רבים מטיעוני ההגנה על ההסכם הקואליציוני אפשר לסכם במילותיו של אביתר בנאי: "כלום לא עצוב, הכול כרגיל". לא עשינו שום דבר שלא נעשה לפנינו. כזאת הייתה התשובה של ח"כ חיליק טרופר מכחול לבן לביקורת של העיתונאי בן כספית, ברדיו ללא הפסקה, שהממשלה עומדת להציב את אנשיה בראש כל ועדות הכנסת פרט לביקורת המדינה.
"אני מניח שתהיה עוד ועדה", ענה טרופר, "בדרך כלל היו להם שתיים". כספית התעקש ששלוש: שתיים פלוס ביקורת המדינה. "לא, ביקורת המדינה פלוס אחד", אמר טרופר - לא כולל ועדות מיוחדות כמו ועדת השקיפות. "וצריך לזכור שממשלת אחדות היא ממשלה מאוד-מאוד רחבה".
החוק בישראל לא מחייב למסור לאופוזיציה שום ועדה. אפילו הנוהג להפקיד בידיה את הוועדה לביקורת המדינה עוגן בתקנון הכנסת רק ב-2008. אבל מה אומרת המסורת - יותר משתיים או פחות?
סקירה שהכין מרכז המחקר של הכנסת מתארת את תולדות השליטה האופוזיציונית בוועדות הקבועות. ובכן: בקדנציה של 23 ממשלות בישראל, מתוך 34, היו בכנסת לפחות שלוש ועדות אופוזיציוניות. הממוצע עמד על 2.8, והיה גבוה משתיים עוד לפני שנוצרה הוועדה לביקורת המדינה ב-1974. שלוש ממשלות השאירו לאופוזיציה חמש ועדות. מעוזים נפוצים היו ועדת הכלכלה, ועדת החינוך עד שנות ה-80, ואחר כך פנים ומדע.
יורים מחוץ לנגמש
טרופר צודק שממשלות אחדות סטו מהנוהג הזה. שלושה ימים אחרי הראיון איתו התלונן בגלי צה"ל ח"כ רם בן ברק מיש עתיד-תל"ם: "לא קיבלנו אף ראשות ועדה, דבר שלא היה בהיסטוריה". זה לא נכון: ממשלות האחדות שהוקמו בסוף שנות ה-60, בעקבות מלחמת ששת הימים, וממשלות האחדות של פרס ושמיר בשנות ה-80, לא השאירו לאופוזיציה כלום. פרס ושמיר שלטו אפילו בוועדה לביקורת המדינה.
■ בשורה התחתונה: דברי טרופר לא נכונים ברובם. מספר ועדות הכנסת עם יו"ר מהאופוזיציה היה בממוצע קרוב לשלוש, ובמקרים רבים גבוה יותר. עם זאת, קואליציות בימי ממשלות אחדות נהגו להשאיר את כל הוועדות בידן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
