משרד האוצר ובנק ישראל מכינים את הקרקע לעלייה באינפלציה

הריבאונד ממשבר הקורונה עושה טוב לכלכלה הישראלית, והחששות מפני צמיחה נמוכה בשנים של לפני המשבר התחלפו בציפיות לנתוני צמיחה גבוהים ככל שהמשק מתאושש וסופו של הגל הרביעי נראה באופק. בהמשך לעדכון מתודולוגיה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע לחישוב נתוני הצמיחה, ורגע לפני פרסום מדד אוקטובר, משרד האוצר מעדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה למשק לצד עדכון תחזית האינפלציה - אף היא כלפי מעלה.

  

האוצר צופה צמיחה של 7.1% בשנת 2021 לעומת תחזית קודמת של 5.5%, בדומה לתחזית של קרן המטבע הבינלאומית. התחזית של האוצר ל-2022 נותרה על 4.7%. בבנק ישראל צופים צמיחה של 7% ב-2021 ושל 5.5% בשנת 2022. עדכון תחזית הצמיחה של האוצר נובע בין היתר בשל ההתאוששות הכלכלית של המשק והצריכה הפרטית, אך גם בעיקר מעדכון המתודולוגיה של הלמ"ס, שהעלתה את קצב הצמיחה הפוטנציאלי ובו זמנית מיתנה את הגידול במחירי התוצר.

התאוששות המשק: הצמיחה גבוהה, אבל לעומת הנתונים הנמוכים אשתקד

הודות להתאוששות המשק לצד מבצע החיסונים של האוכלוסייה, לאחר שיותר מ-4 מיליון ישראלים קיבלו את המנה השלישית של החיסון לקורונה, אפשר לומר שהמשק צעד לכיוון התרחיש החיובי. אם הייתה זו שנה רגילה אפשר לומר שאלו נתונים מדהימים. אבל מדובר בשנה של התאוששות ממשבר, וכך יש לקרוא את הנתונים. כלומר, הצמיחה היא לעומת הנתונים הנמוכים של השנה שעברה.

משכך, הצמיחה הממוצעת בחמש השנים האחרונות עודכנה ל-3.8%. עדיין מדובר בעלייה של 0.5% בהשוואה לנתון קודם של צמיחה של 3.3% בממוצע. לעומת שיעורי הצמיחה ב-2018 עם צמיחה של 4.2%, אפשר לקרוא לזה האטה. אבל מדובר בהתאוששות ממשבר ובאוצר מעריכים כי פער התוצר שנפתח אשתקד בשל משבר הקורונה צפוי להיסגר כבר השנה, כך שהכול יחסי.

 אמיר ירון נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

איך ייסגר הפער? בין היתר כתוצאה מהעלייה בצריכה הפרטית. באוצר צופים כי הצריכה הפרטית שנפגעה ב-9.2% אשתקד במשבר הקורונה, מתאוששת השנה בקצב מהיר וצפויה להמשיך ולצמוח בשנת 2022 בקצב צמיחה של 7.5%, בין היתר בשל הצמיחה ביצוא (בזכות ענף ההייטק) והתאוששות מסוימת בתיירות השנה.

העלייה באינפלציה: התחזית עודכנה אבל באוצר ובבנק ישראל לא מודאגים

בהמשך לעליית האינפלציה בארה"ב מעבר לצפי (6.2% בחישוב שנתי), כשהשאלה אם האינפלציה זמנית או כאן כדי להישאר מפלגת את מקבלי ההחלטות בבנקים המרכזיים שאמורים להכריע בשאלת מועד העלאה של הריבית, גם במשרד האוצר וגם בבנק ישראל מכינים את הקרקע לעלייה מעבר לצפוי בשיעור האינפלציה. משרד האוצר העלה את תחזית האינפלציה ב-0.1% השנה וב-0.5% לשנה הבאה.

רמז למדד מחירים גבוה בהמשך אפשר היה למצוא גם בדברי הנגיד אמיר ירון ביום שישי האחרון כשאמר כי "האינפלציה בחודשים הקרובים תהיה בסביבת הגבול העליון של היעד (3% - גב"ס)".

באוצר לא אדישים לשיבושים בשרשרת האספקה העולמית ושילוח הסחורות המיובאות, כך שהאינפלציה להערכתם צפויה להסתכם ב-1.5% בממוצע (שינוי של 2.8% ב-12 החודשים שיסתיימו בדצמבר). התחזית לשנת 2022 עודכנה כלפי מעלה כאמור ל-2.1%. וכך, עדיין, גם באוצר וגם בבנק ישראל מעריכים כי האינפלציה תעלה השנה אך תרד בשנה הבאה, כך שמדובר באינפלציה שמונעת מגורמים זמניים.

ההכנסות ממסים: בזכות הגאות בשוקי ההון והאקזיטים בהייטק

לאחר משבר הקורונה, ההכנסות ממסים צמחו בקצב חסר תקדים באופן מפתיע. ההכנסות ממסים ישירים עלו בכ-25% במהלך 2021, לעומת כ-6% בממוצע בשנים טרום המשבר.

ההכנסות ממסים עקיפים עלו בכ-16% ב-2021, לעומת 2.9% בממוצע בשנים טרום המשבר.

תרמו לעלייה החדה בהכנסות ממסים הגאות בשוקי ההון, בנדל"ן ואקזיטים במגזר ההייטק.

כך, מדד הנאסד"ק עלה בשנת 2021 בלמעלה מ-38% (לעומת שנת 2020), זאת בהשוואה לגידול ממוצע של 13% ב-5 שנים שקדמו למשבר הקורונה (2019-2015). על פי מודל תחזית ההכנסות של האוצר, גידול של 1% במדד הנאסד"ק בממוצע מתואם עם גידול בהכנסות של כחצי מיליארד שקל בשנה.

שוק העבודה: שיא במספר המשרות הפנויות וחשש לאבטלה מבנית

עיקר השאלה מה תהיה תמונת המאקרו בהמשך. בתחזית של האוצר היה חסר צפי לאבטלה הצפויה בהמשך, ואפשר להבין את הכלכלנים באוצר נוכח החשש מאבטלה מבנית, שכן שיעור האבטלה מסרב לרדת ומספר המשרות הפנויות עלה לשיא.

הנתון המדאיג נוגע למספר הבלתי מועסקים והעובדים שהפסיקו לעבור בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה. מספרם עלה מ-270 אלף איש במחצית הראשונה של חודש אוקטובר ל-290 אלף איש. מאחר שנתוני התעסוקה משובשים בשל ההתאוששות ממשבר הקורונה, במשרד האוצר מסתכלים כיום על שיעור התעסוקה, אם כי במחצית השנייה של אוקטובר שיעור התעסוקה ירד ל-59.6% לעומת 60.6% במחצית הראשונה.

על האנומליה בשוק העבודה אפשר ללמוד ממספר המשרות הפנויות שעלה בחודש אוקטובר ל-143,274 משרות לעומת 138,113 משרות בחודש הקודם.

על פי דוח התעסוקה של ארגון ה־OECD לשנת 2021, על אף שישראל צלחה את משבר הקורונה עד כה בצורה טובה יחסית למרבית המדינות המפותחות, שוק העבודה הישראלי צפוי להיות האחרון להתאושש מבין המדינות שחברות בארגון.

תופעה זו של המשך העלייה במספר המשרות הפנויות לצד שיעור אבטלה גבוה מאפיינת מדינות מפותחות נוספות שחוו גידול מהיר במובטלים בעקבות מדיניות ממשלתית של חל"ת. עם ההקלה במגבלות והצמיחה המהירה של התוצר נוצרו משרות פנויות חדשות שמאוישות בקצב איטי יחסית, מה שעלול להעיד על שיעור אבטלה מבנית גבוה יותר.