האם קנסות מרתיעים ימגרו את תופעת ניצול הקשישים על-ידי חברות טלמרקטינג? הרשות להגנת הצרכן הודיעה על כוונתה להשית קנס בגובה 5.26 מיליון שקל על חברת ביג סייל, שעוסקת בשיווק טלפוני לצרכנים שרובם קשישים.
"ביג סייל חברה לשיווק ישיר יהונתן בע"מ נקטה בתהליך השיווק והמכירה פעולות של הטעיה והשפעה בלתי הוגנת כלפי הצרכנים וביניהם קשישים", הודיעה הרשות וציינה כי "הטלת העיצום היא חלק מהמאבק הכולל שמנהלת הרשות כנגד חברות הטלמרקטינג המטעות בעיקר את אוכלוסיית הקשישים. מדובר בכוונת חיוב גבוהה, המדגישה את חומרת ההפרות שנעשו על-ידי החברה".
לחברה אין הפרות קודמות, ולכן העיצום הכספי הופחת ב-20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (במקור הסכום היה 6,577,000 שקל והופחת ל-5,261,600 שקל). אחרי שהרשות הודיעה על כוונתה לקנוס את ביג סייל, עומדת לחברה זכות טיעון הן נגד הכוונה להטיל עיצום כספי והן לעניין סכומו, וזאת בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
הרשות מפרטת כי החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות שהתקבלו מצרכנים. מהחקירה עולה כי חברת ביג סייל פנתה למספר רב של צרכנים באמצעות שיחות טלפון יזומות (טלמרקטינג) על-מנת לבצע עסקאות מכר מרחוק. במהלך השיחות החברה הציעה לצרכנים הצעות לקניית מוצרים שונים, כגון תכשיטי זהב ויהלומים, בשמים, כלי איפור, מכשירי חשמל קטנים וכלי מיטה.
שיחות המכירה עם הצרכנים התבססו על הצגת מצגי-שווא מטעים שונים ומגוונים, במטרה להיקשר עמם בעסקה. במקרים רבים טענו נציגי החברה כי לצרכן קיים חוב כאשר רכש בעבר מהחברה, וטרם פרע את חובו, אך בפועל צרכנים אלה כלל לא היו בעלי חוב לחברה, וברוב המקרים לא רכשו מהחברה בעבר.
במקרים אחרים טענו נציגי החברה כי מזה שנה או שנתיים הצרכן נהנה ללא תשלום ממעמד של "חבר מועדון", ועל-פי כללי המועדון לכאורה, עליו לשלם עתה דמי חבר למשך זמן נוסף (המגולם בקניית מוצר). בפועל, כל לקוחות החברה היו שייכים למועדון חברות זה, והחברה לא גבתה תשלום בעבור שיוך למועדון.
בנוסף, החברה ביצעה השפעה בלתי הוגנת על הצרכנים על-מנת להיקשר איתם בעסקה. כאשר נאמר לצרכנים כי צברו נקודות זכות בחברה או בחברת האשראי, ויש באפשרותם לממש נקודות אלה בקבלת מתנה ללא תשלום או בעלות משלוח בלבד. כחלק משיטות ההשפעה הפסולות שנקטה החברה, נציגיה נהגו לבצע פניות חוזרות ונשנות לצרכנים, ובקשות הצרכנים לחדול מההתקשרויות לא נענו.
לפי טענת הרשות, החברה לא נשמעה להבהרות הצרכנים לפיהם אינם בעלי חוב לחברה ומעולם לא היו חברי מועדון אצלה, ואף הגדילה לעשות, ונציגיה הילכו אימים על הצרכנים, רבים מהם קשישים, באומרם כי החברה תפעל בכל כוחה על-מנת לגבות מהם את החוב לכאורה, אשר כלל לא היה קיים.
כאשר הצרכנים מסרו את פרטי האשראי על-מנת לסלק את חובם לכאורה, או לקבל מתנות כהבטחת החברה בעלות משלוח בלבד, או לצורך זיהוי למימוש הנקודות שצברו לכאורה, נטלה החברה חירות לעצמה לעשות בכרטיס האשראי ככל שעולה על רוחה, חייבה את הצרכנים ללא קבלת הסכמתם המפורשת וסיפקה את המוצרים לביתם ללא הסכמתם המפורשת, וכך צרכנים רבים ידעו על עצם הרכישה רק לאחר שקיבלו את המוצרים לביתם.
לחברה מיוחסות עבירות שונות של חוק הגנת הצרכן.
ענת בן עזרא דוקן, סמנכ"ל אסדרה ומנהל וממלאת-מקום ראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן, מסרה כי "הטלת העיצום הוא עוד צעד במלחמה של הרשות בתופעה של חברות הטלמרקטינג הפוגעות בעיקר בצרכנים קשישים. הרשות פועלת במישורים רבים בתחום, ובכלל זה ענישה ביד קשה, חקיקת חוקים שיגבילו את יכולת הפעולה של החברות ועוד. מדובר בחברה המשתמשת בשיטות נבזיות על-מנת להטעות את הצרכנים תוך ניצול תמימותם וחולשתם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
