הגאות בבנייה מתפוגגת ומאיימת להעמיק את המשבר בטורקיה

זיינפ דוזגונוגלו מתגוררת באוהל על רצועת חול באיסטנבול, מאז שהיא הסכימה שביתה יגולח לפני שנתיים. "פה היה אמור להיבנות בית החלומות שלי", היא אמרה.

התופרת בגמלאות בת ה-60, ואיתה עוד 1,000 משפחות, קיבלו הבטחה לדירות מרווחות בסדרת פרויקטים של בנייה לגובה בצד האסיאני של איסטנבול. אבל לקבלן נגמר הכסף, והדירה של דוזגונוגלו, בקומפלקס שנקרא "החלום של ברוקלין", נשארה בגדר פנטזיה.

בום הבנייה בטורקיה מתחיל להתפוגג כעת, ומאיים להעמיק משבר כלכלי ששיגר גלי הלם אל השווקים העולמיים והפחיד משקיעים על רקע מימושים רחבים יתר בשווקים המתעוררים.

ברחבי טורקיה, פרויקטים של בנייה מבוטלים או מוקפאים בחודשים האחרונים, ועשרות חברות בנייה מתקשות לפרוע את החובות שלהן במט"ח כאשר הלירה הטורקית נחלשת, לפי משקיעים ומנהלים בסקטור הזה.

חברות רבות מוכרות כעת דירות מתחת לעלות ההקמה כאשר מאגר הדירות הלא מכורות במדינה תפח לכשני מיליון, כמות ששקולה לפי ארבעה מכירה של דירות חדשות בשנה ממוצעת.

"סקטור הבנייה חולה"

"סקטור הבנייה בטורקיה חולה, אפילו על סף תרדמת", אמר טהיר טליוגלו, יו"ר התאחדות קבלני הבנייה של טורקיה, שמאגדת 120,000 חברות. "70% מכל הבנייה הפרטית נעצרה או הואטה".

הבנייה היא חלק נכבד מכלכלת טורקיה, שמספק מיליוני מקומות עבודה, ולכן פקיעה של בועת נדל"ן תכאיב במיוחד. היא עלולה לטרפד את ההתחייבות של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן להרחיב את השפע במדינה, שהוא השמיע במסע הבחירות המוצלח שלו ביוני.

בכהונתו של ארדואן, טורקיה הפכה לאתר בנייה. המנהיג הטורקי השיק עשרות פרויקטים של תשתית, כולל נמל התעופה החדש באיסטנבול, שמתואר כגדול בעולם. מגדלי דירות, שכונות מוקפות גדרות אבטחה ואתרי נופש יוקרתיים פרחו ברחבי המדינה. כשארדואן נבחר לראשונה ב-2003, היו בטורקיה כולה כ-50 קניונים גדולים. היום יש בה יותר מ-400 קניונים כאלו.

הצמיחה המהירה של המגזר משכה אליו חברות עם ניסיון מועט בעסקי הנדל"ן. חברות טקסטיל וחקלאות מיהרו לנצל את ההלוואות הזולות ואת חוזי העבודות הציבוריות הקורצים. כמה חברות סגרו מפעלים כדי לבנות עליהם קומפלקסים של דיור.

השאיפות של ארדואן עלו בקנה אחד עם מבול הנזילות שהשיקו הבנקים המרכזיים המובילים בעולם בעקבות משבר הפיננסי של 2008. התוצאה הייתה שפרויקטים רבים של בנייה על קו הרקיע של איסטנבול נבנו בגיבויי הלוואות זולות במט"ח.

ההלוואות קשות לפירעון

אבל השנה, כאשר הלירה הטורקית איבדה 40% מול הדולר, ההלוואות הללו הפכו להיות קשות בהרבה לפירעון. בו זמנית, רוב חומרי הבנייה שנקובים באירו או בדולרים התייקרו מאוד.

כמה קבלנים מתחילים פרויקטים חדשים רק כדי לאסוף את המקדמות של הלקוחות כדי לכסות את ההפסדים מפרויקטים קודמים, אמרו מנהלים בענף. "זו למעשה הונאת פירמידה גדולה", אמר גוחאן טאס, נשיא חברת תיווך הנכסים קולדוול בנקר בטורקיה. "יהיה משבר מפני שהקבלנים פושטים רגל".

כמה כלכלנים אומרים שמשבר הבנייה בטורקיה עלול להזכיר את הניסיון שהיה לספרד ולאירלנד לפני עשר שנים, כאשר פקיעה של בועות מחירי נדל"ן דחפה את שתי הכלכלות הללו למיתון חריף. ומה שיקרה בטורקיה עלול להשפיע לרעה על כלכלות מתעוררות נוספות.

בתחילת שנות ה-2000, הצמיחה במגזר הבנייה הטורקי הוזנה על ידי העלייה בביקוש של האוכלוסייה הצומחת במהירות, שמונה היום יותר מ-80 מיליון נפש, ומהתרחבות מעמד הבינויים. גם סיכוני רעידת אדמה באזור הגיאוגרפי הזה הדגישו את הצורך בהתחדשות עירונית.

אבל התרחבות הבנייה הפכה במהירות להתנפלות של משקיעים על המגזר הזה, בזכות חגיגת הלוואות בקנה-מידה לאומי והחוזים הציבוריים לבניית גשרים ותעלות.

ממוצע של 500,000 יחידות דיור נבנה בכל שנה ב-1995-2005, וזה סיפק באופן כללי את הביקוש, לפי התאחדות קבלני הבנייה. בשנה שעברה נבנו כבר יותר מ-1.5 מיליון יחידות דיור, מה שהוביל לשיא במספר הנכסים הלא מכורים.

כעת, קריסת הלירה מוסיפה ללחץ.

מחירי חומרי הגלם עלו

מחיר הפלדה בלירות הוכפל ויותר מינואר 2017, לפי נתוני התאחדות הקבלנים. המלט התייקר מאז ב-80%, וחלקים חשמליים, רובם מיובאים, התייקרו ב-70%.

כדי לתמוך במגזר, הממשלה החלה להציע סבסוד. באוגוסט הוצעו הלוואות נוחות והנחות של 10% על 100,000 דירות חדשות. המקדמה הדרושה הופחתה ל-10% מהמחיר. הקמפיין הזה, שנקרא "להרוויח זמן לטורקיה", מקודם בהרחבה בטלוויזיה.

ב-2016, גם לפרויקט "חלום של ברוקלין" הייתה סיסמת פרסומת, "לאלו שרוצים חיים פעילים של חלום במרכז העיר", נאמר בתשדיר הווידאו שנמשך דקה.

גברת דוזגונוגלו ושכניה הסכימו שבתיהם ייהרסו לטובת דמי שכירות זמניים והבטחה לדירות מודרניות. החברה הקבלנית, שנקראת פאנה יאפי, נוהלה על ידי מפיק טלוויזיה ותסריטאי בשם ראסי ססמאז, שהתפרסם בסדרת הטלוויזיה שלו "עמק הזאבים", על כנופיית פשע מאורגן בטורקיה.

באוגוסט הודיעה פאנה יאפי ללקוחותיה היא מפסיקה לממן עבורם את הדיור הזמני בשכירות, וכי אין לה המימון הדרוש להשלמת פרויקט הבנייה של הדירות עבורם.

"בעיית המזומנים משותפת כמעט לכל החברות במגזר", אמר מאהיר ססמאז, בכיר בחברת פאנה יאפי ודובר של המפיק ראסי ססמאז. "אנחנו מנסים, כמובן, לפתור את הבעיות".

לדבריו, ססמאז נכנס לתעשיית הבנייה כמשקיע, ולאחר מכן קנה חברת בנייה בקשיים כדי להציל את פרויקט "חלום של ברוקלין".

כדי שלא ליפול למעמסה על ילדיה, דוזגונוגלו השתקעה באוהל על מגרש הבנייה של "חלום ברוקלין". היא רק חוששת מהחורף המתקרב. "כשהיה לי בית, לא הייתי ענייה", היא אומרת ומדברת על הבית הקטן עם גינת הירק ועץ התאנים שהיא קטפה ממנו בבוקר. "כעת אני קבצנית", היא מוחה דמעה.