המכורים לתביעות ייצוגיות: מי הם עורכי הדין המובילים ומה עושים המשרדים הגדולים

עולם התובענות הייצוגיות בישראל הוביל לפיצוי של הציבור במיליארדי שקלים רבים לאורך שנות פעילותו. רק לאחרונה, בעקבות הליך תובענה ייצוגית, קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר מיכל אגמון-גונן כי על בית ההשקעות מיטב דש לפצות את לקוחותיו בסכום פנומנלי שהצטבר ל-289 מיליון שקל ואף למעלה מכך. מתוך סכום זה, צפויים עורכי הדין שהגישו את ההליך לזכות לשכר-טרחה חלומי של עשרות מיליוני שקלים.

אולם לא הכול ורוד בעולם זה. ניתוח גלובס המתבסס על מאגר המידע של "תולעת המשפט" מלמד על תהליכים הרבה פחות משמחים העוברים על מוסד התובענות הייצוגיות. בפסק דין משנת 2003 כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון מישאל חשין, כי "כוחה הסינרגטי של התובענה הופך אותה לנשק בלתי-קונוונציונלי, ואין פלא בדבר שמהלכת היא אימים על עוסקים למיניהם. בשל כך - בעיקר בשל כך - שומה עלינו לטפל בתובענה הייצוגית בזהירות יתרה, משל הייתה רימון יד שניצרתו נשלפה מגופו".

  

השיאנים: תובעים שאחראים למאות הליכים 

על פי בדיקת גלובס, שיאן ההליכים הוא עורך דין אחד, מוחמד ספורי, שהגיש משנת 2010 לא פחות מ-1,321 הליכי תובענות ייצוגיות - יותר מ-720 מהם מאז ינואר 2020. אחריו ניצב עו"ד יוחי גבע שמינואר 2010 הגיש כבר 925 הליכים, מהם כ-330 הליכים מינואר 2020. במקום השלישי והרביעי ובפער משמעותי מספורי וגבע ניצבים עו"ד שרון ענבר פדלון וטלי לופו עם 289 הליכים ועו"ד ניזאר טאנוס עם 284 הליכים מ-2010. במקום החמישי ניצב עו"ד אמיר ישראלי.

התובע הייצוגי שהגיש את המספר הרב ביותר של תובענות ייצוגיות הוא מוהנד חטיב - שהגיש לא פחות מ-258 בקשות אישור לניהול תובענות ייצוגיות, תוך מספר חודשים, כולן באמצעות עו"ד מוחמד ספורי. במקום השני נמצא יחיאל ברזילי שהגיש 127 הליכים, כולם ללא יוצא מן הכלל באמצעות עו"ד יוחי גבע. למעשה, בתשעה מעשרת המקומות הראשונים ניצבים לקוחות של עורכי הדין ספורי וגבע.

כל התובענות של חטיב עוסקות בנגישות ושוויון זכויות לבעלי מוגבלויות. בעקבות האינפלציה בהגשת תובענות ייצוגיות, במאי 2018 נכנסה לתוקף תקנה שהתקינה שרת המשפטים דאז איילת שקד, שקובעת אגרה בסך 24 אלף שקל על הגשת ההליך לבית המשפט המחוזי, כאשר 50% משולמים עם הגשת ההליך. אלא שהתקנה החריגה מחיוב האגרה את תחום הנגישות. בעקבות כך, חל זינוק של מאות אחוזים בהגשת הייצוגיות בתחום זה.

ריבוי תביעות: העומס על בתי המשפט 

לריבוי ההליכים יש משמעות דרמטית על העומס השיפוטי והימשכות ההליכים. רוב מוחלט של ההליכים מוגש ישירות לבית המשפט המחוזי, בשל העובדה כי סכום התביעה עולה על 2.5 מיליון שקל. בעשור החולף, 8,500 הליכים הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב; קרוב ל-6,000 הליכים לבית המשפט המחוזי בלוד; לבתי המשפט המחוזיים בחיפה ובירושלים הוגשו למעלה מ-2,000 הליכים בכל אחד; בבתי המשפט המחוזיים בנצרת ובבאר שבע הוגשו בהתאמה 750 ו-500 הליכים בלבד. 

כאשר בוחנים סטטיסטית את משך זמן ניהול ההליך מתגלה תמונה מדאיגה. גם כאשר מתקבלת הבקשה לנהל את ההליך כתובענה ייצוגית, חולפות שנים רבות זאת עוד לפני שהתובענה הייצוגית מתחילה להתברר לגופה. זוכרים את פסק הדין נגד מיטב דש? ההליך הוגש עוד בדצמבר 2012. חלפו כמעט תשע שנים עד מתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי. יש לציין כי ההליך בבית המשפט המחוזי עוד לא הסתיים סופית, ולאחר מכן יוגש הערעור לבית המשפט העליון.

זוכרים את מחאת הקוטג' אי-שם בתקופת המחאה החברתית לפני עשור? ובכן, את הבקשה לניהול התביעה נגד חברת תנובה כתובענה ייצוגית הגיש עו"ד שחר בן מאיר ביולי 2011 לבית המשפט המחוזי מרכז. הבקשה אושרה רק באפריל 2016. לאחר מכן נוהלה התביעה עצמה, ובמרץ 2020 בית המשפט המחוזי כתב פסק דין שקיבל חלקית את התובענה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון על ידי שני הצדדים. באוקטובר 2021, התקיים הדיון בבית המשפט העליון, אולם השופטים החליטו לדחות את שמיעת התיק עד שתתקבל הכרעה בהליך אחר (תובענה ייצוגית נגד קוקה-קולה עם טענה למחיר מופרז) עם זיקה מסוימת להליך זה.

עו"ד שחר בן מאיר, שניהל כ-60 הליכים בעשור החולף, אומר לגלובס בהקשר לייצוגית הקוטג', כי "העוולה בוצעה בין 2008-2011, פסק דין ניתן 2020, פסק דין בערעור יינתן במקרה הטוב רק בשנת 2023. אם כך, תכלית הכלי הזו לא ממומשת שהרי כל מטרתו לייצר הרתעה".

יש לציין כי גם אם יינתן פסק דין על ידי העליון בהליך נגד קוקה-קולה, ייתכן מאוד שטרם תיאמר המילה האחרונה, ותוגש על כך בקשה לדיון נוסף בשל תקדימיות ההליך. ביוני 2014 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברות האנרגיה על רקע מחירי הגז אשר השפיעו על מחירי החשמל. הבקשה נדחתה רק ביוני 2021.

בקשה לייצוגית: חמש שנים לאישור  

ההליכים נגד מיטב דש, קוקה-קולה ותנובה אינם חריגים בהימשכותם. משך ניהול ההליך הממוצע מבקשת האישור ועד קבלת האישור לניהול התובענה הייצוגית, עומד על 1,810 ימים, שהם חמש שנים. החציון עומד על 1,769 ימים. כאשר בוחנים את הימשכות ההליכים, כדאי לבחון איזה הליכים לוקחים הכי הרבה זמן.

הליכים שהוגשו בטענה להפרת תקנות הנגישות לנכים אורכים בממוצע כ-200 ימים. אגב, יש לציין כי מתוך הליכים שהוגשו ונבדקו סטטיסטית על ידי גלובס, לא ניתן פסק דין אחד לגופו של ההליך.

מתוך דגימה של תיקים שהסתיימו בשלהי 2019 ותחילת 2020, ב-220 הליכים הוגשה בקשת הסתלקות, ארבעה הליכים סולקו על הסף, שלושה נמחקו בהסכמה ובשניים ניתן פסק דין בפשרה. ההסתלקויות הן ברובן הסתלקויות מתוגמלות, מכיוון שהמבקש אכן מצביע על הפרת דין עלידי המשיבה. במצב זה, מוסכם על תיקון הפרת הדין, ומשולם סכום של חמש ספרות כגמול ושכר-טרחה. המבקש ובא-כוחו משתמשים בנוסח קבוע של בקשת אישור, אותה הם מתאימים במעט מאוד מאמץ לכל משיבה בנפרד, וזוכים לגמול כספי מצטבר משמעותי ביותר. ניתן לטעון כי דרך זו מעמיסה על המערכת הליכים מיותרים, אך ניתן גם לראות בכך מיצוי מטרת החוק של "אכיפה אזרחית" לאי-הקפדה על קיום הוראות רגולטוריות בעלות משמעות חברתית.

ענייני נגישות: העילה שפוטרת מאגרה

עו"ד דרור סברנסקי, שותף במשרד עו"ד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות' אומר לגלובס כי "התופעה של מאות הליכים משוכפלים באותו נושא אכן יוצרת עומס על המערכת ואין ספק שצריך למצוא לה פתרון. אבל הבעיה הגדולה יותר נובעת מכך שיש מקרים בהם מבקשים שיודעים שיש הפרת דין כזו או אחרת, פשוט סוחטים את המשיבה ודורשים סכומים שהם בסדרי גודל יותר גבוהים מהראוי. המקרים האלה גם עלולים להשפיע על יציבות של עסקים קטנים יותר וגם יוצרות למשק כולו עלויות משמעותיות מיותרות לגמרי וחסרות פרופורציה להפרת הדין. נראה שיש פתרון לבעיה בכמה החלטות של בית המשפט אשר דוחה את בקשת האישור כשהוא קובע כי ההליך 'מיצה את עצמו' מרגע שהמשיבה תיקנה את דרכיה לחלוטין, ופוסק שכר-טרחה וגמול בסכום סביר".

לדברי סברנסקי, פסיקה שכזו מונעת את אפשרות הסחטנות של אותם מבקשים שדורשים סכומים חסרי פרופורציה.

התובענות הייצוגיות בענייני הנגישות אומנם ממלאות את בתי המשפט, אולם הן כאמור ממהרות להסתיים. הליכים בנושאי ביטוח אורכים זמן רב בהרבה ושם פשרה לוקחת בממוצע כ-1,800 ימים. דחיית הבקשה אורכת בין 1,300 ל-1,500 ימים ואפילו סילוק על הסף אורך כמעט שנתיים. הליכים שמוגשים בטענה להפרת חוק התחרות יימשכו בממוצע כנראה לא פחות מ-3,000 ימים. לאור זאת, לא אחת ולא פעמיים התובענה הייצוגית ממשיכה להתברר לאחר שהתובע הייצוגי כבר איננו בין החיים עקב הימשכות ההליכים.

כאשר מדובר על הליך שמתנהל נגד תאגיד בינלאומי, ההליך עשוי להיתקע שנים עוד בשלב הכי מקדמי שלו: חובת המצאת כתב הטענות לתאגיד או בשאלת סמכות השיפוט ובשאלת הדין החל. דוגמה ביזארית לכך אפשר למצוא בבקשת אישור לניהול תובענה ייצוגית שהוגשה לפני שבע שנים לבית המשפט המחוזי בלוד. הבקשה עסקה בטענה לקרטל של יצרניות הטלוויזיות הגדולות בעולם כדוגמת LG ו-Toshiba בנוגע לרכיב במכשירי הטלוויזיה וצגי המחשב. חרף העובדה כי השבוע יחלפו שבע שנים מאז שהוגש ההליך על ידי עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, ההליך נמצא בחיתוליו ממש, והוא עודנו עוסק בטענות להמצאת כתב התביעה. לאחרונה הוגשה "תגובה מטעם משיבה 8 לתשובת המבקשים לבקשה לביטול היתר המצאה". אגב, ההפרה הנטענת בגינה הוגש ההליך קרתה בין 1995 ל-2007.

כיוון שההליכים המשמעותיים עשויים לגרור חיובים במאות מיליוני שקלים, החברות הנתבעות שוכרות את שירותיהם של משרדי עורכי הדין הבכירים והיוקרתיים בישראל. במקרים אלו, הייצוג המשפטי עשוי לעלות לתאגיד מאות אלפי דולרים רק עד הכרעה בבקשת האישור. על פי בדיקת גלובס, מ.פירון ייצגו ב-730 הליכים. משרד יגאל ארנון ייצג ב-534 הליכים; משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות' ייצג ב-438 הליכים. משרד אגמון ב-330 הליכים, הרצוג פוקס נאמן ייצג בכ-300 הליכים.

בקשות ערעור: התאגידים מתישים את התובעים

כיוון שכאמור הליכים אלו עשויים לגרור חיובים בהיקפים אדירים, פעמים רבות התאגידים מנצלים את איתנותם הפיננסית על מנת להתיש את התובע הייצוגי ועורכי דינו ולהפוך את ההליך ללא משתלם עבורם. כמו כן, כיוון שלכל החלטה במסגרת ההליך עשויה להיות השפעה דרמטית, מוגשות בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטות ביניים של בית המשפט המחוזי, כגון החלטה על גילוי מסמכים. עד שהשופטת ענת ברון, אשר אחראית על בקשות רשות ערעור (בר"ע) בתחום התובענות הייצוגיות, תיתן החלטה בבקשה עשויה לחלוף שנה ואף יותר מכך ובסופו תינתן החלטה קצרה.

כך לדוגמה בתחילת מאי 2019 התקבלה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב שהתיר למגיש הבקשה לאישור ניהול התובענה הייצוגית נגד חברת פלאפון לתקן את כתב הבקשה. פלאפון הגישה על כך בר"ע. השופטת ענת ברון דחתה את הבר"ע של פלאפון בהחלטה קצרצרה, אולם רק בחלוף שנה, ב-30 באפריל 2020. בייצוגית אחרת, נגד חברת פרטנר, דחה בינואר 2019 בית המשפט המחוזי בקשה לגילוי ועיון במסמכים ולמענה על שאלון. על כך הוגשה בר"ע לבית המשפט העליון. באפריל 2020 השופטת ברון קיבל את הבקשה והורתה כי בית המשפט המחוזי ידון מחדש בבקשת הגילוי מוחזר לבית המשפט המחוזי.

מן הצד השני, חלק משמעותי מאוד מתוך התובענות הייצוגיות בונה על כך שהחברות הנתבעות יעדיפו כלכלית להתפשר במקום לכלות את ממונן וזמנן בניהול ההליך בבית המשפט. כמעט תמיד בתי המשפט מאפשרים את הסכמי פשרה והסתלקות אלו, חרף התמריץ שנוצר להגשת הליכים נוספים בעלי אופי דומה עם מסד עובדתי ומשפטי רעוע.

מרשי נדהם: הליכים משונים ומופרכים

בעקבות כך, בתי המשפט בישראל זכו לא פעם ולא פעמיים לעסוק בהליכים משונים וקמעא מופרכים. כך לדוגמה בינואר 2020 הוגשה בקשה לאישור ניהול תובענה ייצוגית נגד ארבע חברות הדלק הגדולות בישראל בסכום כולל של כ-80 מיליון שקל. תצטרכו להתאמץ מאוד כדי לנחש מה הייתה העילה בגינה נדרש הפיצוי. דלק מהול במים? חיוב שגוי של נפח התדלוק? תוסף פגום שנכנס לדלק? לא, לא ולא. הטענה הייתה כי החלב בחנויות הנוחות המשמש בהכנת משקאות הקפה ללקוחות, לא נשמר בתנאי הקירור הנדרשים ומשום כך הוא משקאות הקפה לעתים חמוצים. על פי הנטען, החלב נשאר על הדלפק ולא מוחזק בטמפרטורה הנחוצה על פי הוראות מועצת החלב. תובענה ייצוגית משונה זו הצריכה את חברת פז להוציא דיווח מידי לבורסה. אגב, את התובע הייצוגי מייצג עו"ד יוחי גבע. החברות שכרו את מיטב משרדי עורכי הדין: אגמון, פירון וש. בירן. התיק עודנו מתנהל.

דוגמה משונה נוספת הוגשה על ידי עו"ד מוחמד ספורי בשם לקוחו עאדל מוחתסב מעכו. על פי הנטען בקשת האישור, מוחתסב, שהינו עיוור, התכוון לבחון את אתר חברת "דרך צדיקים, הדרך לגאולה" שעוסקת בארגון נסיעות לקבר ר' נחמן מברסלב, אולם מכיוון שבאתר לא פורסמה רשימת הסניפים המונגשים ואת שמו של רכז הנגישות, הוא סבל מתסכול ואכזבה רבתי. ולפעמים הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. כך קרה השנה כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בקשה לניהול תובענה ייצוגית בשם מאות מעובדי חברה בפירוק נגד עורכי הדין גל גורודיסקי ורם גורודוסקי אשר ייצגו אותם בעצמם בהליך של תובענה ייצוגית אחרת. הבקשה הוגשה בגין טענות לגביית כספים שלא כדין ובכלל זאת שכר-טרחה בסך כולל של מיליוני שקלים, בין היתר תוך הפרה של חובות האמון המוגברות שחלה מכוח יחסי עורך דין-לקוח והפרת חובות רבות נוספות.

אולם בזמן שבתי המשפט לא עסוקים בחלב על הדלפק בחנות הנוחות או במוסלמי שטוען שרצה להשתטח על קברו של רבי נחמן מאומן, יש לעתים גם הישגים משמעותיים והצלחות משמעותיות שהואילו לצרכן הישראלי. כך לדוגמה, באפריל 2020 בית המשפט בלוד אישר הסדר פשרה בתובענה הייצוגית נגד החברות סימנס, אלסטום ו-ABB בפרשת קרטל החשמל. על פי ההסדר, החברות ישלמו לחברת החשמל סכום אסטרונומי בסך 465 מיליון שקל. ההשפעה על צרכני החשמל היא בסך 450 מיליון שקל, מתוכם נוכו 215 מיליון שקל שכבר הוכרו בקביעת תעריפי החשמל. ההליך נפתח, יש לציין, אי-שם בספטמבר 2013.