הדיור הציבורי מחכה שמשרדי השיכון והאוצר יפסיקו להתכתש

המשבר שנוצר אתמול בצוות שדן בתוכנית הדיור הציבורי, בעקבות האיום של מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון חגי רזניק להוציא את נציגי משרד האוצר מהצוות, הוא משבר חמור, אך אי אפשר להגיד שהוא הגיע בהפתעה. ממש לא. הוא היה צפוי מראש. האוצר התנגד לתוכנית מהרגע הראשון בטענה שהתוכנית כולה נשענת על בסיס רעוע שאינו מאפשר יישום. העובדה שמשרד הבינוי והשיכון ערך ביולי האחרון מסיבת עיתונאים גדולה בה הציג את התוכנית ללא תיאום עם משרד האוצר, כשרוב הצעדים בתוכנית נמצאים בסמכות משרד האוצר ולא השיכון, רק חיזקה את הקונפליקט.

שני דברים חשובים חייבים להיאמר בהקשר של התוכנית וההתנהלות של שני המשרדים הממשלתיים. הדבר הראשון נוגע לחשיבות התוכנית לדיור הציבורי, והעובדה שבפעם הראשונה מנסים להעביר תוכנית רחבת היקף לעשור שתחייב, על הנייר לפחות, גם ממשלות אחרות. בשנים האחרונות התדלדל מלאי דירות הדיור הציבורי בהיקף משמעותי, והיקף הזכאים ותקופת ההמתנה לדירה רק הלכו ועלו. אבל כדי לתת מענה לכל הזכאים הממתינים, יש צורך בתוכנית רחבה והתוכנית שהגו במשרד השיכון הולכת בכיוון הנכון בכל הקשור למגמת הטיפול בנושא. גם העובדה שגורמים שונים הפעילים בתחום הדיור הציבורי מאוחדים בדעתם כי מדובר בתוכנית טובה מגדילה את האטרקטיביות שלה, וגם אם לא כל הצעדים שכוללת התוכנית במקור ייושמו בסופו של דבר, עדיין מדובר במהלך משמעותי בתחום שזכה להזנחה ארוכת שנים.

אבל לאחר הנימה האופטימית, מגיע הנושא השני שקשור להתנהלות המשרדים השונים. מסיבת העיתונאים שערכו במשרד הבינוי והשיכון מתחת לאף של משרד האוצר כבר היוותה התחלה צולעת למהלך. עוד לפני שהחלטת הממשלה הונחה על שולחן הממשלה, כבר נפער קרע משמעותי בין שני המשרדים, קרע שרק הלך והעמיק.

מבחינה פוליטית שר האוצר משה כחלון לא מתנגד לתוכנית ולעיקרון, הוא גם לא יכול. אבל זה לא מונע מהצוות המקצועי במשרדו לפעול בכיוון שונה. הדוגמה הטובה ביותר לכך הייתה סביב התנהלות קידום הצעת המחליטים לישיבת הממשלה. הצעת המחליטים המקורית קבעה יעד ברור של תוכנית ממשלתית שתעסוק בדיור הציבורי והגדרת יעד ברור של הגדלת היצע דירות הדיור הציבורי בלמעלה מ-70 אלף דירות בעשור. רק כדי שנבין את ההיקף, מדובר ביותר דירות ממה שכולל הדיור הציבורי נכון להיום - קצת יותר מכ-53 אלף דירות.

הצעת המחליטים המקורית גם קבעה שורה של דרכים ליישום התוכנית. אבל בעקבות התנגדות הצוות המקצועי באוצר, הצעת המחליטים הגיעה לדיונים משפטיים, ואפילו עד היועץ המשפטי לממשלה, ובסופו של דבר עוקרה כמעט מכל הגדרה מפורשת שהיא כללה בתחילת הדרך. הצעת המחליטים שאושרה בסופו של דבר בממשלה לא קבעה יעד, ולא קבעה דרכי יישום, היא קבעה דבר אחר לגמרי - הקמת צוות בין משרדי בראשו יעמוד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, צוות שיכלול מספר גדול של נציגי משרדי ממשלה. הממשלה הורתה לצוות לדון בדרכים השונות ליישום התוכנית ולאחר תקופה בת 60 יום, ולאחר הסכמות אליהן יגיע הצוות, להגיש המסקנות לממשלה.

על הנייר הכל טוב ויפה, והצוות באמת הוקם ולא מעט דיונים כבר התקיימו. הבעיה היא שהתנגדות האוצר לא נעצרה עם הקמת הצוות ומסתבר שגם היום לא הגיעו הצדדים להסכמות. אומנם האוצר הוא רק חלק ממשתתפי הצוות הרחב, אבל בגלל שרוב הצעדים אותם מבקש משרד הבינוי והשיכון לנקוט הם תחת סמכות האוצר, בסופו של יום מדובר בגורם המשמעותי ביותר איתו רזניק צריך להגיע להסכמות. והסכמות כאלו לא הושגו.

מנכ"ל משרד השיכון יודע ומבין שבלי משרד האוצר ובלי הסכמות לא יהיו המלצות לממשלה, ולא תהיה תוכנית. במסגרת המכתב ששלח אתמול בו התריע על אי-שיתוף הפעולה, הוא דורש שבעלי התפקידים הבכירים באוצר יגיעו בעצמם לדיונים כדי לתת תשובות. לפי רזניק, התנגדות האוצר מקיפה וקשה לגשר על הפער ולכן למרות שאישר למשרד האוצר לשלוח לישיבות מחליפי מקום, הוא הגיע למסקנה שיש לנהל את השיח מול הגורמים הבכירים עצמם.

אגב, גם לרזניק ברור שלא כל סעיפי התוכנית הגדולה יוכלו לעבור, וזה היה ברור לו מתחילת הדרך, אבל נכון להיום שבירת הכלים מול האוצר עשויה לסכל את התוכנית כולה כי בלי הסכמתם פשוט לא תהיה תוכנית. הדיון הבא במסגרת הצוות המיוחד מתוכנן ליום חמישי הקרוב, ועל פי רזניק, הדיון יתקיים בכל מקרה בתקווה שנציגי האוצר הבכירים ייקחו בו חלק.

באוצר שיגרו תגובה קשה למכתב של מנכ"ל משרד השיכון במסגרתה תקפו הן את המנכ"ל עצמו - "מי שהפגין לאורך כל הדרך חוסר רצינות, חובבנות וחוסר מקצועיות ביחסו לנושא" - והן את הצוות שהוקם -"פקידי ממשלה ותיקים שהיו חברים בוועדות ממשלתיות רבות נדהמו מחוסר הרצינות בדיוני הועדה, ומהניסיון להתייחס בצורה משפילה לחברי הוועדה, במקום להתעמק בסוגיות שהועלו".

למעשה, התגובה מדברת בשם עצמה ומעידה עד כמה הפער בין המשרדים גדול. גורמים באוצר מסבירים שחלק ניכר מהצעדים המוצעים במסגרת התוכנית אינם אפשריים וטוענים כי שאלות רבות שהגישו לצוות אודות תקציב המשרד והפעילות בתחום הדיור הציבורי לא זכו לתשובה. רזניק מצידו אגב מכחיש ואומר שכל התשובות התקבלו אבל הן לא הספיקו ולאחר התשובות תמיד הגיעו עוד שאלות חדשות.

חשוב להגיד שכל עוד משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לא יגיעו להסכמות, הצוות לא יגיש המלצות והתוכנית לא תצא אל הפועל. התוכנית, שהתחילה כאמור כבר ברגל שמאל עם כינוס מסיבת העיתונאים ללא משרד האוצר, נמצאת בשלב בעייתי ונכון להיום לא נראה פתרון באופק. בינתיים, לפחות מהלך אחד ויחיד שכבר התחיל להבשיל עוד לפני התוכנית הוא שילוב דירות לדיור הציבורי במכרזי מחיר למשתכן. זו התחלה טובה, והישג למשרד השיכון, אבל ההיקפים של הגדלת ההיצע בטלים בשישים אל מול התוכנית המקורית. חבל שבשורה התחתונה המאבק בין שני משרדי הממשלה פוגע בסופו של דבר בזכאי הדיור הציבורי שממתינים לדירות כמו גם לתוכנית שכעת נראית רחוקה ממימוש.