גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock
נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

הסחר העולמי - שלפחות 90% ממנו מתבצע דרך הים - עבר בחודשים האחרונים טלטלות רבות. כך לדוגמה, לפחות שבע מתוך עשר חברות הספנות הגדולות הפסיקו לשוט בים האדום, בו עובר 12% מהסחר העולמי בימי שגרה, בעקבות התקפות המורדים החות'ים מתימן. גם היקף הסחר דרך תעלת פנמה, נתיב שחוסך 57 ימי שיט בין האוקיאנוס השקט לבין האוקיאנוס האטלנטי, צנח מאז נובמבר ב־30%, בעקבות בצורת קשה וירידה במפלס המים באזור.

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן
איזה נשק ישראל תקנה בתקציב של 14 מיליארד דולר?

בשנים האחרונות, בעולם מבינים כי יש צורך בנתיבי סחר ימי חלופיים, ומפנים את תשומת ליבם לאזור הארקטי. היקף הסחר במסלול באזור זינק ב־755% בין השנים 2022־2014. אמנם מדי שנה עוברות כ־20 אלף ספינות בתעלת סואץ וכ־14 אלף בתעלת פנמה, לעומת כ־1,700 בחוג הארקטי, אך נוכח התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה והפשרת הקרחונים, ייתכן ששנת 2024 תהווה שיא לסחר דרך החוג הארקטי.

החוג הארקטי מתחמם בקצב מהיר הרבה יותר מיתר כדור הארץ: פי ארבעה לפי ההערכות האחרונות של החוקרים בתחום, והקרח באזור הולך ומצטמק. במרחב ישנם שלושה נתיבי שיט צפוניים: מסלול הים הצפוני (NSR), המעבר הצפון־מערבי (NWP) והמסלול הימי הטראנס־פולארי (TSR). לפי המכון הארקטי, המסלול ממזרח אסיה לאירופה דרך מסלול הים הצפוני לדוגמה, כולל 6,500 מיילים ימיים בלבד לעומת 12,500 מיילים ימיים שספינות נאלצות לעבור כיום, דרך תעלת סואץ בדרך מיפן לאירופה. המשמעות, במילים פשוטות, היא חיסכון אדיר בהוצאות וקיצור כשבועיים מזמן המסע.

בשנים האחרונות מדינות רבות נאבקות על השליטה באזור, כאשר רוסיה היא אחת החשובות שבהן, עם נמלים לאורך הדרך שאמורים לשרת את נתיב הים הצפוני. מוסקבה טוענת לריבונות על 70% מהמרחב הימי הארקטי. היא אף שתלה דגל על קרקעית האוקיינוס, אבל נמנעה עד כה מצעדים חד־צדדים נוספים. השאיפה הרוסית היא להגדיל את היקף הסחר באזור פי עשרה עד 2035, שנה שבה, על פי הערכות מומחים, חלק ניכר מהקרחונים יפשירו.

כשהאינטרס הרוסי פוגש את האינטרס הסיני

המעורבות הרוסית במרחב הארקטי מעוררת חששות במערב ככלל ובארה"ב בפרט, בעיקר נוכח שיתוף הפעולה של מוסקבה עם סין. במסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ממשל ביידן מאוקטובר 2022, מצוין כי בייג'ינג פועלת להגביר את השפעתה במרחב, להכפיל את השקעותיה באיתור והפקת משאבים וביצוע מחקרים בנושאי צבא ומודיעין.

ברקע זה, סין הכריזה על עצמה בשנים האחרונות כ"מדינה סמוכה לארקטיקה", ובכך, דה פקטו, מקנה לעצמה סמכויות בנושאי זכויות שיט וטיס באזור, מחקר ופיתוח משאבים. בפברואר אשתקד לדוגמה, צבא ארה"ב הפיל בלון איסוף מידע סיני בין אלסקה לרוסיה, וכן בייג'ינג קיימה תרגיל צבאי באזור בתיאום עם הצי הרוסי. בעקבות התרגיל, משמר החופים האמריקאי הזהיר את הכוחות הסינים והרוסים מכניסה למים הכלכליים האמריקאיים, הצמודים למים הכלכליים של רוסיה. בכך, על פי מומחים, כל צד ניסה לקבוע את הקווים האדומים שלו.

במקביל, על מנת לבסס את שליטתם באזור, הסינים החלו לרכוש נמלים בחוג הארקטי. על פי ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר במכון הטכנולוגי HIT וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, כיום הם מחזיקים בקרוב לעשרה. "הסינים הגיעו לסיכומים עם האיראנים באשר למעבר ספינות שיט בים האדום ברקע תקיפות החות'ים, אך הם מעוניינים גם בנתיב הצפוני", אומר ד"ר מנשרי.

כיצד הסחר הימי במזרח התיכון יושפע?

האם נתיבי שיט באזור הארקטי ישנו מן היסוד את מפת הנמלים החשובים בעולם, ובפרט זו הקיימת במזרח התיכון וישראל? לדברי יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה, הדרך למסלול הארקטי עוד רחוקה, ולכן ההשפעות על ישראל הן תיאורטיות בלבד.

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press, Leah Millis

"בעולם אמנם מתעניינים באזור הזה כי נתיב השיט מתקצר בצורה דרמטית במיוחד כשהיום ספינות רבות נאלצות להקיף את יבשת אפריקה נוכח התקפות החות'ים בים האדום, אך בחורף קיים קושי משמעותי לעבור דרכו. לכן, זהו חזון מעניין אבל הוא עדיין נמצא בחיתולים. ספנות קווית של מכולות צריכה להתנהל בקווים אמינים; הן חייבות לשמור על רציפות כלשהי, ולכן המסלול הוא עדיין לא בר ביצוע. בנוסף, אוניות שמסוגלות להפליג באזור, צריכות להיות מותאמות לכך".

במבט לעתיד, מאור סבור כי ככל שהשימוש בנתיבי השיט באזור הארקטי יגברו, כך מעבר ספינות דרך תעלת סואץ יפחת. עם זאת, הוא מדגיש כי "בעיקר אוניות גדולות שמסוגלות להכיל 24 אלף TEU (יחידת המדידה של מכולות, דש"א וא"ז) יעברו בנתיב החדש, אבל השירות בים התיכון ימשיך ברובו דרך תעלת סואץ. האוניות מאסיה למערב אירופה לא עוצרות כאן גם ככה היום".

לעומת זאת, אהוד גונן, עמית מחקר בכיר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית בחיפה, סבור כי הסטת נתיבי הסחר הימי לאזור הארקטי פירושה ירידה בקישוריות של נמלי ישראל. לדבריו, תופעה זו חלה כבר עכשיו עם חסימת מיצר באב אל־מנדב על ידי המורדים החות'ים והפלגת ספינות סביב אפריקה.

"הספנות בתחום המכולות פועלת בשיטה של קווים עולמיים באמצעות אוניות קטנות", מסביר גונן. "הקו המרכזי עובר בתעלת סואץ מרחק של כ־200 ק"מ מחיפה ופחות מכך מאשדוד, שזה מרחק קטן יחסית במונחים ימיים. הסטת הקווים הרחק מישראל פירושה התרחקות מהקווים הראשיים והסתמכות הולכת וגדלה על אוניות קטנות יותר. תוצאה אפשרית היא שסחר החוץ הישראלי ייפגע, שכן עלויות היבוא והיצוא יעלו".

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap, Mikhail Metzel

יתרה מכך, גונן מעלה אפשרות למשבר אזורי, שכן הסטת קווי ספנות לנתיבים חליפיים עשויה להוריד את הכנסות ממשלת מצרים מפעילות תעלת סואץ. מדובר בהכנסות משמעותיות עבור מצרים, העומדות על קרוב ל־10 מיליארד דולר בשנה. "מדובר ביותר מ־10% מסך ההכנסות של ממשלת מצרים וכ־2%־4% מסך התמ"ג המצרי", הוא אומר.

"התעלה מהווה סמל לאומי מרכזי במצרים ששורשיו נטועים עוד בהלאמת התעלה על ידי נשיא מצרים לשעבר נאצר, ופרויקט הרחבת התעלה פרט על מיתרים לאומיים אלו. ירידה משמעותית ועקבית בהכנסות מהתעלה יכולה להגביר את חוסר היציבות הפוליטית במדינה, בעלת האוכלוסייה של מעל 100 מיליון איש ומאוד צעירה, עם אחוזי אבטלה גבוהים".

תנודתיות במחירי ההובלה הימית

המשבר בים האדום השפיע על תנועת הספנות העולמית, שנאלצת כאמור לשוט סביב יבשת אפריקה, כך שזמן הגעת מטענים התארך משמעותית, ובהתאם גם מחירי ההובלה עלו. בתחילת 2023, מציין מאור, המחירים הגיעו ל־20 אלף דולר למכולה מסין לישראל והמחיר נשחק בעקבות תוספת דרמטית של אוניות חדשות בשוק ל־2,000 דולר בלבד.

כתוצאה משינוי מסלול השיטאל, המחיר קפץ בחזרה ל־9,000 דולר ולאחרונה ירד שוב ל־5,000 דולר. "המחירים עדיין גבוהים. כל שבוע נוספו עוד אוניות, מה שהיה שוחק את הרווחיות של חברות הספנות", אומר מאור.

בדומה למקומות רבים נוספים בעולם, המטענים הגיעו לישראל באיחור. "יש בהחלט 'מצור', אבל הוא על כל מדינות העולם ולא רק על ישראל", מסכם מאור.

עוד כתבות

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

בורסת כווית / צילום: Reuters, Anadolu

איך תשפיע המלחמה על הורדות הריבית? התשובה של ליאו ליידרמן

בעוד שהבורסה המקומית והשקל מגיבים בזינוק לשינוי המאזן האסטרטגי מול איראן, שוקי העולם נצבעים אדום בצל קפיצת מחירי הנפט ● המשקיעים חוששים מחסימת מצרי הורמוז ומשיבוש שרשראות האספקה, לצד דאגה שהתייקרות האנרגיה תביא לעלייה באינפלציה

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

ישראלים מוצאים מקלט בחניונים תת־קרקעיים / צילום: Reuters, Oren Ziv

מחקרים מגלים: על מה לא כדאי לדבר עם השכנים במקלט

כשהטילים משבשים את החיים ומפלס המתח והחרדה בעלייה, חזרנו למחקרים שיעזרו לנו לקבל החלטות תחת לחץ ועייפות, להתמודד עם החרדה של הילדים ולהתנהל ברוגע מול אנשים שחושבים אחרת מאיתנו במקלט או בממ"ד

פטריק דרהי / צילום: Reuters, Daniel Pier

רשות התחרות נגד פטריק דרהי: הצעד שמרחיק את רכישת רשת 13

לגלובס נודע כי ברשת 13 פנו לרשות התחרות בבקשה לקבל אישור להזרמת ביניים של מימון ע"י פטריק דרהי עד לקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, אך הרשות דחתה את הבקשה ● בתוך כך, גם הרשות השנייה מעמידה קשיים בפני העסקה, ובינתיים קבוצת ההיייטקיסטים בראשות אסף רפפורט משפרת את הצעתה

מטוס חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן / צילום: דובר צה''ל

המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסת תל אביב

הבורסה המקומית עשתה היסטוריה ביום המסחר הראשון מאז שנפתחה המלחמה עם איראן: בניגוד לשוקי המניות כמעט בכל מדינה בעולם, תל אביב הפגינה אופוריה של ממש עם עליות חדות ושיא חדש ● מה מוביל לאופטימיות החריגה בארץ, ואיזה מניות זינקו יותר מכולן

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תרחיש יום הדין של הכלכלה: מיצרי הורמוז נסגרים, מחיר הנפט מזנק

איום של משמרות המהפכה על חופש השיט בעורק הימי המרכזי של מדינות המפרץ מזניק את מחירי הנפט: ברנט קופץ ב-9% לכ-80 דולר ● אנליסטים מזהירים מתרחיש שידחוף את המחיר מעל 100 דולר לחבית

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מומחים מעריכים: וול סטריט תרוויח מהמלחמה. בתנאי אחד

וול סטריט צפויה להיפתח בירידות בעקבות המלחמה עם איראן והמתיחות הגיאו-פוליטית, אך אם המערכה תהיה קצרה היא עוד עשויה להרוויח ● כיצד יושפעו מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● 9 הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

מתי תיגמר המלחמה? זה ההימור המוביל

פלטפורמת ההימורים פולימרקט, שמבוססת על חוכמת ההמונים ולעיתים גם על מידע פנים, מציירת תמונה ברורה: הפסקת אש לפני אפריל - לא סבירה ● נפילת המשטר עד יוני - 42% ● ומה לגבי חסימת מיצרי הורמוז?

סקטורים בבורסה שעשויים להרוויח מהלחימה ומה יקרה למניות הנדל''ן / צילום: Shutterstock

המניות שעלו במאות אחוזים בחסות המלחמה, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

למרות שתמונת המערכה הצבאית טרם התבהרה, מנהלי ההשקעות מסמנים מרוויחים ומפסידים פוטנציאליים ● בצד החיובי: מניות התעשיות הביטחוניות, רשתות מזון וחברות אנרגיה ● עלולות להיפגע: רשתות מלונות, מרכזי מסחר ומניות התעופה ● ומה התחזית למניות הבנייה?

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

אנשי מערכת הביטחון לשרי הקבינט: "בסוף המבצע לא יושמד האיום הבליסטי"

דיווח: איחוד האמירויות וקטאר ביקשו סיוע מבנות הברית שלהן בהדיפת המתקפות האיראניות ● שר ההגנה האמריקאי: לא תוחמים בזמן את המבצע ● ארה"ב תקפה את אתר הגרעין באספהאן ● מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בלבנון חוסל בתקיפת צה"ל ● קטאר: הפלנו מטוסי קרב איראניים ● קפריסין: הכטב"ם בבסיס הבריטי שוגר ע"י חיזבאללה ● עדכונים שוטפים

האם העליות בבורסה מוגזמות? / צילום: Shutterstock

האם העליות בבורסה מוגזמות? שאלנו את המומחים

פתיחת שבוע המסחר בעולם כשברקע המלחמה באיראן זעזעה את הבורסות ברחבי העולם, אך בתל אביב בניגוד למגמה נרשמו עליות חדות במיוחד ● מומחים מנתחים את הקפיצה הגבוהה היום בבורסה

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות