תשע"ט - שנה טובה לטרור?

לקראת 11 בספטמבר המציין את פיגוע הטרור הגדול בהיסטוריה (11.9.2001), ובפרוס שנת תשע"ט, נבחן תהליכים ומגמות טרור בזירה הלוקאלית והגלובלית, ונעמוד על התפתחויות, אתגרים ודילמות בתחום זה, וננסה לחזות פני עתיד.

בזירה הגלובלית סימנה השנה שחלפה שינוי במעמד הג'יהאד הגלובלי ובדאע"ש בפרט. לקראת סיום המערכה בסוריה ובעיראק, איבד ארגון הטרור הדומיננטי בעשור האחרון את יכולותיו הסדירות (כוח-אדם, מתנדבים, מאחזים וכו'), והוא נמצא בטרנספורמציה מארגון טרור היברידי, ששולט על טריטוריה ואוכלוסייה, לארגון טרור מחתרתי ומבוזר, שנמצא מתחת לרדאר המודיעיני. הפיחות בכוח דאעש מחזק ומחדש את התחרות בינו לארגון שהיה "אופנתי" בעשור הקודם בקרב פעילים איסלמיסטיים רדיקאליים,אל-קאעידה.

אבולוציית הטרור מתנהלת לפי עקרונות אופנתיים - אופנה באה ואופנה הולכת, ולעיתים שבה וחוזרת. לפיכך, תהליכים אלה מציבים את השאלות: האם וכיצד דאעש ייערך מחדש בשנה הקרובה? האם ימצא מאחזים טריטוריאליים חלופיים לסוריה ולעיראק, למשל בצפון אפריקה, או בדרום מזרח אסיה? מה יהיה על אלפי המתנדבים הזרים שהגיעו מהמערב וכעת חוזרים בחלקם לארצותיהם? האם הפיחות בעוצמת דאעש ימריץ את אל-קאיעדה לחזור לזירה העולמית בניסיון לבצע פיגוע אסטרטגי?

השינוי במאזן העוצמה בזירת הטרור הגלובלי גרם השנה להמשך המגמה להעברת הדגש מפיגועי טרור ממוסדים ומאורגנים, מתוכננים ומבוצעים על-ידי ארגוני הטרור, לפיגועי מחבלים עצמאים שפועלים בהשראת ארגון טרור כלשהו, ללא מעורבות וסיוע של הארגון. תופעת "הזאב הבודד" ממשיכה לאתגר את העולם וישראל, ולצורך התמודדות עם הבעיה, פועלים גורמי הביטחון והמודיעין לגיבוש טכנולוגיות ודוקטרינות פעולה חדשות, בהסתמך על בינה-מלאכותית, ביג-דאטה, ולמידת מכונות.

השינוי במדיניות הלוחמה בטרור של גורמי הביטחון בעולם מחייב בחינה מחודשת של "הדילמה הדמוקרטית בלוחמה בטרור" - המתח בין אפקטיביות הלחימה בטרור לערכים הליברליים-דמוקרטיים של המדינה.

גם הזירה המזרח-תיכונית גועשת בתחום הביטחון והטרור. מחד, גל פיגועי הזאב הבודד בישראל המשיך לדעוך השנה, ונראה שהחמאס נמצא בשפל שמניע אותו לחתור להסדרה, שתכלול הפסקת-אש ארוכה עם ישראל. מאידך, המו"מ להסדרה מלווה באיומים מהחמאס, לחדש את הפיגועים ולדרדר את המצב ברצועה לסבב אלים נוסף מול ישראל. חוסר היציבות בזירה הפלסטינית הנובע מההכנות ליום שאחרי אבו מאזן, ומאבקי הכוח בין החמאס לרשות בניסיון להגיע להסכם פיוס, מגבירים את המתח והחשש לפרץ אלימות.

והיום, המהלך האמריקני לשינוי במעמד הפליטים הפלסטינים במוסדות האו"ם, שינטרל את טענת "השיבה" הפלסטינית, והפסקת התמיכה הכלכלית של ארה"ב באונר"א, עלולים להביא לקריסת הארגון ולמשבר הומניטרי קיצוני בעזה, ואולי גם ביו"ש. כל התהליכים הללו ביחד וכל אחד מהם בנפרד, עלולים להביא לגל טרור חדש ולסבב מלחמתי נוסף בעזה.

גם הזירה הצפונית לא שוקטת על שמריה. רוסיה, איראן, חיזבאללה וטורקיה דנים עם משטר אסד על חלוקת השלל לאחר תבוסת דאעש. דיונים, שיקבעו את מאפייני הנוכחות של איראן, חיזבאללה והמיליציות השיעיות שמפעילים משמרות המהפכה סמוך לגבול עם ישראל ובסוריה כולה. במצב נזיל זה, כל צד מנסה להציב עובדות לצד השני, וישראל כבר הודיעה שלא תשלים עם נוכחות עוינת בסמוך לגבולה ועם נוכחות איראנית בסוריה, וכי היא נחושה למנוע מגמות שליליות אלה. הנושאים הללו ועוד רבים אחרים יידונו השבוע בכנס הבינלאומי ה-18 של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה על-ידי כאלף מומחים מהעולם. בתום הכנס נוכל להעריך עד כמה השנה הקרובה אכן תהיה שנה טובה.

■ פרופ' בועז גנור, ראש המכון למדיניות נגד טרור ודיקן בית-ספר לאודר לממשל; סטיבי וויינברג, חוקר במכון ומנהל הוועידה הבינל' למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי הרצליה.