תיק 2000: ראיות כי נתניהו פעל ליישום הדיל עם מוזס

פריצת דרך בחקירת תיק 2000. ל"גלובס" נודע כי בעת האחרונה חלה תפנית ראייתית בחקירת פרשת היחסים בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. תפנית שעשויה להוות "שובר שוויון" שיביא בסופו של דבר להגשת כתב אישום נגד נתניהו בתיק זה.

לפי המידע שבידינו, למשטרה ולפרקליטות הגיעו לאחרונה ראיות חדשות שמוכיחות לכאורה כי בניגוד לקו ההגנה שנוקט נתניהו, לפיו הוא לא פעל למימוש הרעיונות שהועלו בפגישות שנערכו בינו לבין מוזס, נתניהו החל להוציא לפועל את ה"דיל" המושחת לכאורה. לאחר שהגיעו הראיות החדשות, קיימו המשטרה והפרקליטות כמה ישיבות שבהן הן דנו במשמעות של ההתפתחות הזאת ובצעדים החקירתיים שיש לעשות לאורן. אחד מהצעדים הללו הוא עימות של נתניהו עם הראיות.

כפי שפרסם אתמול (א') מרדכי גילת ב"כאן", שלושה מהעדים המשמעותיים בתיק 2000, שמסייעים למשטרה להפריך את קו ההגנה של נתניהו, הם שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום" ורעייתו, מרים אדלסון, וכן עמוס רגב, העורך לשעבר של החינמון. ואולם, לפי המידע שבידי "גלובס" הראיות החדשות שבידי הפרקליטות לא מסתכמות בגרסאות של הזוג אדלסון ורגב.

לפי ממצאי חקירת תיק 2000, כפי שמסרה המשטרה בסיכומיה בחודש פברואר האחרון, החל מ-2009 ומאז במהלך השנים קיימו נתניהו ומוזס דין ודברים ביניהם, במפגשים אישיים, ב"עסקת חליפין" לקידום ענייניהם ההדדיים. במסגרת זאת דובר אודות סיועו של מוזס לנתניהו בביסוס מעמדו כראש הממשלה באמצעות סיקור חיובי ואוהד ב"ידיעות אחרונות", זאת בתמורה לסיועו של נתניהו למוזס בקידום האינטרסים הכלכליים של העיתון על-ידי יוזמה ותמיכה במהלכים לבלימת התעצמותו של "ישראל היום". עוד העלו ממצאי החקירה כי הצדדים נקטו פעולות בפועל לקידום האינטרסים אחד של האחר בהמשך להבנות שהושגו ביניהם, או לכל הפחות הציגו מצג האחד כלפי השני כאילו פעלו כאמור.

לפי החשדות, כפי שעלו מן ההקלטות שבוצעו לכמה שיחות שניהלו ראש הממשלה ומו"ל "ידיעות אחרונות", הם עסקו בבחינת האינטרסים הצולבים ויזמו מהלכים משותפים שנועדו למקסם את האינטרסים איש של רעהו ועסקו במספר כיווני פעולה שלובנו בין השניים: תמיכת ראש הממשלה ב"חוק 'ישראל היום'", צמצום תפוצת "ישראל היום" וביטול הוצאת מהדורת סוף השבוע של "ישראל היום".

בנוסף על הפעולות הנ"ל פעל ראש הממשלה לתווך בין מו"ל "ידיעות אחרונות" לבין בעלי הון, לרכישת העיתון. בחודש יוני האחרון חשפנו כי איש העסקים ארנון מילצ'ן, החשוד במתן שוחד לנתניהו בתיק 1000, תיק המתנות, היה מעורב גם בתיווך בין נתניהו למוזס.

קו ההגנה של נתניהו הוא שמעולם לא הייתה לו כוונה לממש את ה"דיל" המושחת שנרקם לכאורה עם מוזס. נתניהו טוען כי לא רק שהתוכנית לא יצאה לפועל, אלא שהוא פעל נגדה - טענות שלדברי נתניהו צריכות להביא לסגירת התיק.

אחרי שהמשטרה פרסמה את המלצותיה בתיקים 1000 ו-2000 בפברואר 2018, יצא נתניהו אל הציבור ותקף את המשטרה: "איך אפשר לומר שרציתי לפעול לטובתו של נוני מוזס על-ידי העברת החוק לסגירת 'ישראל היום', כשעשיתי בפועל את ההפך הגמור?", אמר ראש הממשלה. הוא הוסיף כי "הובלתי את ההתנגדות לחוק לסגירת 'ישראל היום', הצבעתי נגד החוק, עשיתי יותר מזה - פיזרתי את הכנסת, סיכנתי את עתידי הפוליטי. ואכן מהסיבה הזו החוק לא עבר".

נתניהו הוסיף ואמר כי "בניגוד אליי, 43 שרים וחברי כנסת פעלו לטובת מוזס ובשליחותו. הם קידמו את הצעות החוק שלו, רבים מהם אני חייב להגיד לכם קיבלו סיקור מלטף ומחבק ב'ידיעות אחרונות'. איך ייתכן שרובם המוחלט לא תוחקרו? לא הוגשה נגדם שום המלצה? איך ייתכן שדווקא נגדי, מי שהוביל את המלחמה נגד החוק והביא להפלתו, יש המלצות, וכנגד יוזמי החוק שקיבלו את ניסוחו מנוני מוזס, אין שום דבר? עולם הפוך".

עולם הפוך? לא לעמדת המשטרה והפרקליטות. עם זאת, חשוב להדגיש כי לנתניהו, כמו ליתר הנחקרים, עומדת חזקת החפות. תיק 2000 הוא תיק סבוך ומורכב משפטית, והדרך לקבלת החלטות לגבי העמדה, או אי-העמדה, לדין של נתניהו - עדיין ארוכה.

כבל: לא ראוי לחקור ח"כ על חקיקה

ב-14 ביוני נחקר חבר הכנסת איתן כבל באזהרה במסגרת תיק 2000. כבל היה מי שיזם וקידם את החוק נגד החינמון "ישראל היום". לפי מידע שהגיע לידינו, במסגרת חקירתו האחרונה במשטרה ולאחר שנועץ בעו"ד בעז בן-צור, טען כבל כי עצם חקירתו באזהרה הוא דבר פסול. זאת, לאור העובדה שלטענת כבל אסור או לא ראוי לחקור חבר כנסת על קידום צעדי חקיקה שנעשים במסגרת עבודתו כחבר כנסת. ובמילים אחרות, כבל טען שהוא קידם הליך חקיקה שבמסגרתו הוא התייעץ, בכובעו כמחוקק, עם גורמים שונים שיש להם עניין בחוק (ובהם מוזס) וזה חלק מהדי.אן.איי של החקיקה. לדבריו, אי-אפשר לקבוע כי הליך חקיקה כמעטו שגרתי מהווה עבירה פלילית.

להבדיל מכבל, שגם לא קיבל או ביקש תמורה ממוזס בשל קידום חוק "ישראל היום", נתניהו עשה משחק כפול - מצד אחד אמר "אני מתנגד להצעת החוק", ומצד שני ניהל דיונים שאולי יאפשרו כן לפגוע ב"ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד ב"ידיעות אחרונות" - סיטואציה שהביאה לסכסוך בין נתניהו לבין שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום".

כבל צפוי לצאת בשלום מהתיק הזה, אבל גורמים המעורים בחקירת תיק 2000 אמרו ל"גלובס" כי כבל הסתבך בחקירותיו ובעיקר בפער ביניהן. זאת, בעיקר כשניסה להרחיק את עצמו ממוזס בחקירה הראשונה, אך בהמשך עימתו אותו החוקרים עם פלט שיחות בינו לבין מוזס, ראיה שהעידה על כך שכבל ומוזס היו בקשר אינטנסיבי למדי בתקופה הרלוונטית.

נתניהו: מופע האבסורד נמשך

מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "מופע האבסורד נמשך. איך אפשר לומר שראש הממשלה נתניהו פעל לטובתו של מוזס על-ידי העברת החוק לסגירת 'ישראל היום', כשבפועל הוא עשה את ההפך הגמור. נתניהו הוא זה הוביל את ההתנגדות לחוק, הצביע נגדו ואף פיזר את הכנסת וסיכן את עתידו הפוליטי כשמנע את העברת החוק.

"בניגוד לראש הממשלה, 43 שרים וחברי כנסת דווקא כן פעלו לטובת מוזס ובשליחותו. הם קידמו את הצעות החוק שלו, ורבים מהם קיבלו בתמורה סיקור מלטף ומחבק ב'ידיעות אחרונות'. אבל כידוע - אם לא נתניהו, אז לא חוקרים. ישאל עצמו הציבור איך ייתכן שרובם המוחלט של מי שפעלו בשליחותו של מוזס לא נחקרו, ולא הוגשה נגדם שום המלצה? עולם הפוך".