ראשי רשויות בדרום דורשים סגירת תחנת הכוח הפחמית

ריכוזיות תחנות הכוח ומתקני תשתית נוספים באזור אשקלון היא הגבוהה ביותר בארץ, כך עולה מדוח של איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון שיוצג בוועידת האיגוד מחר. בהתבסס על ממצאי הדוח, מתכוונים ראשי הערים והרשויות בנפה לדרוש מהמדינה לקבוע תאריך יעד לסגירת תחנת הכוח הפחמית ליד אשקלון ולעצור אישור תחנות כוח נוספות.

"לצערי בעשורים הקודמים הייתה מגמה למקם את התשתיות המרכזיות של מדינת ישראל באזורים פחות צפופים, ובשל כך העדיפו למקם אותם בדרום הארץ", כך אמר ל"גלובס" יו"ר איגוד ערים לאיכות סביבה אשקלון, אשר אברג'יל. הוא הוסיף כי "הדרום הוא כבר לא הפריפריה או החצר האחורית של מדינת ישראל ועל מקבלי ההחלטות לשנות תפיסה ולאמץ גישה חברתית יותר כבר משלבי התכנון".

נפת אשקלון כוללת ארבע ערים ושש מועצות אזוריות. הערים הן: אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי ושדרות. המועצות האזוריות הן: באר טוביה, חוף אשקלון, שער הנגב, יואב, לכיש, שפיר.

על פי הדוח, פזורות בשטחי נפת אשקלון תחנות כוח המהוות יחדיו 31% מכושר ייצור החשמל בישראל, וזאת למרות ששטח הנפה עומד על כ-6% בלבד משטח המדינה, והיקף צריכת החשמל בנפה מגיע ל-4% מסך צריכת החשמל בישראל. בין תחנות הכוח הפועלות בנפה גם תחנת הכוח רוטנברג הממוקמת דרומית לאשקלון שתהיה תחנת הכוח הפחמית היחידה שתמשיך לפעול בארץ לאחר שתופסק הפעלת תחנת אורות רבין בפחם.

ריכוזיות תחנות הכוח באזור אשקלון צפויה אף לגדול בשנים הקרובות עם הצטרפותן של ארבע תחנות כוח חדשות לשש הקיימות: מדובר בתחנת הכוח בבאר טוביה הנמצאת בשלבי הקמה, תחנת כוח חדשה בצומת פלוגות ליד קריית גת ובהכפלת שתי תחנות הכוח הפרטיות הגדולות בישראל - דוראד ודליה אנרגיות - הנמצאות אף הן בשטח הנפה. תחנות הכוח החדשות יוסיפו עוד 2,290 מגה-ואט על התחנות הקיימות בהספק כולל של 4,777 מגה-ואט.

שתי תחנות כוח נוספות, קטנות יותר, אלון אנרגיה ואשכולות אמורות לקום באזור התעשייה קריית גת.

"הבקשות שלנו הן לא לאפשר תוכניות חדשות להקמת תחנות כוח נוספות בנפת אשקלון ולקבוע תאריך יעד לסגירת תחנת הכוח הפחמית רוטנברג באשקלון", אמרה ל"גלובס" מנכ"לית איגוד ערים, מיטל אמיתי.

"ברור שיש כאן חוסר צדק חלוקתי, ובנוסף לו בזבוז משאבים ונזק סביבתי שאליו נחשפים התושבים באזור אשקלון. תחנת כוח פחמית מזהמת פי 30 מתחנת כוח מופעלת בגז טבעי וכתוצאה מכך תושבי אשקלון חשופים לרמות זיהום גבוהות פי כמה מרמות הזיהום במרכז. אנחנו מדברים על רמות גבוהות פי 10 בפליטות גופרית, פי 100 בתחמוצות חנקן ופי אלף בחלקיקים מסוכנים כמו נוקסים וסוקסים. רק העלויות החיצוניות של הפליטות של תחמוצות גופרית וחלקיקים מזהמים אחרים באובדן ימי עבודה וימי אשפוז ונזקים אחרים מגיעות לכ-9.5 מיליארד שקל לשנה", מדגישה אמיתי.

איך קרה שנוצר ריכוז כל-כך גדול של תחנות כוח דווקא בנפת אשקלון?

"היו יזמים פרטיים, בעיקר קיבוצים ומושבים, שיזמו את תחנות הכוח ולא הייתה תכנית מיתאר כוללת למשק החשמל בישראל שתבחן את כל השיקולים ואת הפריסה הארצית. כשאין סדר במרחב, היזמים פועלים. בפריפריה הקרקע יותר זולה והאוכלוסיה יותר חלשה ולא משפיעה. הכי נכון היה להקים את הייצור קרוב לצריכה בגלל שבתהליך ההולכה של החשמל מהדרום למרכז יש איבוד אנרגיה בהיקף של 6% עד 10% שזה שווה לשתי תחנות כוח גדולות. אז מעבר לכך שאין פה צדק חלוקתי יש כאן בזבוז משאבים ונזק סביבתי".

עלות הנזק לסביבה: 9 מיליארד שקל

מהעיון בדוח של איגוד ערים עולה כי פעילות תעשייתית רבה המתנהלת בנפת אשקלון מלווה בפליטות "משמעותיות" לאוויר, כאשר "עיקר הפליטה מקורו בתחנת הכוח הפחמית "רוטנברג" באשקלון ובפעילות חוות הדלקים הלאומיות קצא"א ותש"ן הסמוכות".

תחנת הכוח רוטנברג ממוקמת ברצועת מישור החוף הדרומית, בסמוך לאשקלון, והיא בעלת כושר ייצור של כ- 2,290 מגה ואט, השנייה בגודלה בארץ מבחינת הספק ומהווה כוחמישית מכושר ייצור האנרגיה במדינת ישראל נכון לשנת 2017. סגירת תחנת הכוח שבחדרה, המתוכננת על פי החלטת הממשלה ליוני 2022, למעשה תהפוך את נפת אשקלון ליצרן החשמל הפחמי הגדול ביותר במדינת ישראל.

לפי הדוח, העלות החיצונית הכוללת של פליטות המזהמים בנפת אשקלון נאמד ביותר מ-9 מיליארד שקל בשנת 2016. חישוב זה של הזנק הכלכלי כתוצאה מזיהום הסביבה בוצע לפי מחברי הדוח לפי המתודולוגיה של המשרד להגנת הסביבה.

"פחות התנגדויות תושבים בדרום"

הפופולאריות של נפת אשקלון בקרב יצרני החשמל אינה מקרית: מלבד הקרקע הזולה, קירבה לקווי ההולכה היא זו שקבועת במידה רבה את המיקום בו ניתן לא רק להקים את התחנה אלא באופן פיזי לחבר אותה לרשת החשמל.

"כיום, היזמים הפרטיים בונים תחנות כוח במקומות שאפשר מבחינת מגבלות של רשת ההולכה וסטטוטריקה", מסביר חן הרצוג, שותף בפירמת הייעוץ BDO המייעץ לפורום יצרני החשמל הפרטיים. "בעקרון הכי הכי כלכלי להקים באיזור הדרום, ושם יש פחות התנגדויות תושבים, אך יש מגבלות של תת-פיתוח מערך ההולכה שמעכבות הקמת תחנות כוח בנגב. התוצאה היא שתחנות כוח מוקמות במיקומים לא אופטימליים", הוא מוסיף.

הסיבה השנייה לריכוז תחנות כוח רבות באזור אשקלון היא הקירבה לצינור הגז המחבר את מאגר תמר אל החוף. החיבור של התעשייה לגז טבעי בכל אזורי הארץ הוא פרויקט בעל חשיבות לאומית של משרד האנרגיה, שבינתיים מתקדם בעצלתיים.

הקמת תחנת הכוח רוטנברג של חברת החשמל, הפועלת על פחם ואחראית על פי הדוח לעיקר הפליטות המזהמות של נפת אשקלון, אושרה עוד בשנות ה-80. המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את הקמת התחנה רוטנברג א' למרות התנגדויות של תושבי אשקלון. בעבר היה יתרון תפעולי להקמת תחנת כוח בקרבת הים - לצורך קירור מים של התחנה. כך הוקמו התחנות אשכול, רוטנברג ובהמשך גם התחנה של דוראד באתר של קצא"א, שאגב, מהווה גם היא מקור זיהום האוויר.

"בעבר היה יתרון משמעותי להקים תחנות כוח לאורך החוף, היום זה כבר לא המצב בזכות כניסת הגז הטבעי וההתפתחויות הטכנולוגיות. הקרקע לאורך החוף הינה משאב לאומי במחסור, ולכן להערכתי אין הגיון כלכלי להקים תחנות כוח באתרי החוף", טוען הרצוג.