מאות אלפי עובדי מדינה עוברים לעבוד יום בשבוע מהבית, וזה דרמטי

השבוע פרסם הממונה על השכר הנחיה ליום עבודה אחד מהבית בשבוע במגזר הציבורי, במשרות שאינן כרוכות בעבודה עם קהל. לאחר כמה ימים הוציא נציב שירות המדינה הנחיות דומות, הנוגעות ספציפית לעובדי מדינה במשרדים ממשלתיים. ההנחיות מפורסמות במקביל של הצהרות של חלק מהחברות במגזר הפרטי על מעבר לעבודה היברידית, שמשלבת בית ומשרד, וחלק אחר של החברות על שיבה מלאה למשרד ועל יתרונותיה.

מאחורי צמד המילים "עבודה היברידית" עומדת מילת הקסם אחרת - "גמישות", שאליה שואפים רבים מהעובדים. מדובר ביכולת לנהל את עצמך, בידיעה שסומכים עליך ובאפשרות לשלב משימות ביתיות דחופות בתוך יום העבודה ולהפחית את "לחץ הבית". מומחים מדברים על הצורך לתכנן את העבודה מרחוק כך שתוקדש למשימות שנדרש לביצוען שקט וריכוז, בעוד שאת המשימות שדורשות שיתוף פעולה עם עמיתים או סיעור מוחות יש לעשות במשרד.

ההנחיות של הממונה על השכר ושל הנציב מפרטות את המגבלות על העבודה מרחוק יום אחד בשבוע, במטרה לשפר את הפריון. מגבלות אלה כוללות פיקוח הדוק על עבודת העובד גם כשהוא בבית. אז האם הנחיות הממונה והנציב יהפכו דווקא את המגזר הציבורי למוביל בתחום העבודה מרחוק או שהמגבלות הרבות יעקרו את הגמישות מהעבודה מהבית ולא יעודדו אותה? בדקנו.

לדברי פרופ' יותם מרגלית, חבר סגל באוניברסיטת ת"א ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מדובר במהלך משמעותי, וגם אם המודל הראשוני מעט קשיח, ניתן יהיה "לשחרר מעט את החבל" בהמשך. "זו חציית הרוביקון. הממונה על השכר עד היום היה מאוד סקפטי, והמעבר הוא שינוי גדול", אומר מרגלית.

מחקרים בעולם הראו שיש יתרונות לעבודה מהבית. למשל, מחקר בסוכנות נסיעות בסין ב-2015, בקרב 16 אלף עובדים במשך תשעה חודשים, מצא שיפור של 13% בביצועי עובדים שעבדו חלקית מהבית. שני שלישים מהשיפור יוחסו לזמן העבודה שנוסף ושליש לאפשרות לעבוד בשקט. לפי מחקר בגרמניה ב-2019, מועסקים ללא ילדים עובדים טוב יותר מהבית. אבל, בקרב הורים, על ביצועי האמהות השפיעה יותר העבודה מהבית מאשר על האבות: לאמהות היא הוסיפה שלוש שעות וחצי של עבודה בשבוע ולאבות חצי שעה בלבד.

לפי מרגלית, העלייה הפריון בעבודה מהבית ניכרת יותר כאשר יש בעבודה אלמנט יצירתי מאשר בעבודה רוטינית. כך למשל, עובדים בפרקליטות יוכלו למצוא יותר יתרונות באפשרות לעבודה מהבית מאשר עובדים במשרד הפנים, שאחראים על מילוי טפסים.

לדבריו, "הייתה הססנות גדולה בשירות הציבורי לגבי עבודה מהבית, כי חששו שזה לא מתאים לקונספט של השירות הציבורי, למרות כל היתרונות המוכחים כמו הפחתת עומס בכבישים, צמצום פליטת מזהים ופחות תאונות. הסיפור של הקורונה שינה את זה. ראו שהשמים לא נפלו, ראו שהתפוקה גדולה. צריך לברך על השינוי".

יהיו לזה השלכות להערכתך על העבודה מהבית גם במגזר הפרטי?
"דרך אחת היא לעשות שינוים בחקיקה ואחרת לעשות שינויים בנורמה. אני תמיד חשבתי שעדיף לעשות את זה דרך נורמות. בישראל ההסדרים מלכתחילה היו היו יותר קשיחים בהשוואה ל-OECD והיה ברור שצריך לעשות שינוי מחשבתי בהתחלה. הקורונה יצרה תפיסה אחרת של מעסיקים. אם יהיה שינוי שבו 800 אלף עובדים במגזר הציבורי או אפילו חלק מהם יוכלו לעבוד יום בשבוע מהבית, אני מאמין שזה יקרין על הנורמות במגזר הפרטי".

תמהיל: כמה ימי עבודה בשבוע? 

ישנן כמה שאלות שעולות בקשר למודל של האוצר. הראשונה בהן היא התמהיל: האם יום עבודה אחד בשבוע הוא מספיק כדי ליצור את אפקט העלייה בפריון או בביצועים?

בסקר שערכה לאחרונה פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte בקרב 100 ארגונים מכל המגזרים, 57% ענו שירצו לעבוד מרחוק יומיים עד שלושה בשבוע, 16% יום בשבוע, 14% עבודה מלאה מרחוק, 9% רק במשרדים ו-4% פעם בחודש.

לדברי עינבל נמיר, ראש תחום סביבת עבודה עתידית ב-Deloitte, ב-2019 "רק 4% מהארגונים בישראל עבדו עבודה היברידית. לזה לא נחזור. אני מכירה כמה ארגונים במגזר הפיננסי שעדיין לא סיימו לתכנן את המודל ההיברידי ויכול להיות שהחזרה המלאה למשרדים היא זמנית. אין ספק שהולכים למודל ההיברידי.

"עם זאת, בדרך כלל זו לא חליפה אחת שמתאימה לכולם. נותנים מרווח של יום עד שלושה ימים בשבוע לפי סוג העבודה ואופי העובד. האם יש תהליכי עבודה שעדיף לעשות בצוות או שמדובר בעבודה אינדיבידואלית. ברמת העובד זה נורא פרסונלי יש אנשים שפורחים מהבית ויש כאלה שקמלים. צריכה להיות גמישות של המנהל הישיר".

תכנון העבודה: לפי אופי המשימות

בסעיף "תכנון יום העבודה מרחוק - ניצול יתרונות העבודה מרחוק לשיפור פריון העבודה", ממליץ הממונה "לבצע תכנון מראש של יום העבודה, תוך תיעדוף המשימות המתאימות יותר לביצוע בסביבת העבודה מהבית, כגון משימות כתיבה והכנה הדורשות ריכוז ומתאימות לביצוע בסביבת עבודה שקטה, ביצוע תהליכי תכנון ופיתוח רלוונטיים וכן קידום פרויקטים ויוזמות הכלולות בתוכנית העבודה של הגוף וקידום משימות לא שגרתיות". עוד מומלץ לתכנן מראש את ימי העבודה מרחוק למשך תקופה ולא בהכרח ברמה היומית (לדוגמה, להגדיר לעובד כי במשך החודש הקרוב עליו לנצל את ימי העבודה מרחוק על מנת לקדם פרויקט מסוים, או לביצוע משימות 'חוזרות' מסוימות בתפקידו).

לדברי נמיר, צריך למפות את המשימות ולבדוק עד כמה המשרד נחוץ לביצוען. יש פגישות צוות שעדיף לכנס את כולם בזום ויש פגישות שכדאי לעשות בחלל פיזי אחד. "חשוב גם להגדיר את ימי ההגעה למשרד. אם נגיע בימים שונים זה לא יעבוד. עם זאת, אי אפשר להגיד 'כולם מגיעים בשלישי' כי לפעמים אנחנו מוגבלים בגודל החלל. בין הצוותים צריך לקבוע יום שבו כולם מגיעים".

תפוקה: להפסיק להסתכל על השעון

בעניין רמת התפוקה, נראה כי הממונה על השכר עדיין ממליץ לעקוב אחרי שעות העבודה כמדד לתפוקה. "מובהר כי ככל שביום העבודה השבועי מרחוק או ביום משולב, לא השלים העובד את מלוא שעות התקן היומי, הוא יוכל להשלים את החסרים באמצעות כללי הדיווח הרגילים החלים כדין לעניין זה (לדוגמה, על ידי שעות חופשה על חשבון יתרת ימי החופשה השנתית הצבורה)".

"המדידה לפי תשומות או שעות לא משרתת אותנו בממד ההיברידי, זו הסתכלות צרה שלא נותנת לי את המדד הנכון לגבי מידת הפרודוקטיביות של העובד", אומרת נמיר.  "עלינו להסתכל מהפרספקטיבה של התוצר. גם כשעובדים עבדו חמישה ימים בשובע והייתה לי תחושה כמנהלת שהאנשים עובדים, החתמת הכרטיס או שעות נוספות לא אומרות שום דבר. צריכים להסתכל בראי התפוקה ולהבין מה קרה שם. זה דורש להגדיר מהי התפוקה הצפויה של כל אחת מהמשימות וכך לבדוק. זה הכלי של המנהלים לכוון את העובד לכיוון פרודוקטיביות.

"חייבים להכניס למשוואה גם את הנושא של ה-Well Being: איך מצב הרוח של העובדת, האם היא מדוכאת לעבוד בבית. לפעמים זה מתפספס וחשוב להוסיף את זה למשוואה למודעות. התחום הזה מאוד חזק בעולם ואני מצפה שיהיה יותר רלוונטי גם לארגונים בישראל. גם תחושת המחוברות, בייחוד במגזר הציבורי, היא חשובה לפרודוקטיביות. תחושת הערכיות והרתימה למשימה נותנת מוטיבציה ודרייב לעמוד במשימות. מפסיקים להסתכל על השעון".

ההטבות: תנאי להגעה למשרד

בתנאים לעבודה מהבית נקבע כי, "לגבי יום העבודה השבועי מרחוק, לא ידווח העובד על תשלומי אש"ל (ובכללם השתתפות בהוצאות בגין ארוחות), הוצאות משתנות (כגון ק"מ בדיווח) וקצובת נסיעה למקום העבודה... כמו כן, לא יהיה זכאי העובד, בעד יום העבודה מרחוק, לתשלום גמול בעד, תשלומי אש"ל (ובכללם השתתפות בהוצאות בגין ארוחות), הוצאות משתנות (כגון, ק"מ בדיווח) וקצובת נסיעה למקום העבודה".  כלומר, העובדים לא יוכלו לקבל הטבות שהיו זכאים להן מעצם היציאה מהבית למשרד.

בתקופת הקורונה שבה העובדים עבדו מהבית, היו חברות שלא מיהרו לשלול את הטבות הנסיעה ו"התן ביס" מהעובדים. אבל כמובן שהדבר נתון לבחירתו של כל ארגון. מחקר שנערך בארה"ב ב-2017 מצא כי עובדים היו נכונים לוותר על 8% משכרם תמורת אפשרות לעבוד מהבית. ניתן להניח ששלילת ההטבות האלה, שממילא ברובן לא ישתמשו בעבודה מהבית, לא תרתיע עובדים שמעוניינים בכך לאמץ את יום העבודה השבועי מהבית.

מנציב שירות המדינה נמסר, כי "עם כניסתי לתפקיד הצבעתי על הצורך לאמץ דרכי פעולה חיוביות מהשוק הפרטי למשרדי הממשלה. במשך כשנתיים בוצעה עבודת מטה נרחבת בנציבות לבחינת החלת כלים שונים של תעסוקה בשירות המדינה. העבודה מהבית וכלי הגמישות הנוספים אשר אופשרו בתקופת החירום שנגרמה עקב התפשטות נגיף הקורונה הובילו לניסוי טבעי, אשר תוצאותיו נבחנו על-ידינו רבות ושימשו אותנו בעת גיבוש הנחית עבודה מהבית/מרחוק לתקופת השגרה".

עיקרי התוכנית לעבודה מהבית במגזר הציבורי

● פיילוט יום עבודה מהבית יימשך שישה חודשים
● יינתן רק לעובדים שעבודתם מאפשרת זאת
● יום העבודה לא ניתן לצבירה והעברה לשבוע אחר
● העובד יצטרך לדווח על שעות העבודה בהיקף הרגיל של העסקתו
● המעסיק יתעדף עבור העובד את המשימות
שיבצע מהבית
● בעבודה מהבית לא יהיה תשלום שעות נוספות, אש"ל או נסיעות