נשיאות המגזר העסקי עתרה היום (ג') לבג"ץ נגד רשות התחרות והממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, בשל החלטת הרשות לשלול כמעט לחלוטין את הגנת ההסתמכות על עצת עורך דין בהליכי אכיפה מינהליים מכוח חוק התחרות, ובכך לחשוף את החברות ואת המנהלים לעיצומים כספיים בסכומי עתק.
"אין כל הצדקה לכך שהגנת ההסתמכות על עצת עורך דין תעניק הגנה מלאה מאחריות לנאשם בהליך פלילי, ואילו בהליך אכיפה מינהלי ההגנה תהיה חלקית ומזערית בלבד", נטען בעתירה.
לטענת נשיאות המגזר העסקי, המהווה ארגון-הגג של העסקים בישראל, החלטת הרשות מסוף 2019 פוגעת בבעלי העסקים המבקשים לבצע פעולות מבלי לבצע הפרות של דיני התחרות, פוגעת קשות בכלכלה הישראלית ובוודאות העסקית הנחוצה לבעלי העסקים, כאשר היא מונעת הוצאתן לפועל של עסקאות ומיזמים.
לדברי יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, "ההחלטה פוגעת קשות בכלכלה הישראלית, בוודאות העסקית הנחוצה לבעלי העסקים וגורמת לאפקט מצנן במשק". אמיתי מוסיף כי "נמנעת הגנה מעסקים ומנושאי המשרה, החשופים גם באופן אישי, מקבלת עיצום כספי בסכומי עתק גם אם הם פעלו כראוי וקיבלו חוות-דעת של עורך דין מומחה.
"בכך בפועל גורמת להם רשות התחרות להימנע מביצוע עסקאות ומיזמים המיטיבים עם המשק. מדובר בפגיעה חמורה ביתר שאת בימים אלה, בהם המשק העסקי עושה כל שביכולתו כדי להשתקם מהשנה הקשה שעברה עליו עקב מגפת הקורונה.
"שלילת הגנת הייעוץ המשפטי מאזרח החשוף להטלת עיצום כספי בהליך אכיפה מינהלי מכוח חוק התחרות איננה סבירה ואיננה מידתית" נכתב בעתירה. זאת בשל שורת נימוקים בהם אופיו המעיין פלילי ועונשי של הליך העיצום הכספי, מדיניות "ההערכה העצמית" המקודמת על-ידי רשות התחרות ולא מאפשרת לקבל את עמדת הממונה מראש, האבסורד שהגנת ההסתמכות מקנה הגנה מלאה בהליך הפלילי אבל לא בהליך האכיפה מקנה הגנה חלקית ומזערית וההשלכות הקשות על הפרט ועל התאגיד הכרוכות בהטלת עיצומים כספיים.
נשיאות המגזר העסקי ניסתה לשנות את החלטת הרשות ופנתה לממונה על תחרות מיכל הלפרין וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שסירבו לשנות את ההחלטה, ולכן נשיאות המגזר העסקי החליטה לפנות בעתירה לבג"ץ.
בעתירה נטען כי בעבר בעלי העסקים יכלו לפנות לרשות התחרות ולקבל פרה-רולינג, אך נוהג זה בוטל ב-2018. מצב זה מוביל לכך שבעל עסק המעוניין ליזום שיתוף-פעולה עסקי ומבקש לברר אם פעולותיו עשויות להוות עבירה על דיני התחרות המורכבים, יכול לפנות לעורך דין ולבקש את עצתו האם המיזם חוקי או לא. אך גם פנייה זו לא תפטור אותו מאחריות מינהלית, אלא מקסימום תפטור אותו מ-20% מסכום העיצום הכספי שיוטל עליו אם נקבע כי מדובר בהפרה מינהלית.
לטענת העותרים, המיוצגים על-ידי משרד גולפרב-זליגמן, בעבר, במקרה שרשות לתחרות החליטה כי המיזם עולה כדי עבירה פלילית, לבעל העסק שפעל בתום-לב ופנה לעורך דין מראש, הייתה הגנה מוחלטת בשל הסתמכותו על עצת עורך הדין. כיום, במקרה שהרשות מחליטה לפעול נגד בעל העסק במישור המינהלי (והרשות היא שמחליטה האם לפעול במסלול פלילי או מינהלי), החברה והמנהלים חשופים באופן אישי לעיצומים כספיים בסכומי עתק - עד 100 מיליון שקל נגד החברה בגין כל הפרה; ועד מיליון שקל נגד המנהלים באופן פרטי, זאת ללא אפשרות לקבל שיפוי מהחברה.
ההחלטה נגדה מכוונת העתירה פורסמה בגילוי דעת של רשות התחרות בנובמבר 2019, אז נקבע כי גם אם בעל העסק פעל בתום-לב וקיבל עצת עורך דין מראש כי פעולתו מותרת - הוא לא יזכה להגנה ויוכל לכל היותר לקבל הנחה שלא תעלה על 20% מהעיצום הכספי.
"הממונה תתחשב בייעוץ משפטי בתחום התחרות שניתן למפר ביחס למעשה ההפרה ושניתן טרם ביצוע מעשה ההפרה וכדי להימנע מהפרת הוראת החוק, ככל שהתרשמה שמדובר בהליך היוועצות רציני ומעמיק", קבעה רשת התחרות. הטענה תהיה כרוכה בוויתור מלא של חיסיון עורך דין-לקוח ביחס להיוועצות, שכן על המפר להציג את המסמכים לרשות.
הקריטריונים שנקבעו לקבלת טענת ההסתמכות הם ארבעה: 1. הייעוץ ניתן על-ידי גורם משפטי; 2. ההמלצה התבססה על על מלוא המידע הרלוונטי; 3. ניתנה בטרם ביצוע ההפרה; 4. בכתב ובאופן רשמי.
את נשיאות המגזר העסקי מייצגים עורכי הדין צבי בר נתן, בועז גולן, מרב ברוך ושרון גיל ממשרד גולדפרב-זליגמן.
מהפרקליטות, המייצגת את רשות התחרות, נמסר כי "תגובת המדינה תימסר לבית המשפט, ככל שנתבקש לעשות כן".
בג"ץ 2702-21
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
