטרטגיות, מנהלים ומוצרים. חשוב להדגיש כי חלק מהמוצרים האלטרנטיביים המוצעים ללקוחות הכשירים (וגם כאלו שאינם כשירים) אינם מפוזרים כלל ועלולים לכלול נכס אחד או חוב אחד. נכון, גם גורמי החיסכון לטווח ארוך משקיעים לעתים בנכס אחד או בהתחייבות אחת אך עושים זאת בתיק בן מאות השקעות דומות ובכך מייצרים פיזור וצמצום בסיכון.

ללקוח הקטן לרוב אין את הפריבילגיה לייצר תיק מפוזר מספיק באמצעות השקעות בודדות. לכן השאלה אותה צריך לשאול הלקוח היא האם יהיה מוכן לאבד את מלא השקעתו. ככלל, לעולם עדיפה השקעה מפוזרת על פני השקעה בודדת.

גודל תיק מנוהל: בחלק ממוצרי ההשקעה יכול גודל תיק השקעות להשפיע על הביצועים. בשווקים לא נזילים (לדוגמה מניות היתר בישראל) יש קושי משמעותי למנהל השקעות גדול לייצר תשואות עדיפות. היעדר היכולת להיכנס ולצאת מההשקעות עלול להעיב על התוצאות.

"תזרים המוצר": מנהלי השקעות מעדיפים תיקים צומחים. בתיק צומח קל יותר לייצר תשואות ולו רק בגלל אפקט דילול ההשקעות ה"רעות". לדוגמה, במוצרי חוב זרימה חיובית וגידול במוצר תורמת פעמים רבות לתוצאות, הלקוח למעשה, יימצא כל העת עם תיק חוב חדש יחסית (לרוב חדלויות הפירעון אינן קבועות לאורך כלל השנה) ובכך לא יקבל במהלך התקופה את מלוא הנזק.

כמה מילים על אסטרטגיה

אסטרטגיה/יציבות האסטרטגיה: שינוי באסטרטגית ההשקעות של מנהל (אלטרנטיבי או שלא) מהווה לעתים תמרור אזהרה. מנהל שהצליח בניהול חוב, עלול להיכשל בגדול במניות. מנהל שהוכיח תוצאות מעולות בתיק מניות ישראלי עלול להתברר כחלש במניות אירופאיות. במרבית המקרים, למנהל יכולות גבוהות בתחום מסוים. שינוי באסטרטגיית השקעות עלולה לנבוע מגידול התיק, ממיעוט הזדמנויות בתחום בו המנהל מנוסה או מרצון לגדול.

יכולת ליישום אסטרטגיה: לרוב למנהל מוצר אלטרנטיבי אסטרטגיה מוגדרת ליצירת ערך ללקוח. חשוב לבחון היטב כי גורמי המפתח באסטרטגיה אותם מציג המנהל מתקיימים וצפויים להמשיך ולהתקיים לאורך זמן. לדוגמה, מנהל השקעות שירצה להשקיע בדיור להשכרה בארץ כיום - קשה מאד להניח מהיכן יוכל להביא תשואות גבוהות, גם אם בעבר רשם הצלחות בתחום זה.

יכולת הגעה ל-זרם עסקאות איכותי: היכולת להציג מקורות לזרם עסקאות (Deal Flow), ובפרט מקורות ייחודיים, חשובה להשגת תשואה עדיפה. קרנות ההשקעה הישראליות המובילות (פימי, פורטיסימו, טנא, סקיי ועוד), נהנות פעמים רבות מיתרון ביכולת להגיע לעסקאות שאינן פתוחות בפני משקיעים אחרים. בעלים פרטיים המחפש שותף או משקיע יעדיף פעמים רבות להתחבר עם קבוצה בעלת מוניטין, ניסיון מוכח בייצור ערך למשקיעים ותדמית טובה בשוק ההון.

וכמה מילים לסיכום, כאמור רשימה זו רחוקה מלמצות את תהליך הבחינה הנדרש בהשקעה במוצרים אלטרנטיביים ובסיכומו של יום ההצלחה בתחום מותנית ביכולת לבחור את המנהלים האיכותיים תוך יצירת פיזור נכון בין אפיקים, אסטרטגיות, גיאוגרפיות ומנהלים. כמו בתחומי השקעה אחרים גם בתחום האלטרנטיבי ישנה חשיבות לניהול התיק והבחירה במוצרים צריכה להתייחס בין היתר להזדמנויות שמזמן לנו המשק ומצב המקרו הנתון. 

■ הכותב הוא שותף מנהל וממייסדי קרן חושן קפיטל, קרן השקעות אלטרנטיביות. אין לראות באמור לעיל ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בניירות הערך או בנכסים הפיננסים ("המוצרים הפיננסיים") המאוזכרים בכתבה או כשידול, במישרין או בעקיפין, לקנות, למכור או להחזיק את המוצרים הפיננסים כאמור. אין באמור לעיל כדי להחליף שיקול דעת עצמאי ו/או התייעצות עם יועץ מומחה בקשר לעובדות מקרה פרטניות לרבות שיקולי מס. לכותב או גורמים הקשורים עמו, יש או יכולות להיות החזקות או עניין אחר במוצרים הפיננסים המאוזכרים לעיל.