ללמוד מההיסטוריה: איך הגיבו השווקים במלחמת העולם השנייה

מלחמת רוסיה-אוקראינה מטלטלת את השווקים, אבל האם תהיה לה השפעה לאורך זמן? • סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, בדק את התנהגות מדד דאו ג'ונס מראשית 1938, תחילת ההסלמה הגלובלית מצד היטלר, ועד לסיום מלחמת העולם השנייה במאי 1945 • אלו הממצאים

פלישת גרמניה הנאצית לפולין, ספטמבר 1939 / צילום: Shutterstock, Everett Collection
פלישת גרמניה הנאצית לפולין, ספטמבר 1939 / צילום: Shutterstock, Everett Collection

העלייה החדה בחוסר הוודאות בשל הימשכותה של המלחמה במזרח אירופה צפויה לגרור השפעה על הכלכלה העולמית בדרך של זינוק מחירי הסחורות, וזאת כתוצאה משיבושי ההיצע מרוסיה ואוקראינה כתוצאה מהסנקציות על הראשונה ומהלחימה על השטח של זו השנייה.

בשל חלקה המשמעותי של רוסיה בשוקי הסחורות, ובכלל זה בשוקי הגז, הנפט, המתכות והסחורות החקלאיות, זינוק מחירי הסחורות לשיא צפוי להביא לעליית מחירים נוכח התייקרות התשומות, ההובלה וחומרי הגלם. אלו בתורם עשויים להביא להאטה כלכלית, אך עוד קודם לכן, הורדת מסך הברזל על רוסיה צפויה לתדלק את הדאגה העיקרית בארה"ב שעוד קודם למלחמה העסיקה את המשקיעים - עליית האינפלציה.

"אינפלציה היא נושא רציני מאוד. אפשר לטעון שזו הדרך שבה דמוקרטיות מתות", אמר בשבוע שעבר המיליארדר והמשקיע האגדי צ'רלי מונגר, יד ימינו של וורן באפט. בראיון ליאהו פייננס, מונגר ייחס את עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה שהייתה "מדינה מתקדמת ומתורבתת" - לשפל הגדל ולאינפלציה בתקופת רפובליקת ויימאר.

למרות התמונות הקשות מהמלחמה במזרח אירופה קשה להשוות בין מלחמת העולם השנייה למערכה זו שבאוקראינה. גם מלחמת העולם השנייה פרצה באותה יבשת, אך הסדר העולמי היה השונה, העולם הפיננסי כיום הוא אלקטרוני ומורכב יותר, ושוקי ההון כיום אינם ברי השוואה. אלא שהפסיכולוגיה של המשקיעים עשויה דווקא להיות נקודה מעניינת.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, בדק את התנהגות מדד דאו ג'ונס  מראשית 1938, תחילת ההסלמה הגלובלית מצד היטלר, ועד לסיום מלחמת העולם השנייה במאי 1945. הוא מצא כי המדד לא תמיד הגיב כפי שהיינו מצפים, וכי בהסתכלות על נקודות תחילת וסוף המלחמה המדד לא השתנה בהרבה, ונותר סביב 150 נקודות.

"במרץ 1938, עם פלישת הצבא הגרמני לאוסטריה וסיפוח המדינה לרייך השלישי (האנשלוס), הדאו נופל מ-130 נקודות לכ-100 נקודות, אך כמה חודשים לאחר מכן חוזר ל-130 נקודות", אומר וסצ'ונוק. "בספטמבר 1938 נערכת ועידת מינכן של מדינות המערב עם היטלר, בה הוחלט לאפשר לו סיפוח חלק מצ'כוסלובקיה שבו מתגוררים גרמנים אתניים - הדאו עולה מ-130 ל-150 נקודות".

המדד נופל שוב עם כיבוש כלל צ'כוסלובקיה על ידי הנאצים במרץ 1939, מ-150 ל-130 נקודות. עם הפלישה של היטלר לפולין בספטמבר 1939 מתחילה באופן רשמי מלחמת העולם השנייה - "באופן מפתיע (או שלא), הדאו נותר ללא שינוי, ואפילו עולה לאחר מכן ל-150 נקודות", אומר וסצ'ונוק. הדאו שוב צונח במאי 1940 עם פלישת הנאצים למדינות המערב (בלגיה, הולנד, צרפת), וכניעת צרפת תוך חודש. "עם פלישת הנאצים לרוסיה ביוני 1941 נרשמו קרבות קשים עם המון הרוגים אך הדאו בקושי זז, ואף עולה לאחר מכן".

 

ומה קרה בדצמבר 1941 עם המתקפה היפנית על פרל הארבור, שמביאה לכניסת ארה"ב למלחמה? "הדאו ירד מ-115 נקודות ל-100, אך תיקן כבר שבוע לאחר מכן", הוסיף וסצ'ונוק. "למעשה, מדד הדאו מגיע לנקודות שפל באפריל-מאי 1942, לקראת שלושת הקרבות החשובים של המלחמה: הקרב בין ארה"ב ליפן באי מידווי, הקרב בין הבריטים לגרמנים באל אלמיין שבמצרים, והקרב בין הרוסים לנאצים על העיר סטלינגרד, שבשלושתם ניצחו בעלות הברית את הנאצים. מנקודת המפנה הזו המדד עולה עד שהגיע לכ-200 נקודות בסוף 1945".