חברת נובוקיור שפיתחה טכנולוגיה מבוססת שדות חשמליים לטיפול בגידולים סרטניים, הודיעה על מהלך התמקדות הכולל גם פיטורי 200 עובדים, 13% מכוח־האדם שלה, אם כי רק בודדים מהם מישראל, כאן ממוקמת חטיבת המו"פ של החברה. נובוקיור מקווה לחסוך כ-60 מיליון דולר באמצעות הקיצוצים.
● לראשונה בעולם: אושרה תרופה מבוססת עריכה גנטית, ויש לה קשר ישראלי
נובוקיור אינה נמצאת כרגע בסיכון תזרימי. בקופתה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של לא פחות מ-921 מיליון דולר, בעוד ההתחייבויות השוטפות שלה עומדות של 127 מיליון דולר והחוב ארוך הטווח על כ-567 מיליון דולר. החברה אמרה כי מעוניינת להתמקד, כדי להפנות את המשאבים למימון צמיחתה העתידית.
נובוקיור הפכה לסיפור הצלחה ישראלי לאחר שפיתחה והביאה לשוק טכנולוגיה חדשנית לטיפול בסרטן, תחילה לטיפול בסרטן המוח מסוג GBM. החברה נסקה על בסיס ההבטחה כי הטכנולוגיה רלוונטית לסוגי סרטן נוספים, נפוצים יותר, ובשיאה היא הייתה החברה הישראלית בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בנאסד"ק, עם שווי חלומי של 22.9 מיליארד דולר ביוני 2021.
התפוצצות בועת הביומד
ב-2021 ירדה מניית נובוקיור עם התפוצצות בועת הביומד בנאסד"ק, ונסחרה בכ-8 מיליארד דולר ב-2022, שווי שנתפס אז כמתאים יותר להבטחה הגלומה בה. בחודשים האחרונים חווה החברה טלטלות שקשורות לתוצאות הקליניות שלה, וירדה לשווי של 1.33 מיליארד דולר, ירידה של 94% מהשיא.
ירידות כאלה מזוהות בדרך כלל עם חברות ביומד שנכשלו בניסויים ואין להן נכסים, וזה בהחלט לא הסיפור של נובוקיור. ההצלחות שלה עדיין עומדות לזכותה. ברבעון השלישי של 2023, היא רשמה הכנסות של 127 מיליון דולר, סכום מרשים ביותר עבור חברת מכשור רפואי עצמאית שמקורה בישראל. אך מדובר בירידה של 3% לעומת התקופה המקבילה, לדברי החברה הירידה נבעה בעיקר מקשיים בגביה מחברות ביטוח.
כדי להתמודד עם הרוויה בשווקים הקיימים שלה, בעיקר שוק ה-GBM, נובוקיור מתרחבת גלובלית. ברבעון השלישי 68% מהכנסות החברה הגיעו מארה"ב, והיתר מגרמניה, יפן וסין. גם שורת הרווח לא מלהיבה. נובוקיור רשמה הפסד של 49 מיליון דולר, עקב עלויות פיתוח גבוהות ועלויות שיווק גבוהות.
אבל המניה לא ירדה מסיבה זו. השוק הבין כי סרטן המוח הייתה אינדיקציה קטנה להוכחת היתכנות, ואילו האינדיקציות המלהיבות יותר הן למשל סרטן ריאות נפוץ מסוג NSCLC. נובוקיור דיווחה על הצלחה בניסוי בסוג הסרטן הזה בשלב הגרורתי, וכעת נערכת להשיק את המוצר, לאחר שתקבל בתקווה את אישור ה-FDA למוצר ב-2024.
אלא שבמאי האחרון, רופאים בכנס הסרטן ASCO טענו כי אף שהניסוי השיג את יעדיו ואולי אפילו יאושר על ידי ה-FDA, הרי שעד סיום הניסוי היעדים האלה כבר התיישנו, ולא בטוח שהתוצאות יהיו משכנעות מספיק כדי שרופאים יאמצו את הטכנולוגיה. זו אחת הסיבות המובילות לירידת המניה. בנוסף, באוגוסט פרסמה החברה תוצאות לא טובות בניסוי בטיפול בסרטן השחלות.
הקיצוצים הנוכחיים של נובוקיור הם לא בתחום ה-NSCLC, אלא להיפך. היא מתכוונת למקד משאבים בהשקה המסחרית של מוצר זה, אם יאושר. בנוסף, היא מצפה לתוצאות ב-2024 בשני ניסויים קליניים, האחד בטיפול בגרורות מוחיות של NCLCL, והשני בטיפול בסרטן הלבלב, שוק שיכול להיות משמעותי ביותר עבור החברה.
הניסויים הנוספים שתקדם כעת החברה, אינם באינדיקציות חדשות. היא תקדם שלושה ניסויים נוספים, שניים בשימוש במוצר שלה כקו ראשון לטיפול בחולי GBM חדשים, וניסוי נוסף בתחום סרטן הריאות. נראה כי כרגע לא תמשיך לבחון את המוצר בסרטן השחלות.
"החלטות כאלה הן מאוד אישיות ומאתגרות, בשל השפעתן על העובדים והמשפחות", אמר מנכ"ל החברה אסף דנציגר. לעוזבים אמר: "אני מוקיר את עבודתכם הקשה. תרומתכם השפיעה על חולי סרטן רבים והמורשת שלכם תהיה לנצח חלק מנובוקיור".
רדהיל תקבל מימון להמשך פיתוח התרופה לקורונה
ב-2020-2021, בשיא מגפת הקורונה, חברות ביומד ישראליות רבות הסבו את הטכנולוגיה שלהן לטיפול במחלה. רובן נטשו את הפרויקט אחרי שהמגפה דעכה (ושילמו מחיר על הגיחה הזו והחזרה ממנה), אך הקורונה עדיין קיימת. בימים אלה מספר הנדבקים בארה"ב נמצא בעלייה, ומספר המאושפזים עומד כעת על 18 אלף בני אדם בארה"ב לבדה.
חברה שלא נטשה את תחום הקורונה היא רדהיל. החברה הודיעה השבוע על קבלת מימון לא-מדלל מממשלת ארה"ב, כדי לממן את השתתפותה בניסוי אמריקאי המשווה מספר תרופות פוטנציאליות נגד קורונה מול קבוצת ביקורת. מדובר ב-4.8 מיליון דולר שתשקיע ממשלת ארה"ב בחלקה של רדהיל בניסוי, ויכסו את ההוצאות של רדהיל עבור ניסוי זה במלואן. גיוס החולים צפוי להתחיל בשבועות הקרובים, ותאריך הסיום של הניסוי הוא לקראת סוף 2024. רדהיל היא התרופה הראשונה שנבחנת בניסוי, לאחר שנבחרה לצורך כך על ידי ממשלת ארה"ב.
רדהיל ביופארמה RED HILL , תרופות , תרופה / צילום: אריק סולטן
התרופה של רדהיל היא תרופה אנטי ויראלית שאינה תלויה בוריאנט הקורונה הספציפי, ניטלת בבליעה כמו התרופה הקיימת של פייזר לקורונה. התרופה של רדהיל הציגה תוצאות ראשוניות טובות בעבר בחולים מתונים, אם כי נכשלה בטיפול בחולים קשים. היא יכולה לשמש לטיפול משולב בתרופה הקיימת, למי שלא יכולים לקחת אותה בגלל התנגשות עם תרופות קיימות, או כאופציה שניה, אולי במחיר נוח יותר.
ממשלת ארה"ב מממנת ניסוי גם במוצר נוסף של רדהיל, לטיפול בפגיעות קרינה.
רדהיל נסחרת לפי שווי של 14 מיליון דולר, לאחר שעלתה כ-300% בחודש האחרון. העליות התרחשו בעיקר על רקע הודעת החברה כי ה- FDA האריך את תקופת הבלעדיות לתרופה שלה לטיפול במחלה הזיהומית h Pylori , במסגרת ההגנות לתרופות מבוססות אנטיביוטיקה. התרופה רשמה הכנסות של 5.1 מיליון דולר במהלך המחצית הראשונה של 2023, לעומת 4 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
רדהיל נאלצה למכור לאחרונה מוצר אחר שרכשה בעבר, כדי לממן את המשך פעילותה, ולכן הכנסותיה הכלליות ירדו מכ-31.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה. המוצר נמכר תמורת 43 מיליון דולר. בקופת החברה נכון לסוף המחצית היו 16.3 מיליון דולר, לאחר שהחזירה חובות מסוימים הקשורים למוצר שנמכר, ועדיין יש לה חובות של 14.9 מיליון דולר סביב מוצר זה.
אישור ה-FDA לתרופה לאנמיה חרמשית
ה-FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, הצביע ביום שישי לטובת אישור השיווק לתרופה Casgevy, התרופה הראשונה המשתמשת במנגנון CRISPR לעריכה גנטית. התרופה פותחה על ידי חברת CRISPR Therapeutics יחד עם חברת וורטקס שתשווק אותה. במקביל אושר טיפול נוסף לאותה המחלה, Lyfgenia של חברת בלובירד, שגם הוא טיפול גנטי אך במנגנון ותיק יותר, והוא מהווה הוספה של גן ולא עריכה גנטית. מוצר הקריספר יתומחר ב-2.2 מיליון דולר לטיפול שאמור להוביל לריפוי מלא של המחלה. המוצר של בלובירד יתומחר ב-3.1 מיליון דולר לטיפול. ה-FDA עשוי לאשר את התרופה מבוססת הקריספר של וורטקס לטיפול במחלה גנטית נוספת, בטא תליסמה, בחודש מרץ. היא כבר מאושרת לשתי ההתוויות בבריטניה.
כפי שציין פרופ' איל הנדל, שהוא שותף לאחד הפטנטים שאפשרו את הפיתוח המסחרי של התרופה, בראיון לגלובס לקראת האישור בשבוע שעבר, באנמיה חרמשית קיימת מוטציה בגן הבטא גלובין, שמוביל ליצור המוגלובין ואצל חולי אנמיה חרמשית הוא מיצר המוגלובין תקול שיוצר כדוריות דם פגומות.
"לכל אחד מאיתנו, בין אם בריא ובין אם חולה באנמיה חרמשית, יש "גן גיבוי", שמייצר המוגלובין רק כשאנחנו עוברים, ואחרי הלידה הוא מושתק. מה שהתרופה עושה הוא להסיר את מקטע הדנ"א שיש לו תפקיד להשתיק את ביטוי הגן המייצר את ההמוגלובין העוברי. ואז הגן הזה נכנס לפעולה, ומייצר כדוריות דם בריאות אצל האדם החולה".
כעת על וורטקס להתמודד עם אתגר לוגיסטי, שכן הטיפול כרוך בשאיבת תאים מן החולה, עריכתם והזרקתם בעירוי בחזרה לחולה. כמו כן יש לה אתגר תקציבי, השאלה בכמה חולים יסכימו חברות הביטוח לטפל, תמורת תג מחיר של 2.2 מיליון דולר. בנוסף, עליה לחתום חוזים סביב הפטנטים המאפשרים את הטכנולוגיה, כולל הפטנט של הנדל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
