דוד אמסלם, הליכוד (נאום בכנסת 11.3.24) / צילום: יוסי זמיר
השר דוד אמסלם עלה לדוכן המליאה כדי להשיב לדבריו של ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, שתקף, בין היתר, את ההתנהלות הבזבזנית של הממשלה. "אנחנו", טען אמסלם, "לא הקמנו את המשרד לשיתוף־פעולה אזורי, אתה היית (אז) ראש הממשלה… היו לך יותר מ־30 שרים על קואליציה של 56. אתה הבאת את כל (הח"כים) הנורווגים, לא אנחנו". דבריו של אמסלם, צריך לומר, אינם מדויקים מכמה וכמה היבטים. אנחנו בחרנו להתמקד כאן בשאלת "הח"כים הנורווגים".
● המשרוקית | גם כאן "היום שאחרי" לא הגיע: איך מעמידים לדין את מחבלי הנוח'בה?
● המשרוקית | האם הנטל של שירות המילואים נופל על 2% בלבד מהאוכלוסייה?
● המשרוקית | האם תקציב המשרד להגנת הסביבה לא קוצץ, ואף גדל באופן יחסי?
ראשית, תזכורת קצרה. מה שמכונה החוק הנורווגי הוא למעשה סעיפים 42ג' ו־43 לחוק יסוד: הכנסת. הסעיפים הללו נוספו לראשונה לחוק בשנת 2015, תחת הממשלה ה־34. ראש הממשלה אז היה בנימין נתניהו, ולפיד ויש עתיד היו באופוזיציה. התיקון אפשר לשר (או סגן שר) אחד מכל רשימה לוותר על חברותו בכנסת, וכך להכניס לכנסת את הבא אחריו ברשימה (הכינוי "החוק הנורווגי" נגזר ממה שמתרחש בנורווגיה, אך שם כל השרים מתפטרים מהפרלמנט מייד עם מינויים).
התיקון הזה הפך משמעותי ב־2020, כחלק מכינונה של הממשלה ה־35 - ממשלת החילופים שבראשה עמדו נתניהו, ובני גנץ. כעת תוקנו הסעיפים כך שהם אפשרו למספר גדול יותר של שרים להתפטר (המספר המדויק נגזר מגודל הסיעה). החוק הזה נועד לשרת בעיקר את סיעתו של גנץ, שקיבלה תפקידי שרים רבים, למרות שהיו לה מעט ח"כים יחסית. לפי בדיקה קודמת שלנו, לאחר התיקון, בשיא כבר נרשמו באותה כנסת 11 "ח"כים נורווגים". רק שכל זה כמובן אינו קשור ללפיד. הוא היה אז באופוזיציה, לאחר שגנץ נטש את השותפות ביניהם, ותקף את החוק הזה בחריפות.
אז למה כנראה מתכוון אמסלם? ייתכן שלכך שתוך זמן קצר לפיד הפך את עמדתו. ב־2021, כשקמה הממשלה המשותפת שלו ושל נפתלי בנט, לא רק שהחוק שאותו תקף לא בוטל, כעת הוא הורחב אף יותר, ומספר הח"כים הנורווגים כבר הגיע לכ־20. ומה עשתה הממשלה הנוכחית בעניין? גם היא שינתה את החוק, כשעיקר השינוי נוגע לסיעות גדולות, כך שכעת, לראשונה, גם הליכוד ניצל בנדיבות את החוק, ובשיא היו לו עשרה "ח"כים נורווגים".
אגב, כפי שהזכרנו, אמסלם לא דייק גם בדברים נוספים שציטטנו כאן. המשרד לשיתוף־פעולה אזורי לא קם בימי לפיד, והוא מתקיים ברצף מאז ממשלת נתניהו השנייה ב־2009 (הוא הוקם עוד לפני כן, אך בהמשך נסגר). בנוסף, הקואליציה של בנט ולפיד לא נשענה על 56 ח"כים אלא על 61, ובשיא כיהנו בה 28 שרים (לא "יותר מ־30"). מבחינת יחס שרים לחברי קואליציה, הממשלה הנוכחית במתכונתה המקורית הייתה "מנופחת" יותר. מהשר אמסלם לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דבריו של אמסלם לא נכונים ברובם. החוק הנורווגי הוכנס לשימוש תחת ממשלה בראשות הליכוד, וההרחבה המשמעותית שנעשתה בו, ב־2020, הייתה בממשלת נתניהו־גנץ, כשלפיד היה באופוזיציה. בתקופת ממשלת בנט־לפיד החוק הנורווגי אכן הורחב אף יותר, ומספר הח"כים הנורווגים שבר את השיא שנקבע קודם לכן.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
***גילוי מלא: בגרסה הראשונית של הפרסום הזה, הופיע בטעות לוגו עם ציון שאינו הציון של הבדיקה (ציון "נכון ברובו" במקום "לא נכון ברובו"). בפרטי הבדיקה עצמה לא חל שינוי