שרגא ברוש / צילום: תמר מצפי
המדינה מבקשת להחמיר בעונשו של שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, שנידון ל-14 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 100 אלף שקל בעקבות הרשעתו בהעלמת מס בהיקף 1.5 מיליון שקל במסגרת פרשת "זיוף מסמך ועבירת מס".
בערעור שהוגש הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מבקשת המדינה להטיל על ברוש 24-40 חודשי מאסר וכן קנס משמעותי יותר מאלה שהוטלו עליו, וזאת, כנטען, "באופן שיבטא נאמנה את חומרת מעשיו, את מידת הפגיעה בערכים המוגנים ואת מדיניות הענישה הנוהגת, בשים לב למכלול העבירות שנעברו, מלוא ההכנסות שהושמטו והצורך בהרתעתו והרתעת הרבים מפני ביצוע מעשים מסוג זה".
● 3 פסקי דין בשבוע | ויקטורי ערכה חיפוש בקניות של לקוחה, איזה פיצוי היא תקבל?
● 2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת
יצרו מצג כוזב
חקירת פרשת "המסמך המזויף ועבירת המס", שבוצעה על-ידי פקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המסים, סבבה סביב חברה משפחתית שהקימו שרגא ברוש ואחיו יריב, כאשר על-פי האישומים, על-מנת "לחסוך" מס, שלח ברוש מכתב מזויף לרשות המסים בנוגע למועד בקשת רישום החברה כמשפחתית. הזיוף הנטען הוא התאריך שבו התבקש הרישום, לאחר שברוש ניסה ליצור מצג לפיו הוא ביקש לרשום חברה בבעלותו ובבעלות אחיו כחברה משפחתית כבר בשנת 2014.
על-פי כתב האישום, ברוש ואחיו יריב החזיקו במניות החברה א.ל.ע.א השקעות בע"מ, כל אחד ב-50% ממניות החברה. החברה החזיקה במניות חברת עושרד גז טבעי בע"מ, שהוקמה לשם עיסוק בקניית גז טבעי מאסדת הקידוח "תמר" ומכירתו ללקוחות. במהלך שנת 2015 מכרה חברת א.ל.ע.א חלק ממניותיה בחברת עושרד. מכירה זו הניבה לחברת א.ל.ע.א רווח הון בסך של כ-8.36 מיליון שקל.
על-פי סעיף 64א לפקודת מס הכנסה, חברה שחבריה הם בני משפחה, ושלושה חודשים מיום היווסדה הוגשה בקשה להכיר בה כחברה משפחתית - יחולו עליה הוראות מיסוי מיוחדות, שעיקרן היותה "שקופה", וחישוב המס יתבצע אצל בעל המניות עצמו. לו הייתה חברת א.ל.ע.א חברת משפחתית, הייתה לה הטבת מס בגין רווחי ההון, כיוון שרווח ההון לא היה ממוסה במיסוי דו-שלבי, כפי שממוסה חברה שאינה חברה משפחתית - מיסוי רווח ההון בחברה ואחר-כך מיסוי הדיבידנד כשהוא מחולק לבעל המניות שמבקש למשוך לעצמו את הרווח.
באישום נטען כי במועד שאינו ידוע במדויק, לאחר חודש יוני 2015, החליטו ברוש ורואה החשבון של החברה, רו"ח מיכאל בר-לבב, לרמות את פקיד השומה על-ידי יצירת מצג כוזב לפיו הוגשה בקשה להכיר בחברה כחברה משפחתית במועד. לצורך כך, נטען, זייפו השניים שלושה מסמכים שתכליתם הייתה להציג מצג לפיו הוגשה הבקשה בתוך שלושה החודשים ממועד היווסדה של החברה. השניים הגישו מסמכים לפקיד השומה אשר כוללים את המסמכים המזויפים.
עוד על-פי האישום, ברוש ורואה החשבון פנו מספר פעמים לפקיד השומה וביקשו להכיר בחברה כמשפחתית על בסיס המסמכים המזויפים.
ב-18 בינואר 2017 הגישו ברוש ובר-לבב לרשות המסים דוח שנתי על הכנסות החברה לשנת 2015, בחתימת ברוש, אליו צורף דוח כספי מבוקר על-ידי רואה החשבון. בדוח נכתב כי החברה נרשמה כחברה משפחתית. עקב הפניות וההצהרות ותוכנן הכוזב, סווגה החברה כמשפחתית.
המס אותו היו צריכים לשלם החברה ובעלי מניותיה עמד על סך של 4.3 מיליון שקל. המס המופחת ששולם, עקב המרמה הנטענת, עמד על כ-2.76 מיליון שקל בלבד. ברוש הואשם בהשתמטות ממס בסך כ-1.55 מיליון שקל.
"זיוף אקטיבי"
ב-29 בדצמבר 2016 הגיש ברוש דוח על הכנסות ליחיד על שנת 2015, ובדוח זה הופיע מצג לפיו החברה היא חברה משפחתית. לטענת המדינה, דוח זה הוא כוזב, הואיל ובמועד הגשתו החברה לא נרשמה כחברה משפחתית, וברוש ורואה החשבון ידעו על כך.
ברוש, חברה בבעלותו ורואה החשבון בר-לבב הואשמו בעבירות מרמה בכוונה להתחמק ממס, בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
בר-לבב הורשע, על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכך שסייע לברוש לערוך את המסמכים המזויפים לטובת הטבת המס, ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 50 אלף שקל, וכן נאסר עליו (בהסכמתו) לעסוק במקצוע ראיית החשבון.
ביולי אשתקד הרשיעה השופטת דנה אמיר את ברוש ואת החברה בבעלותו בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובמסירת פרט כוזב בדוח, ובמרמה, עורמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס ולסייע לאחר להתחמק ממס וכן בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות.
בהמשך לכך, בחודש שעבר, נגזר דינו של ברוש ל-14 חודשי מאסר בפועל. השופטת דנה אמיר מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את עמדת המדינה, לפיה נסיבות ביצוע העבירות "מלמדות על פיתוי גדול לבצען לאור הסיכון הנמוך בגילויין", אך דחתה את בקשת הפרקליטות להטיל על ברוש מעל 24 חודשי מאסר בפועל.
עונש שאינו עולה בקנה אחד עם הערכים שנפגעו
בערעור שהגיש עו"ד נועם עוזיאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה נטען כי העונש שהוטל קל מדי. לטענת המדינה, מתחם הענישה שקבע בית המשפט - של 12 עד 30 חודשי מאסר - הוא רחב מדי, ביחס של פי 2.5 בין רף תחתון לעליון, ו"הרף התחתון והעליון של מתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט נמוכים מדי ואינם עולים בקנה אחד עם הערכים החברתיים שנפגעו, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הראויה ואף זו הנוהגת בעבירות המס קיימים תבחינים כמותיים הניתנים להשוואה הנוגעים להיקף הכנסה שהועלמה וכיוצ"ב".
בערעור צוין כי "במקרה שבפנינו מדובר בעבירות שמטרתן הייתה להימנע ממיסוי החברה על הכנסה בהיקף של 8.5 מיליון שקל ומעשי זיוף המסמכים וקבלה במרמה של הכרה למפרע בחברה כמשפחתית - עבירות לפי חוק העונשין הפוגעות בערכים מוגנים נוספים ומשמעותיים. מתחמי הענישה הנוהגים בפסיקה בעבירות מס, בהיקפים ונסיבות הדומים לנסיבות שבענייננו, גבוהים מהרף התחתון והעליון אותו קבע בית המשפט".
עוד צוין כי בערעור כי היות שבגזר הדין קבעה השופטת אמיר כי יש הבדל משמעותי בין כתב האישום בו הודה רו"ח בר-לבב לבין זה שבו הורשע ברוש, בעיקר לחובתו של ברוש, לא ניתן לקבל ולהצדיק קביעת תחתית המתחם לכדי 12 חודשים, שהיא אותה תחתית מתחם בעניינו של בר-לבב, ובכלל על בית המשפט היה לקבוע מתחם שתחתיתו גבוהה מ-12 חודשים.