"מנוצ'ין מכשיל יוזמת טראמפ להידוק הסנקציות על איראן"

האם שר-האוצר האמריקאי, סטיבן מנוצ'ין, חבר לבכירי הממשל שמכשילים יוזמות מסוימות של דונלד טראמפ מפני שהן מסכנות, לדעתם, את ארה"ב, כפי שנטען במאמר הדעה שפרסם באחרונה בכיר ממשל אלמוני ב"ניו יורק טיימס"?

כמה פקידי ממשל קובלים, כי מנוצ'ין מצא דרך משלו להתנגד ליזמה ספציפית של טראמפ: הוא אינו מסלק בחשאי מסמכים משולחן הנשיא, כפי שעשה גארי קוהן, לשעבר יו"ר המועצה הכלכלית הלאומית (כך נטען בספר "פחד" של העיתונאי בוב וודוורד). מנוצ'ין פשוט אינו מגיש לנשיא מסמך חיוני ובכך הוא מכשיל את יזמת טראמפ להידוק הסנקציות על איראן.

על פי מאמר פרשנות של העיתונאי ג'וש רוגין ב"וושינגטון פוסט", ביקש טראמפ ממנוצ'ין כבר לפני כמה שבועות להכין מסמך שיתמוך באסטרטגיה שלו להפעלת לחץ מרבי על טהראן, או, ליתר דיוק, להידוק עניבת החנק הפיננסי סביב צוואר משטר האייתאללות.

אחד מהאמצעים שטראמפ שואף לנקוט להשגת מטרה זו הוא הרחקת בנקים איראניים מהמסלקה הבנקאית הבינלאומית (SWIFT), מוסד שמאפשר ביצוע עסקות פיננסיות חוצות גובלות ושחברות בו כל מדינות תבל. חסימת המסלקה לפני בנקים האיראניים עלולה לפלוט את איראן מהזירה הפיננסית הגלובלית ולפגוע פגיעה אנושה ביצוא הנפט שלה.

איראן נבעטה מהמסלקה הבינלאומית ב-2012 בעקבות לחץ של הקונגרס. האיחוד האירופי אסר על בנקים איראניים, לרבות הבנק המרכזי בטהראן, להשתמש בשירותי SWIFT כגמול על מאמציה לפתח נשק גרעיני. איראן שבה והצטרפה למסלקה ב-2016, בעקבות ההסכם הגרעיני בינה לבין החברות הקבועות במועצת הביטחון וכן גרמניה, או"ם והאיחוד האירופי.

עתה שואפים בכירים בממשל טראמפ להוציא את איראן שוב משורות SWIFT. וכך, בעקבות ישיבה של מקבלי החלטות בכירים בצמרת הממשל, ב-26 ביולי, התבקש מנוצ'ין להכין מסמך שיפרט אופציות להפעלת לחצים על הנהלת SWIFT אם זו תסרב להרחיק את טהראן. מדובר בסנקציות על המסלקה עצמה, על חברי חבר המנהלים שלה ועל הבנקים שהם מייצגים. כמעט חודשיים חלפו מאז, אך המסמך המבוקש לא הגיע לשולחנו של טראמפ - והעיכוב אינו מאפשר לנשיא להחריף את הסנקציות נגד איראן.

על פי התכנית, אמור ממשל טראמפ לשוב ולהטיל סנקציות קשות נגד המערכת הפיננסית האיראנית, לרבות הבנק המרכזי, בתחילת נובמבר. טראמפ חש תסכול לנוכח העיכוב בהכנות ליישום התכנית ופנה לעוזריו כדי לברר מדוע היוזמה תקועה.

הסיבה להתנגדות משרד האוצר למהלך נגד SWIFT מובנת, כותב בעל המאמר. בכירי וול סטריט אינם אוהבים שמעצבי המדיניות בוושינגטון משבשים את פעילות המוסדות הפיננסים שלהם. נוסף לכך, אין שום ודאות שאיראן תסכים לחדש את המו"מ על ההסכם הגרעיני כפי שטראמפ דורש .יתר על כן, בוול סטריט חוששים מהשלכות כלכליות שליליות - והפעלת המסלקה נגד איראן עלולה לגרום גם להחרפת היחסים בין ממשל טראמפ למדינות האיחוד האירופי, יחסים שכבר עתה רוויים במתיחות.

ואכן מדינות רבות באירופה מתנגדות למה שהן מכנות "טקטיקת כיפוף היד" שנוקט טראמפ כלפי איראן. מדינות מסוימות שואפות לשמר את ההסכם הגרעיני עם איראן במתכונתו הנוכחית ולסוכך על טהראן מפני הסנקציות החדשות שמתכנן הבית הלבן. הרחקת איראן מהמסלקה הבינלאומית תהיה מכה קשה למאמצים האירופיים להגן על איראן מפני ארה"ב.

על רקע זה קוראת גרמניה לאיחוד האירופי להקים מסלקה בינלאומית חלופית, אך צעד כזה לא יוכל להתבצע מהיום למחר. ובינתיים, למרות ש-SWIFT פועלת בבלגיה ומתנהלת על פי חוקי מדינה זו, לארה"ב יש עדיין השפעה גדולה מאוד על החלטות המסלקה.

ריצ'ארד גולדברג, שניסח את החקיקה המקורית בקונגרס להרחקת איראן מהמסלקה ב-2012, בתוקף תפקידו כעוזר של מחוקק, אמר לבעל המאמר: "התקווה היחידה להצלחת האסטרטגיה של טראמפ כלפי איראן היא הרחקת הבנקים האיראניים מהמסלקה. אם משרד-האוצר יוסיף להתחמק, הוא מבטיח כישלון של הנשיא".

ויש כמובן יתרון נוסף לניתוק הבנקים האיראניים מהמסלקה: הרחקתם תפגע ביכולת טהראן לממן את פעילות משטר אסד בסוריה, וכן את חיזבאללה, חמאס וארגוני טרור אחרים שקשורים באיראן.

"תפקידו של מנוצ'ין כשר-האוצר היא להגן על חוסנה של המערכת הפיננסית הגלובלית, והוא לא יגן על המערכת אם לא יאפשר חידוש הסנקציות נגד הבנקים האיראניים", אמר מארק דובוביץ, ראש המכון להגנה על דמוקרטיות (Foundation of Defense of Democracies).

ובעל המאמר מסכם: "מנוצ'ין חייב להשמיע את טיעוניו באזני הנשיא, לתת לו את כל המידע שהוא מבקש ולהניח לנשיא להחליט".