מיסוי ענקיות הדיגיטל מעורר דיונים סוערים ברחבי העולם, בעיקר בארה"ב והאיחוד האירופי, ואף כולל איומים של מדינות שונות להטיל מסים באופן חד צדדי. מדינת ישראל מצטרפת לקולות אלו, והחלה לפרסם תקנות וחוזרים המייצרים סביבת מס לא אטרקטיבית הן לחברות הדיגיטל והן למשקיעים זרים.
כיום מאפשרת החקיקה לתאגידי ענק ברחבי העולם להימנע לגמרי - ובאופן חוקי, מתשלום מסים. וזאת באמצעות תכנון מס בינלאומי - תיעול עלויות והכנסות למדינות עם סביבת מס אטרקטיבית. באופן זה מצליחות החברות לא לשלם מסים, גם אם מדובר במדינה בה קיימת להם פעילות שמניבה הכנסות.
תופעה זו, יחד עם הדי התקשורת בכל העולם סביב הוויכוחים בנושא, הביאה בשנה החולפת לעלייה חדה בהצעות חוק ויוזמות חקיקה במדינות שונות, על מנת לנסות ולהתמודד עם סוגיות המיסוי באופן מקומי.
הניסיון לייצר מדיניות גלובלית יותר לא איחר לבוא. לקראת מפגש של שרי האוצר מקבוצת G-20 שנערך לאחרונה, פרסם ארגון ה-OECD, דוח ביניים המציע להטיל מס מחזור בשיעור של 3% על הכנסות מפעילות של החברות הדיגיטליות במדינות אירופה, עד שתושלם יצירתם של כללים אחידים וברורים לטווח הרחוק.
מדינת ישראל זיהתה את ההזדמנות אף היא, ורשות המסים פרסמה כבר בשנת 2016 תזכיר לתיקון חוק המע"מ, המאפשר להטיל מע"מ על מכירת שירותים דיגיטליים באמצעות נותני שירותים זרים, גם אם הם אינם יושבים פיזית בישראל. הרשות פרסמה באותה השנה גם חוזר מס הכנסה, המבהיר את הקריטריונים וההגדרות אשר יאפשרו את המיסוי. גם הצעת חוק בנושא נמצאת על השולחן בהובלת חה"כ מיקי רוזנטל, במטרה להסדיר את התשתית למיסוי חברות הדיגיטל הרב -לאומיות תחת רשת המס הישראלית, בראשן פייסבוק וגוגל.
כללי המשחק השתנו והעולם כיום הוא גלובאלי ודיגיטלי, ולכן אינו מחייב נוכחות פיזית לביצוע חלק ניכר מן העסקאות, ולכן מדיניות המס היא לכאורה הגיונית. עם זאת, ראוי כי בישראל יעצרו לרגע את גל ההסדרה של הדברים, ויבחנו לעומק את המשמעות של הפיכתנו למדינת מס שאינה אטרקטיבית למשקיעים זרים, בוודאי אם מדובר בתאגידי ענק.
לפני שמעלים הילוך בחקיקה, אולי ראוי לשקול דווקא את ההיפך, ובתקופה בה מעצמות גדולות בעולם מתכננות משטר מס קשוח יותר, יתכן כי עומדת מולנו דווקא הזדמנות. גיבוש של סביבת מס אטרקטיבית, הכוללת הורדת מס החברות לחברות זרות לשיעור מס תחרותי, הפחתת נטל הרגולציה והבירוקרטיה, פישוט חקיקת המס ויצירת מערכת חקיקה יציבה עם ראיה לטווח ארוך, יכולה להוות מנוף משמעותי לצמיחה הכלכלית בישראל, ובכך אף עשויה לעודד את חברות הענק דווקא להעמיק את אחיזתן כאן, ולחברות חדשות לשקול להעתיק לכאן פעילות.
מדיניות שכזו יכולה להוביל, בין אם ישירות ובין אם באופן עקיף, למרכזי פיתוח חדשים, לצמצום בריחת המוחות, להפחתת האבטלה, להתחזקות המטבע ולשיפור מהותי ברמת החיים בארץ. צמיחה שכזו צפויה להוביל בסופו של דבר דווקא להעלאת ההכנסות ממסים, ככל הנראה באופן משמעותי יותר מהשלמת המיסוי החסר של חברות הדיגיטל.
מדינת ישראל של היום אינה דומה למדינות האירופאיות, בעיקר בכך שהיא משופעת חסרונות תחרותיים - כלכליים, ביטחוניים ומדיניים. בהתאם, ראוי לנצל את ההזדמנות העומדת לפתחנו, ולמצב את עצמנו כמדינת יעד ראויה למשקיעים, באמצעות מדיניות מס אטרקטיבית. החלטה שכזאת דווקא בתקופה בה קיימת מגמה עולמית להיאבק במיסוי תאגידים בינלאומיים, עשוייה להבליט את יתרונותינו התחרותיים, ואת ראייתנו האסטרטגית, אף יותר.
■ הכותבת היא מומחית למיסוי ותכנוני מס בינלאומיים במשרד עו"ד זרקו זמיר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.