הוארך מעצרם של בעלי חברת "גלאי הכסף"; החשד: גנבו כספי פנסיה

עפ"י החשד, עדי קוכמן וחשוד נוסף איתרו קורבנות דרך פרסומים ברשת, זייפו מסמכים המעידים על סיום העסקת העובד, ובאמצעותם פנו לקרן הפנסיה כדי לפדות את הכספים, כשהם מציגים בפני הקורבנות כי מדובר בכספים אבודים שהצליחו לאתר עבורם - ואז דרשו מהם שכר-טרחה במאות אלפי שקלים

הארכת מעצר / צילום: שאטרסטוק
הארכת מעצר / צילום: שאטרסטוק

בית המשפט השלום בירושלים האריך ב-4 ימים את מעצרם של שני חשודים בפעולות עוקץ מתמשכות של גניבת כספי הפנסיה של מאות שכירים קשי-יום. השניים, עדי קוכמן וחשוד נוסף אשר שמו עדיין אסור בפרסום, חשודים כי הקימו חברה בשם "גלאי הכסף בע"מ - המרכז לאיתור כספים אבודים".

על-פי החשד, שני הצעירים מאשדוד ואשקלון פעלו במסווה של חברה לאיתור "כספים אבודים". עד כה הגיעו במשטרה ל-40 מתלוננים שכספי הפנסיה שלהם, על-פי החשד, הועברו במרמה לידי שני החשודים בתחכום ובשימוש במסמכים מזויפים. אולם במשטרה סבורים כי היקף הקורבנות צפוי לגדול משמעותית ולהגיע למאות רבות של אנשים המועסקים כשכירים.

לדברי רפ"ק אייזיק סימון, ראש מפלג הונאה ופשיעה כלכלית בימ"ר ירושלים, דרך הפעולה של השניים הייתה באמצעות מצג-שווא של מציאת כספים אבודים של קרנות השתלמות וחסכונות אחרים בבנקים. השניים טענו כי יש באפשרותם למצוא ביעילות ובקלות את אותם כספים אבודים. אולם על-פי החשד, במקום למצוא את הכספים האבודים, הם פדו במרמה את כספי קרן הפנסיה של לקוחותיהם.

לדברי רפ"ק סימון, "חברת גלאי הכסף מפרסמת שיש באפשרותה לאתר כספים אבודים של אנשים, אך למעשה אין כל צורך בשירותי החברה. בפרסומים של החברה יש מידע כוזב, שהוא פועל ברישיון משרד האוצר. ההטעיה נועדה ליצור מצג דומה ל"הר הכסף" של משרד האוצר, שהוא שירות חינמי. הקורבנות מסרו לחשודים את מספר תעודת הזהות, והחשודים פדו את קרנות הפנסיה שלהם ללא ידיעתם תוך מצג-שווא שמדובר בחסכונות אבודים אחרים. החשודים פנו לקרנות הפנסיה תוך שימוש במסמכים מזויפים, הן זיוף הבקשה והן זיוף אישור סיום ההעסקה".

מתוך 100% כספי הפנסיה, העובד קיבל 30% בלבד. 35% נוספים ירדו במקור, בשל משיכת הכסף לפני המועד. החברה ניכתה 17% מע"מ נוספים וכ-20% שהגיעו לכיס של החשודים כרווח נקי.

חוקרי המשטרה הצליחו במהלך החקירה הסמויה שנוהלה עד כה לגבש את שיטת פעולתם של שני חשודים שפעלו יחד, לפיה באמצעות פרסומים באתרים וברשתות החברתיות נהגו השניים לאתר את קורבנותיהם, ולאחר שכאמור רכשו את אמונם לביצוע הבדיקה, על-פי החשד הם זייפו מסמכים בחתימת "המעסיק" המעידים על סיום העסקה של העובד, ובאמצעותם פנו לקרן הפנסיה הרלוונטית על-מנת לפדות את הכספים - כל זאת תוך שהם מציגים בפני הקורבנות כי מדובר בכספים אבודים אותם "הצליחו" לאתר עבורם. על-פי החשד, בשלב זה, לאחר שהמתלוננים הבחינו להפתעתם בכספים שנכנסו לחשבונם, הם נדרשו להעביר את שכר-הטרחה. על-פי החשד, בדרך פעולה זו הותירו החשודים את המתלוננים עם פחות ממחצית מכספי הפנסיה אותם צברו לאורך השנים, ופגעו בהם קשות מבחינה כלכלית.

לדברי רפ"ק סימון, במקביל לחקירה, המשטרה פנתה למשרד האוצר בבדיקה אם ניתן יהיה להחזיר את הכספים לקרנות הפנסיה והשבת המס בסך 35%. במשרד האוצר השיבו כי הדבר יתאפשר, אולם אזרחים שהשתמשו בכסף - תהיה להם בעיה קשה להשיב את הכספים חזרה לקרנות הפנסיה. 

*** חזקת החפות: עדי קוכמן והחשוד הנוסף ששמו עדיין אסור בפרסום הם בגדר חשודים במעשים האמורים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.