יו"ר מועצת התאגיד התנגד למינוי סמנכ"לית הטלוויזיה

אתמול  (ג') בערב, בתום מכרז שעורר בתעשייה ביקורת בנוגע לאופן שבו נוהל, אישרה מועצת תאגיד השידור את מינויה של טל פרייפלד לסמנכ"ל הטלוויזיה של התאגיד. התוצאה הסופית - אשרור ההחלטה של ועדת האיתור שבחרה בפרייפלד לתפקיד - אולי לא הייתה מפתיעה, אבל בהצבעה עצמה היו גם היו הפתעות, בין היתר העובדה שיו"ר המועצה, גיל עומר, הצביע נגד המינוי, וש-3 חברי מועצה נוספים נמנעו. עם זאת, 6 חברי מועצה תמכו במינוי.

המכרז לבחירת סמנכ"ל הטלוויזיה יצא לדרך במארס, אמור היה להסתיים ב-11 באפריל, אבל הוארך עד ל-8 באוגוסט. הגרסה הרשמית של התאגיד לדחייה הייתה הזכייה באירוויזיון והצורך להתאים את יכולות הסמנכ"ל שייבחר להפקה גדולה שכזו. 

גברה על מועמדים עתירי ניסיון

פרייפלד, שהצליחה לגבור על מועמדים עתירי ניסיון כפי שתראו בהמשך, הצטרפה לתאגיד במהלך הקמתו כמנהלת אגף הפרוגרמינג כשבאמתחתה ניסיון כיועצת בנושאי מחקר ואסטרטגיה בחינוכית בעת שאלדד קובלנץ שימש כמנכ"ל. קודם לכן שימשה כאנליסטית מחקר וכמנהלת מחלקת המחקר בקשת. עד כה היא החזיקה בתאגיד באופן רשמי בתפקיד סמנכ"לית המחקר, אבל במקביל כיהנה גם כממלאת-מקום סמנכ"לית הטלוויזיה מאז שהסמנכ"לית הקודמת, ליסה שילוח, עזבה.

עם זאת, למרות שהבחירה של ועדת האיתור בפרייפלד נפלה רק בסוף השבוע שעבר, מבדיקת "גלובס" עולה כי בתאגיד החלו להיערך למכרז להחלפתה בתפקיד סמנכ"לית מחקר ואסטרטגיה כבר ביוני האחרון - הרבה לפני ההכרעה של ועדת האיתור. כך, מועצת התאגיד אישרה ב-12 ביוני כינון ועדת איתור לבחירת סמנכ"ל מחקר, וב-24 באותו החודש אישרה מינוי של חברת מועצה כמשקיפה בו. בנוסף, בתחילת השבוע הנוכחי, זאת כאמור למרות שהבחירה בפרייפלד נפלה רק בסוף השבוע שעבר, התפרסמה מודעה שמזמינה מועמדים להתמודד במכרז להחליפה בתפקיד סמנכ"ל מחקר. התאגיד, נציין, הוא גוף ציבורי, כך שמכרז לתפקיד כזה לא מתקיים בו ללא הכנה מוקדמת וקבלת אישורים, מה שלוקח זמן רב.

נציין כי הבחירה בפרייפלד לתפקיד סמנכ"לית הטלוויזיה עוררה תהיות בקרב גורמים בתעשייה, שכן לשלב הסופי במכרז הגיעו שני מועמדים בעלי ניסיון עשיר - יונה ויזנטל, ששימש כבעבר כעורך הראשי של רשות השידור לפני סגירתה וקודם לכן כסמנכ"ל התוכן של yes; והילי חורב-קסוטו, שמשמשת כמנכ"לית ערוץ הילדים של RGE ב-8 השנים האחרונות.

מהתאגיד נמסר בתגובה בהקשר הזה כי "מדובר בתפקיד שעל-פי חוק דורש מכרז בתום שנתיים מאיושו. אישור מועצה לתנאי המכרז התקבל באמצע אוגוסט ובתוך 3 שבועות בלבד עלה המכרז - זמן סביר ומקובל לקבלת כל האישורים הנדרשים למכרז במגזר הציבורי. כפי שמצוין במודעה, מדובר בתפקיד מאויש. הטענה לקשר בין המכרז לבחירה של פרייפלד מופרכת".

הליכי בחירת מועמדים תמוהים

זו לא הפעם הראשונה שבה ממלא-המקום הזמני הופך לקבוע או שלתפקידים בכירים נבחרים אנשים עם ניסיון שנתפס כפחות רלוונטי. ב"גלובס", כמו גם בכלי תקשורת אחרים, פורסמו בעבר ידיעות על התנהלות בעייתית בכל הקשור לאופן גיוס כוח-האדם בתאגיד, וככל שחולף הזמן, נחשפים בהדרגה עוד סיפורים הקשורים לכך.

כך, כפי שפרסם בעבר יונתן כיתאין ב"גלובס", קרן הראל-הררי, שהייתה ראש לשכתו של קובלנץ בטלוויזיה החינוכית ולאחר מכן בתאגיד, מונתה לממלאת-מקום סמנכ"לית משאבי האנוש, לאחר שגל שטרנברג, סמנכ"לית משאבי האנוש הראשונה של התאגיד, עזבה במאי 2016. מספר חודשים לאחר מכן מונתה הראל-הררי לתפקיד באופן רשמי לאחר שנבחרה במכרז. כמו שקרה גם במכרזים אחרים של התאגיד, גם במכרז שבאמצעותו נבחרה הראל-הררי הונמכו תנאי הסף לעומת המכרז הקודם. במקרה זה הוסרה הדרישה ל-5 שנות ניסיון בתפקיד ניהולי בכיר בתחום משאבי האנוש, ובמקומה נדרשו רק "3 שנות ניסיון בניהול ו/או ליווי תהליכים משמעותיים חוצי ארגון בתחום משאבי האנוש". 

במאי האחרון נחשף ב"גלובס" כי נפתחה ביקורת של מבקרת הפנים של התאגיד, אילה ורדי, בעניינה של הראל-הררי, לאחר שיו"ר מועצת התאגיד, גיל עומר, קיבל תלונה בנוגע להתנהלותה. חודש לאחר מכן הודיעה הראל-הררי כי היא עוזבת את הארגון. ל"גלובס" נודע כי במסגרת אותה בדיקה בחנה ורדי גם את הליכי הגיוס של מועמדים לתפקידים בתאגיד, והיא התמקדה בגיוס אחד למשרה בכירה יחסית (שמו של המועמד לתפקיד שמור במערכת).

ל"גלובס" נודע כי הליך הבחירה הזה, כאמור, נבדק כיוון שלפי החלטת ועדת משאבי אנוש המנכ"ל נדרש להשתתף בכל הראיונות, מאחר שהמשרה המוצעת הייתה בכפיפות ישירה לסמנכ"ל משאבי אנוש. בפועל, הוא השתתף רק בחלק קטן מהם - לבקשתו. למרות שהמחלקה המשפטית קבעה שמספיק שהמנכ"ל יהיה נוכח רק בראיונות הסופיים, ורדי בדקה את הטענה האם במקרה שבו מוותרים על המנכ"ל בצוות המראיין ניתן היה לצפות שיצורף לצוות בכיר אחר או גורם חיצוני כדי לענות על הבעיה לפיה מנהלת משאבי אנוש נושאת במצב שנוצר בשני כובעים - גם אחראית ישירה למגויס וגם הממונה הרלוונטית - אך זה לא קרה.

בנוסף, לגבי מרבית הראיונות נבדקה הטענה לפיה הצוות המראיין כלל רק את הראל-הררי ואת עו"ד אביגדור דנן, היועץ המשפטי של התאגיד. נבדק האם מדובר בצוות מצומצם מדי שאינו עונה על ההנחיה בנוהל המחייב 3 גורמים מראיינים. בנוסף נבדקה הטענה בנוגע לעובדה שהיועץ המשפטי מדרג בראיונות את המועמדים כגורם מקצועי, זאת למרות שהוא אמור להשגיח על תקינותו של התהליך ולא לקחת בו חלק. בנוסף נבדק האם שמות של מועמדים הוחלפו בין הטפסים, כך שלא ברור אם סיכום הדירוג שנעשה להם אכן מדויק.

תהיה נוספת שבדקה ורדי נוגעת לעובדה שלמרות שהמנכ"ל נכח כאמור בסבב הראיונות הראשון, טפסי הניקוד שלו לא נמצאו, ואף נמסר לה כי הוא כלל לא מילא טפסי הערכה בעת הראיונות. בנוסף בדקה ורדי את הטענה לפיה באחד הימים התקשרה הראל-הררי לאחת מהעובדות בצוות משאבי האנוש שליוותה את התהליך וביקשה ממנה למלא בדחיפות טופס הערכה למועמדים - כביכול בשם קובלנץ.

נציין כי למרות זאת, ככל הידוע ל"גלובס", עמדתה של ורדי הייתה כי הטענות לעניין תקינות ההליך אינן מצביעות על טיב הבחירה והתאמתו של המועמד שנבחר לתפקיד.

מהתאגיד נמסר כי "התאגיד מברך על כל בדיקה ומציג בשקיפות את התהליכים לכל אורך הדרך. הטענות בכתבה מבוססות על בירור ראשוני ופנימי של מבקרת הפנים השונה בפירוש מתוצאות הבדיקה המלאה. בניגוד לכללים הנהוגים בביקורת המדינה, בחרה מערכת 'גלובס' להתבסס על טענות ראשוניות שאינן מייצגות או משקפות את תוצאות הבדיקה או ממצאיה, ואף יוצרות מידע שגוי ומעוות. מכרזים בתאגיד מבוצעים על-פי כללי מינהל תקין, ובמידת הצורך בביקורת, שיפור או תיקון תהליכים - הדברים מבוצעים".

מקרן הראל-הררי נמסר בתגובה כי "תוכן המסמך כולל פרטים ומיידעים לא מדויקים, שקריים אשר חוטאים לאמת. המסמך המופיע בכתבה הוא מסמך ראשוני פנימי שהעלה השערות לבדיקה והוא שונה מהותית לנוכח תוצאות הבדיקה ומסקנותיה. המכרז בו מדובר לווה בייעוץ משפטי צמוד ובוועדת איתור בכירה שכללה את המנכ"ל והיועץ המשפטי של התאגיד. פרסום המסמך, המכיל מידע שגוי ומעוות, מהווה פגיעה סתמית וחסרת בסיס בשמו הטוב של התאגיד ובכל המעורבים במכרז".