אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים • אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה • מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock
הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

שלושת השבועות הראשונים של חודש אפריל גורמים לעצבנות בקרב המשקיעים. מדד ה-S&P 500 משלים ירידה של 5% משיא כל הזמנים שאליו הגיע רק לאחרונה, והנאסד"ק כבר השיל מערכו כ-7%, גם הוא משיא כל הזמנים. הירידות הללו מגיעות כמובן גם לבורסה המקומית בת"א, אך זה ביום ראשון דווקא שרד את הורדת הדירוג של חברת הדירוג S&P ושמדד ת"א 35 משלים מתחילת החודש ירידה של 3.8% ות"א 90 משלים ירידה של 4.6%.

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו 
אלה הן 10 המניות הכי יקרות בוול סטריט 

מי שרוצה לשמור על אופטימיות יכול להסתכל במבט רחב יותר ולראות שהירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו"ל (מתחילת שנת 2023), עם ריצה של כמעט 37%. אם הייתם שואלים מנהלי השקעות בארה"ב בסוף 2022 הם לא היו חותמים על תקופה חלומית שכזו. הם גם לא חשבו שוול סטריט תעלה ב-10% מתחילת השנה.

ובכל זאת, אם מסתכלים רק מתחילת השנה, התמונה פחות מלהיבה. הירידות הנוכחיות מחקו בעצם חצי מהתשואה של תיקי ההשקעות מתחילת השנה. בהנחה שלא יהיו פתאום עליות חדות עד סוף החודש, הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בתשואה שלילית משמעותית בקופות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. מנגד, מה שצפוי לצמצם חלקית את הפגיעה הצפויה היא היחלשות השקל בשיעור של כ-2.7% מתחילת החודש לרמה של 3.78 שקלים לדולר (לפני מספר ימים הוא כבר עבר את ה-3.8 שקלים לדולר).

המטבע הישראלי נוטה להיחלש מול הדולר כאשר יש ירידות בשווקים בחו"ל, ובפרט בוול סטריט, כיוון שהגופים המוסדיים בישראל רוצים לשמור על חשיפה למט"ח בשיעור קבוע ולכן מוכרים שקלים וקונים דולרים (ולהיפך בזמן של עליות בחו"ל). כך, באופן אירוני משהו, היחלשות השקל מסייעת לחסכונות של הציבור הישראלי להיפגע פחות כשיש ירידות בחו"ל.

מי שצפויים במיוחד להיפגע החודש הם משקיעי הטרנד החם של מסלול ה-S&P 500 בקופות הפנסיה וקרנות ההשתלמות. מדובר בטרנד השקעות שתפס תאוצה בשנה האחרונה בעקבות החקיקה המשפטית והמחאה, כאשר אנשים רצו להגדיל חשיפה לשוק העולמי על חשבון זה המקומי והעבירו למסלולים מחקי ה- S&P עשרות מיליארדי שקלים. מדובר כמובן במסלול מנייתי שמושפע לטוב ולרע מביצועי המניות. בשנה האחרונה (עד חודש מרץ) הוא הניב תשואה ממוצעת יפה של 34.6%, מתוכם כ-12% מתחילת השנה (לעומת 8.8% במסלול המנייתי הרגיל) אך בעקבות הירידות החדות של חודש אפריל המשקיעים בו יראו בינתיים תשואה שלילית של כ-3%, כאשר אמנם המדד ירד ביותר מ-5% אך היחלשות השקל צמצמה את הפגיעה במשקיעים.

האם הגיע התיקון?

לא נחזור על כל הסיבות לירידות (אינפלציה בארה"ב, חשש שהריבית תישאר גבוהה יותר, המתיחות הגיאו-פוליטית של ישראל מול איראן וההשפעה על מחירי הנפט וכן חולשת תחום ה-AI בימים האחרונים, שגם הפיל היום בשוק המקומי את נציגות סקטור השבבים נובה וקמטק), ורק נציין שוול סטריט שוב נסחרת במחירי שיא כל הזמנים והמשקיעים שואלים את עצמם כבר תקופה ארוכה מתי יגיע תיקון בשוק. השוק האמריקאי נחשב "יקר" כשמכפיל הרווח על הנאסד"ק הוא כ-30 וזה על ה-S&P 500 נמצא על כ-23 (כמה שנים ייקח "להחזיר" את ההשקעה).

תיקון בשוק המניות מוגדר כירידה של יותר מ-10% מהשיא האחרון. על פי בית ההשקעות מיטב, מאז שנת 1950 ועד היום מדד ה-500 S&P האמריקאי רשם ירידה של יותר מ-10% ב-37 פעמים. במילים אחרות, הם מציינים, המשמעות היא שתיקון מתרחש בשוק המניות כל שנתיים בממוצע. על פי רוב, התיקון לא הופך לשוק דובי (ירידה של יותר מ-20%) ובכל מקרה השוק כרגע עוד רחוק משם כמובן. על פי נתונים של Bespoke השוק נסחר במרחק של פחות מ-5% ב-44% מימי המסחר. אם לוקחים בחשבון את הירידות של שנת 2022, הירידות בקורונה, ולפני כן הירידות בשנים 2015 וגם 2018, אפשר לראות לצפות לשוק דובי גם כל מספר שנים.

אבל כאשר מסתכלים על הגרפים לטווח ארוך, הכלכלנים שבים ומציינים שאי אפשר לתזמן את השוק וכי בסופו של דבר, אין אף אחד שיודע להגיד מתי יסתיימו הירידות ויחזרו העליות ולכן הם ממליצים תמיד להישאר בשוק. לפחות על פי ניסיון העבר, זה הצליח.

מה יעשה בנק ישראל?

החלטת הריבית של בנק ישראל תתקבל אמנם רק בסוף חודש מאי ולפני כן תתקבל החלטת הריבית של הפד האמריקאי בתחילת חודש מאי. הריבית בישראל עומדת על 4.5% ובנק ישראל אולי היה רוצה להוריד אותה כדי לסייע למשק בעקבות המלחמה, אך כאשר השקל נחלש, מחירי הנפט גבוהים - מה שעלול לשוב ולהעלות את האינפלציה - וכאשר הורדת הריבית מעבר לים רק מתרחקת, לא בטוח שהוא יוכל לעשות זאת בקרוב.