המהלכים של אופקו צריכים להיבדק על ידי רשות ני"ע בישראל

בסוף השבוע החולף פורסמו בארה"ב חשדות למניפולציה בניירות ערך מצד היו"ר ובעל המניות הגדול בחברת החזקות הביומד אופקו הלת' , פיליפ פרוסט. חשדות כאלה התקיימו בעבר ועשויים להתעורר גם בעתיד בכל בורסת ניירות ערך, וכך גם בבורסה בתל אביב, כך שאין בזה משום מאפיין מיוחד של חברה זרה.

ואולם הפער האנליטי הקיים בישראל ביחס לחברה זו, בצוותא עם בעל השליטה השנוי במחלוקת, החקירה של רשות ני"ע בארה"ב והיכללותה של המניה במדדי המניות המרכזיים של ת"א - כל אלה מגבירים את הפגיעות של המשקיעים הישראלים ביחס למקביליהם בארה"ב, שעבורם אופקו היא עוד מניה אחת מני רבות.

בעוד שבארה"ב חברה בעלת שווי שוק של 2-3 מיליארד דולר היא חברת "מיד-קאפ", בינונית בגודלה, בישראל מדובר בחברת "לארג'-קאפ" - ומכאן הרגישות הגבוהה של המשקיעים המקומיים.

אופקו היא מאותן חברות זרות שנרשמו למסחר בתל אביב כפועל יוצא של רכישת חברה מקומית. אופקו רכשה לפני כחמש שנים את פרולור הישראלית בעסקת החלפת מניות בשווי של כ-480 מיליון דולר, ומאז נקשר גורלם של המשקיעים הישראלים בגורלה.

אופקו הגיעה לתל אביב כחברה מפסידה ונותרה כזאת גם כיום - מפח הנפש של המשקיעים בה לא התחיל בימים האחרונים, אלא הוא אירוע רב-שנתי, המעיד קודם כל על הישגים עסקיים חלשים.

הציבור הישראלי מושקע באופן רוחבי במניית אופקו בשל היכללותה במדדי המניות המרכזיים בתל אביב. ציבור זה רשם הפסדים של כ-50% על השקעתו מאז רישומה של החברה למסחר בבורסת המקומית (כולל הירידות הצפויות במניה היום).

בעת הרישום הכפול, שמו של פרוסט הלך לפניו כיזם מוצלח בתחום הפארמה וכיו"ר חברת טבע. שקיעתה של טבע, בצוותא עם צניחת מניית אופקו, ועתה הפגיעה בשמו הטוב של פרוסט, הפכו את התמונה החיובית, אך כל זאת אינו הופך את פרוסט לעבריין ניירות ערך.

בדיקה של רשות ני"ע עשויה לחזק אמון המשקיעים 

דווקא המהלך למחיקתה של אופקו מהמסחר בבורסת תל אביב, עליו הכריזה בחודש אפריל השנה, וביטולו לאחר כשבועיים, ראוי לבחינה על ידי רשות ני"ע הישראלית. פרסומים בתקשורת סביב סוגיה זו בימים האחרונים הציפו חשש כי מהות המהלך כולו הייתה תחבולה פיננסית שמטרתה להוביל למכירת כפויה של מניות אופקו על ידי מכשירי הסל עוקבי המדדים, ולאחר מכן רכישתן במחיר הזדמנותי.

מחד, אומר המשפט הידוע כי רק חמור אינו משנה את דעתו, אך מאידך יש לבחון האם המניעים לשינוי ההחלטה הינם כלכליים טהורים. באופן אישי אני מטיל ספק גדול בהאשמה חמורה זו, אך אם כך אכן התרחש הרי שקל יהיה יחסית להתחקות אחר הכרוניקה של ההחלטות וכך לפזר או לאמת חשש כבד זה. בדיקה של רשות ני"ע לסוגיה זו תחזק את אמון המשקיעים המקומיים בממשל התאגידי של אופקו.

האכזבה מביצועי מניית אופקו אינה הפעם הראשונה שבה מניה המיובאת למדדים המובילים של בורסת ת"א מכה בכיסם של המשקיעים, ועובדה זו כשלעצמה חייבת להדליק נורה אדומה בראשיהם של המשקיעים הלכודים בדילמה שבין להשקיע באינדקסים המובילים לבין הרצון להימנע מהפסדים.

הנהלות הבורסה המקומית פעלו במהלך השנים האחרונות לייבא לבורסה חברות ללא זיקה מקומית מתוך רצון להנגיש למשקיעים חברות גלובליות, ותוך כדי כך להגדיל את מחזורי המסחר ועמלות המסחר, המהוות את מקור פרנסתה של כל בורסה.

המאמץ לייבא חברות זרות משקף תפיסת עולם האומרת כי בורסה היא קודם כל שוק, שעל מדפיו הווירטואליים ראוי להניח כל מניה, והמשקיעים יחליטו אם לרכוש מניה זו. אני סבור כי תפיסה זו שגויה וכי על הנהלת הבורסה לנהוג בבררנות מוגברת בכל האמור ברישום חברות זרות והכללתן במדדי המניות המרכזיים.

במקביל, יש להבטיח כי מערכת שיקולי היבוא של חברות זרות לבורסה בתל אביב על ידי הנהלתה בשנים הבאות לא תוקצן, כפועל יוצא משינוי מבנה הבעלות והתמריץ המוגבר לרווחיות. או אז, נקבל מצעד אינסופי של חברות זרות המבקשות להיסחר בבורסת תל אביב. 

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של איילון בית השקעות. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם