פליטות פחמן ועומס על רשת החשמל: הסכנות הסמויות בהקמת חוות שרתים בישראל

בכל פעם שבה אנחנו משתמשים באינטרנט, אנחנו מבקשים מרשת של מחשבים רבי עוצמה לשנע אלינו את המידע המבוקש. לרוע המזל, התשתית הדיגיטלית שמבצעת את המשימות הללו, היא זללנית אנרגיה, ורובה מבוססת על חשמל המופק מדלקים מאובנים. התשתית הזו נקראת "חוות שרתים", והיא נהיית פופולרית במיוחד בישראל.

מייקרוסופט, IBM, גוגל ואחרות ממלאות את ישראל במרכזים לניהול מידע, וגם הממשלה מוסיפה סיבה לחגיגה: אמזון וגוגל זכו במכרז הענן נימבוס, ויקימו תשתית ענן לממשלה ולצה"ל. כעת מתוכננות חוות שרתים בין היתר בירושלים, מודיעין, פ"ת ובני ציון.

לגידול העולמי והמקומי בתחום, ישנו מחיר סמוי מן העין: החותם הסביבתי של חוות השרתים גדל, וכלל לא בטוח שישראל ערוכה לכך.

עד 2025, 3.2% מכל פליטות הפחמן בעולם יהיו של חוות השרתים

כשמדברים על פליטות פחמן, קל לדמיין את המכוניות, המטוסים או את תחנות הכוח. מידע ממוחשב לא נתפס כדבר המותיר חותם סביבתי, אך זה רחוק מהאמת. כיום, חוות שרתים בעולם צורכות עד 5-9% מהחשמל, ואחראיות לכ-2% מפליטות הפחמן.

עד שנת 2025, 3.2% מכל פליטות הפחמן בעולם יהיו של חוות השרתים, והן ייצרכו חמישית מהחשמל בעולם. עד 2030 צריכת החשמל תעלה ב-28%, ולפי ההערכות, עד 2040, השפעתן האקלימית יכולה להגיע ל-14% מפליטות הפחמן העולמיות.

צריכת אנרגיה של חוות שרתים מורכבת מכמות החשמל שצורך ציוד התקשורת, והחשמל הנדרש כדי לקרר את הרכיבים האלקטרונים, שזקוקים לטמפרטורה נמוכה כדי לעבוד ביעילות. בנוסף, מערכות הקירור של השרתים משתמשות בכמויות גדולות של מים. והציוד האלקטרוני נדרש להחלפה בכל 3-5 שנים - תנסו לדמיין את כמות הפסולת שנוצרת.

מחד, מעבר למחשוב ענן כתחליף לשרתי מיחשוב מקומיים יכול להיות בעל פוטנציאל סביבתי, שכן הוא יכול לאפשר ניהול אנרגטי טוב יותר, ככל שהוא נבנה בתקני בניה ירוקה, ומפחית פליטות. ואולם, מגמת המעבר של מרכזי הדאטה העולמיים לישראל - דינה אחר.

חלק מהמרכזים שיוקמו בישראל ויעלו את פליטות גזי החממה, ישרתו לקוחות בחו"ל. ובעוד שבמדינות קרירות כמו נורבגיה או אחרות המשתמשות באנרגיה מתחדשת ומציעות סביבה אקלימית טובה יותר, ישראל היא מדינה חמה, המשתמשת באנרגיה מזהמת עבור 94% מהחשמל שלה, וכושלת בלהשיג את יעדי האנרגיה המתחדשות שהציבה.

ישראל תיאלץ להשתמש בחשמל רב כדי לקרר היטב את החוות הללו. עד כה לא נעשתה בחינה של השפעתן הסביבתית, של תוספת הפליטות שלהן למשק, או של היכולת של רשת החשמל לשאת את הגידול הנדרש בחשמל עבורן. לפי בדיקה של חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף בפירמת הייעוץ BDO, ישראל נרדמת בשמירה אל מול מרכזים שיקשו על יכולתה לצמצם את פליטות הפחמן, וככל שאין התקדמות בזירת האנרגיה המתחדשת, אף להגדיל את השימוש באנרגיה מזהמת.

"גם לא עומדים ביעדים וגם מטילים נטל עודף על צרכני החשמל"

לפי הערכות BDO, עד שנת 2025 צפוי היקף הביקוש לחשמל לחוות שרתים בישראל להגיע לכ-150 מגה וואט, מתוכם כ-90 במרכזי המידע של אמזון, מיקרוסופט וגוגל. צריכת החשמל של מרכזי שרתים אלה צפויה להגיע לכ-1.5% מצריכת החשמל בארץ. צריכת החשמל של 10 חוות השרתים המתוכננות בישראל, שקולה ל-250 אלף בתי אב (25 אלף בתי אב לשרת), וכמו תוספת של 170 אלף מכוניות לכבישי ישראל.

"החברות העולמיות מגיעות לישראל בשל הרצון לקרבה לצרכנים, מרכזי הפיתוח של חברות הטכנולוגיה הגדולות הממוקמות בישראל, וכן העובדה כי מחירי החשמל בישראל נמוכים יחסית בהשוואה בינלאומית", אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי ושותף ב-BDO. "משבר האנרגיה העולמי ועליית מחירי החשמל באירופה מחזקים את הכדאיות להקמת מרכזי נתונים בינלאומיים בישראל ולכן ייתכן שנראה נהירה להקמה של נוספים בתקופה הקרובה. מפעילי חוות השרתים יחסכו 130 מיליון שקל בשנה בזכות החשמל הזול יותר בישראל לעומת המחירים באירופה".

 חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי BDO / צילום: תמר מצפי

"העלות הסביבתית העודפת לציבור עצמו - 80 מיליון שקל לשנה בגלל תוספת פליטות גזי חממה, מכיוון שברגולציה כיום בישראל המדינה היא מונופול על השמש", מוסיף הרצוג. "גם אם החברות רוצות, הן לא יכולות לרכוש 100% חשמל סולארי כפי שהן עושות לעיתים במדינות אחרות. ההפסד למשק הלאומי כפול - במקום לאפשר לכוחות השוק לקדם מעבר לאנרגיה סולארית, גם לא עומדים ביעדים וגם מטילים נטל עודף על צרכני החשמל".

בארגון "אדם, טבע ודין" פנו למשרד האנרגיה ולוועדות התכנון המחוזיות שבשטחן נבנים המרכזים. "מדובר בענף כלכלי חדש בישראל", הם כתבו. "מעבר לצורך לבחון את ההשלכות הסביבתיות הכרוכות בהקמתן, למיטב ידיעתנו חוות שרתים גדולות יצרכו כמויות אדירות של חשמל, שייצורו מוביל לפליטות משמעותיות של גזי חממה וזיהום אוויר. כמו כן הקמת חוות שרתים רבות תצריך את התאמת רשת החשמל לכך. עד כה, לא פורסמה מדיניות הנוגעת להשלכות האנרגטיות, המשקיות והלאומיות של הענף, ולמשמעות בנוגע לעמידת ישראל ביעדי הפחתת הפליטות של גזי החממה".

בארגון הוסיפו שייתכן שהחוות יקשו על המאמצים הקיימים או העתידיים להתייעלות וחיסכון באנרגיה, וכי באחת התוכניות, (עזריאלי דאטה סנטר), "בוצעה בדיקה סביבתית מצומצמת ומקומית, אך אין בו ולו פיסת מידע אחת או נתון כלשהו הנוגע לצריכת האנרגיה של המיזם ולפליטות גזי החממה הנובעות ממנו". בארגון ביקשו לעצור את התוכניות עד להצגה ועיגון של מדיניות לאומית בהיבטי אנרגיה, פליטות גזי חממה, סביבה, קרינה, זיהום אוויר ועוד, וקביעת נהלים אחידים בתחום. "לא ניתן לקדם היתרים לחוות הללו ללא דיון, בדיקה ויידוע הציבור באשר להקמתן. יש לחייב כל מיזם לבצע במקביל פרויקטים של התייעלות וחיסכון באנרגיה", סיכמו בארגון.

"זה תחום חדש. בעולם יש יותר מחקרים, ויש רגולציה או התחלה של רגולציה. אם מקימים, צריך לעשות את זה מסודר", אומר ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אנרגיה באדם טבע ודין. "משרד האנרגיה צריך להנחות את ועדות התכנון והבנייה ולחייב מעבר להנחיות ברורות ושקיפות ונתונים לציבור, בקיזוזי פחמן. התחילו להגיש תוכניות למוסדות התכנון לפני שהנושא נבדק, ואין שקיפות לציבור. לא מתייחסים כאן לנושא הזה, למרות שאנחנו רואים שבעולם כבר מתחילים לתת לו מענה".

ממשרד האנרגיה ורשות החשמל נמסר: "כרגע, לא ידוע לנו כי חוות השרתים יובילו לשינוי קריטי בביקוש המצרפי לחשמל. ככל שיחלו הליכי התכנון בפועל של חוות השרתים, הנושא ייבדק כמקובל וייבחנו כלל ההיבטים הנדרשים בהקמת פרויקטים דומים וחיבורם לרשת החשמל".