להילחם במי שלא מחסן, לא בילדים

התפרצות מחלת החצבת בשבועות האחרונים העלתה מודעות ציבורית לכך, שהחלטת מיעוט מתושבי ישראל לא לחסן את ילדיהם - לא רק מסוכנת לילדיהם, אלא גם לסביבתם. בעקבות זאת, התעוררו מגוון תגובות. בין היתר, הועלתה הצעת חוק חדשה, שמציגה מספר צעדים מעשיים לצמצם את הסיכון מההתנגדות לחיסונים, תוך מזעור הפגיעה בילדים הלא מחוסנים. ההצעה מאלצת הורים שלא מחסנים, ללא הצדקה רפואית, להפנים חלק מהמחיר שהציבור עשוי לשלם עבור החלטתם, מעניקה לשר הבריאות סמכויות להגיב לסכנה שסירוב חיסונים יוצר ויוצרת מנגנון הסכמה מודעת להורים מסרבי חיסונים.

ישראל אינה המדינה היחידה שבוחנת שינוי מדיניות בעקבות התפרצות חצבת. שנת 2015 התחילה בקליפורניה עם התפרצות חצבת גדולה יחסית, שייצאה מקרי חצבת ל-17 מדינות בארה״ב, לקנדה ולמקסיקו. קשה לתאר את הפאניקה שפקדה את המדינה. רוב המקרים היו כצפוי באנשים לא מחוסנים. התגובה נגד מתנגדי החיסונים היתה חזקה והובילה לנקיטת צעדים. בסופו של דבר קליפורניה העבירה חוק שביטל את הפטור מחובת החיסון לילדים ממוסדות הלימוד.

התפרצות החצבת בארץ דומה - ושונה. גם כאן רוב המקרים מתגלים בבלתי מחוסנים והביקורת מופנית להורים לא מחסנים. אבל בניגוד לקליפורניה, בישראל אין חובת חיסון לפני בית הספר ושיעורי החיסון הכלליים נחשבים עדיין לגבוהים. יש סיכוי שבשלב הזה, צעד שיחייב חיסונים בכניסה למסגרות עשוי דווקא להיתקל בהתנגדות. לכן הצעת החוק שהוגשה על ידי חברי כנסת יואל חסון ושולי מועלם, בשיתוף עם עמותת מדעת, שונה מעט.

ההצעה מבקשת לקדם מספר דברים חשובים. בין היתר, ההצעה מבטלת את הפטור מביטוח בריאות לילדים לא מחוסנים (מלבד ילדים עם מניעה רפואית לחסן). הורים שאינם מחסנים ייאלצו, על פי ההצעה, לשלם ביטוח בריאות על ילדיהם מגיל שנתיים. מנגנון זה מזכיר תוכנית דומה שאומצה באוסטרליה, לפיה הורים שאינם מחסנים לא יקבלו מענק משפחתי, מה שהוביל לשיפור משמעותי באחוזי החיסון.

בישראל, לא זו בלבד שניתן לקוות שהתוכנית תעלה את אחוזי החיסון, יש לה הצדקה כלכלית: ילדים לא מחוסנים הם בסיכון גבוה יותר למחלות, ובשל כך, עלולים להטיל הוצאות כבדות יותר על מערכת הבריאות. אם הורים שאינם מחסנים פטורים מביטוח בריאות, החברה תיאלץ לשלם את ההוצאות הנוספות האלה. ביטול הפטור מאלץ הורים לא-מחסנים לשאת בחלק מההוצאות שבחירתם מטילה על החברה.

אמנם ההצעה הישראלית פוטרת מסנקציות ילדים עם מניעה רפואית לחסן, אך לעומת המצב בקליפורניה, היא מאפשרת למשרד הבריאות לקבל או לדחות את הפטור. זאת משום שבקליפורניה, לאחר החקיקה, התפתחה תעשייה של מכירת פטורים רפואיים מחיסונים ללא יסוד, וכרגע אין מנגנון חקיקה שמפקח על זה. ההצעה הישראלית מונעת את הבעיה. בנוסף, ההצעה דורשת שהורים שלא מחסנים יחתמו על הצהרה שכוללת את הסיכונים שבחירתם מטילה על ילדיהם והסביבה, ואת סיבת הסירוב.

אחד הדברים המשמעותיים שהצעה זו תחייב הוא יצירת מאגר מידע מדויק ושקוף לציבור על אחוזי ההתחסנות ביישובים השונים. המידע יאפשר מיקוד מאמצים באיזורי סיכון ויזהיר הורים אם יש בעיה באזורם או במוסד החינוכי. בנוסף, כשיש חשש להתפרצות מחלה - או בעקבות התפרצות או בעקבות ירידה מהותית בשיעור מחוסנים במוסד מסוים - לשר הבריאות יהיו סמכויות לפעול לצמצום הסיכון, על ידי סגירת מוסדות או הוצאת ילדים בלתי מחוסנים מהמוסד. פרסום הנתונים ברמת המוסד הלימודי יכולה גם לעזור להורים עם ילדים בסיכון - למשל, ילד חולה סרטן - יוכל להימנע ממוסדות בסיכון.

ההצעה היא תוצר של מאמץ לאזן בין בריאות הציבור והצורך באחוזי חיסון גבוהים לבין צמצום הפגיעה בזכויות. התקווה היא שהיא תגן על תושבי ישראל - לרבות הילדים הלא מחוסנים, התלויים באחוזי חיסון גבוהים - ממחלות מסוכנות.

■ הכותבת חברה בעמותת מדעת, מומחית למשפט ומדיניות בענייני חיסונים, אוניברסיטת קליפורניה.