ח"כ עמית הלוי, הליכוד (יעקב ברדוגו וסטלה קורין ליבר, גלי ישראל, 5.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
אם יש סוגיה שעתידה להמשיך ולשלוט בסדר היום הפוליטי, הרי שהיא גיוס החרדים, עקב הצורך להגיש חוק גיוס חדש. אבל האם בכלל חוק גיוס חדש יעמוד במבחן בג"ץ? "גם יאיר לפיד, אני מזכיר לכם, הציע חוק גיוס, ובג"ץ ביטל אותו", הזכיר ח"כ עמית הלוי (הליכוד) בראיון לגלי ישראל. "...כשאנחנו נדרשנו לזה (חוק הגיוס) בכמה אפשרויות, בית המשפט העליון ביטל את זה". במה מדובר?
● המשרוקית | 12 אלף חרדים קיבלו "דחיית שירות", בזמן ש-44 אלף חילונים לא התגייסו?|
● המשרוקית | בתקופה שבה לפיד כיהן בממשלה מחזורי הגיוס של החרדים ירדו?
● המשרוקית | גיוס שוב על הפרק: איך נולד הפטור החרדי, וכמה חרדים מתגייסים בשנה?
● המשרוקית | כמה תלמידי ישיבה יש בישראל, והאם מספרם גדול יותר מכל חיילי הסדיר?
חוק הגיוס של לפיד הוא תיקון מספר 19 לחוק שירות ביטחון, שעבר ב־2014, כשלפיד כיהן כשר האוצר תחת בנימין נתניהו. החוק אפשר את דחיית הגיוס של תלמידי הישיבה והאברכים בכפוף לעמידה במכסות גיוס שתקבע הממשלה, ואיפשר להטיל סנקציות פליליות.
נגד החוק אכן הוגשו מספר עתירות. אבל, כפי שכתבה בפסיקה נשיאת העליון דאז, מרים נאור, "בטרם עלה בידינו לתת את פסק הדין, ובטרם יבש הדיו על תיקון 19", לפיד פוטר מהממשלה, וישראל הלכה לבחירות. לאחר מכן הושבעה ממשלה חדשה, שבסוף 2015 העבירה את תיקון מספר 21 לחוק שירות ביטחון, שעקר הרבה מהשיניים של תיקון 19.
נגד תיקון 21 הוגשה עתירה חדשה, מטעם יש עתיד. בג"ץ החליט לשלב את כל העתירות הנוגעות לתיקונים לחוק שירות ביטחון, ואכן הגיע למסקנה כי חוק הגיוס לחרדים אינו חוקתי ופסל אותו.
נראה כי הצדק עם הלוי, אבל רצוי להסתכל יותר בפירוט: בג"ץ לא דן בתיקונים 19 ו־21 בנפרד, אלא בחוק שהתקבל כתוצאה משניהם. זאת למרות שבעתירתה יש עתיד ביקשה לבטל את תיקון 21 בלבד ולהחזיר את תיקון 19 לעמוד על כנו. "בית המשפט אינו אמור להעסיק עצמו בשאלות תאורטיות", נימקה הנשיאה נאור.
האם היה אפשר להיעתר לבקשתה של יש עתיד ולפסול רק את תיקון 21? "הכנסת הביעה את דעתה שאינה מעוניינת בתיקון 19", מסבירה למשרוקית עו"ד מירית שרעבי, חוקרת במרכז לביטחון לאומי במכון הישראלי לדמוקרטיה. "הם בחרו לדון בתיקונים כמצב נתון באותה הנקודה, משום שזה מה שהכנסת קבעה - שילוב של תיקונים 19 ו־21. כל אפשרות לדון בתיקון 19 הייתה תאורטית, משום שבאותו המועד לא הייתה בתוקף חקיקה של הכנסת שתמכה בתיקון 19 במלואו".
נציין כי בג"ץ כן העביר ביקורות נקודתיות על תיקון 19 עצמו: המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין כתב על תיקון 19 שהוא "היה רחוק משויוניות", אך "היה בכל זאת צעד בכיוון הנכון". השופט נעם סולברג ציין כי התיקון "האט את קצב הצמיחה של מספר תלמידי הישיבות שבחרו להתגייס". השופט יצחק עמית טען כי מי שינסה להבין את החוק לאחר התיקונים, "נדמה עליו כמהלך בלבירינת, במבוך של סעיפים". עם זאת, כפי שמציינת עו"ד שרעבי, "לא ניתן להסיק מפסק הדין באופן ברור אם תיקון 19 היה מתקבל כשלעצמו".
מח"כ הלוי נמסר בתגובה: "בדיוק כפי שכתבת. בג"ץ ביקר וסירב לדון גם בתיקון של לפיד - כל הפלפולים האם הייתה קביעה האם החוק חוקתי או לא, הם כידוע לכל מי שעוקב אחרי פסקי בג"ץ, אינם בעלי ערך. בשורה התחתונה בג"ץ השתמש בסמכות שלא ניתנה לו מעולם וגרם לכך שרצון הציבור על־ידי נציגיו - במקרה זה גם יאיר לפיד - לא יתממש".
בשורה התחתונה: דבריו של הלוי מטעים. בג"ץ לא דן בחוק הגיוס של יאיר לפיד בפני עצמו, אלא בחוק הגיוס שנוצר אחרי שהממשלה שלאחר מכן הוסיפה לו תיקונים.
תחקיר: אוריה בר־מאיר