פייסבוק ממשיכה את מאמציה להילחם בפייק ניוז ומפתחת כלים לזיהוי הפצת דיסאינפורמציה גם בתמונות וסרטונים. החברה הודיעה כי היא מרחיבה את התוכנית שלה לבדיקת עובדות בסרטונים ובווידאו. התוכנית פעלה עד היום ב-4 מדינות, ותורחב ל-17 מדינות.
התוכנית מופעלת בשיתוף-פעולה עם חברות צד שלישי שבודקות את העובדות, ולדברי פייסבוק, אותן חברות מתמחות גם בבחינת האותנטיות של תמונות וסרטונים. הפידבק שמתקבל מאותן חברות משמש על-מנת לאמן את האלגוריתמים של פייסבוק, כדי שיוכלו לעשות את הפעולה הזו בעצמם בהמשך, כך שפייסבוק תוכל לזהות תמונות שקריות או כאלה שעברו עריכה ומניפולציה, באופן אוטומטי.
מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, פרסם טקסט נרחב הנוגע לנושאי אבטחה בפייסבוק, בו טען כי "ההגדרה להצלחה שלנו היא שנוכל לעצור מבצעים מתואמים להפצת מידע לפני שהם גורמים נזק". בין היתר, פייסבוק מפתחת כלים לזיהוי תווים, באמצעותם ניתן לנתח תמונות שמופיע עליהם טקסט, כמו ממים. הכלי מחלץ את הטקסט מהתמונה ומשווה אותו לכותרות של כתבות אמינות כדי לבחון אם הוא שקרי או מהימן. מימים היו אחת הדרכים הפופולריות להפצת דיסאינפורמציה כחלק מההתערבות הרוסית בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
