פורטפוליו | ראיון

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר • היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" • היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל • שיחה קצרה עם איה אבידור

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר
איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

אישי: נשואה לרוני + 2 ילדים ו-2 נכדים, גרה בתל אביב
מקצועי: יו"ר נתיבי הגז הטבעי לישראל

ילדות ומשפחה: נולדתי ברמת גן לבית חם עם הורים שעלו מבגדד ואף פעם לא נתנו לנושא העדתי או המגדרי להיות חסם. אמי עבדה עד גיל 79 כמנהלת חשבונות, אבי למד כלכלה ואקטואריה באוניברסיטה העברית ועבד כיועץ מס בשירות הציבורי.

פורטפוליו | מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם
פורטפוליו | מהילדות בבית שמש והלימודים בפנימייה דתית, לפגישות עם הנשיא ביידן
פורטפוליו | "גדלתי בבית עני, והגעתי להייטק. זה קשה אבל אפשרי"

צבא: התגייסתי ערב מלחמת שלום הגליל. התחלתי את דרכי כמש"קית נתונים בחיל השריון, בהמשך יצאתי לקצונה וסיימתי חמש שנות שירות כקצינה בקבע במחלקת תכנון באכ"א.

לימודים ועבודה ראשונה: למדתי לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ואחריו התחלתי לעבוד בחברת ויטה טית בית, זו הייתה תחילת הקריירה שלי ככלכלנית בתעשיית המזון. עבדתי שם ארבע שנים, ובדקתי כדאיות ותמחיר למוצרים חדשים, וקבעתי מודלים לתגמול של המוכרים.

נשר: בגיל 30, אחרי כמה תפקידי ביניים שלא מצאו חן בעיניי, התקבלתי לעבודה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר. נכנסתי לחברה כשלא הייתה בה שום אישה מלבדי - לא בדרג הראשון ולא בדרג השני. בתחילת הדרך עדיין ביקשו ממני תה עם חלב בכל פעם שנכנסתי לחדר ישיבות.

אלא שדי מהר קודמתי לעוזרת ראש אגף כספים, וכשהתחלף מנכ"ל קודמתי להיות עוזרת מנכ"ל. בחילופים הבאים כבר הייתי סמנכ"לית פיתוח עסקי ואסטרטגיה. התקדמתי כל הזמן עקב בצד אגודל. כשהגעתי לתפקיד המשנה למנכ"ל כבר הייתי אמונה על כל נושאי הליבה בחברה - רחוק מאוד מהמקום שבו התחלתי ככלכלנית. בסיכום עבדתי בנשר 27 שנים.

בהמשך מוניתי למנכ"לית משאב אנרגיה, חברה שצמחה מתוך נשר. כשסיימתי את תפקידי בקבוצה עדיין הייתי האישה היחידה בהנהלה, אבל הדרג השני כבר היה עתיר נשים.

נתג"ז: בסוף 2021 משרד האנרגיה חיפש מנכ"ל וחשבתי שאני מתאימה. זה לא קרה, אבל שרת האנרגיה דאז, קארין אלהרר, הציעה אותי לתפקיד יו"ר נתג"ז. ידעתי שאני מגיעה לחברה מצוינת, שהיא אמנם ממשלתית, אבל מתנהלת באופן עצמאי - ושמחתי להמשיך לקדם את התעשייה המקומית.

תעשייה מקומית: אנחנו חייבים לשמור על היכולות וכוח האדם בתעשייה המקומית, שחלק גדול ממנה התאדה בגלל יבוא מטורקיה וסין, גם אם זה יעלה לנו יותר. בטווח הקצר אולי הרווחנו מזה, אבל לטווח הארוך נשלם מחיר. רק לאחרונה ראינו את החשיבות העצומה של התעשייה האווירית, שבה הייתי דירקטורית במשך שש שנים.

האתגר שלי: אף שנתג"ז הביאה את בשורת הגז הטבעי, פרסה תשתיות הולכה של 900 ק"מ, מייצאת למצרים ולירדן ואחראית לכך ש-70% מייצור החשמל בישראל מקורו בגז טבעי - מרגע שהתיישבתי על כיסא היו"ר, ידעתי שאני חייבת להסתכל 20 שנה קדימה.

נתג"ז לא תמשיך להיות הממי הלאומית שהביאה את בשורת הגז, אלא תצטרך להתמודד עם הפיכת הגז הטבעי למספר שתיים אחרי האנרגיות המתחדשות. זו תהיה חלמאות להתעלם מהידע, האנשים והתשתיות שצברנו. יש לנו אפשרות להזרים במקביל גז טבעי ומימן.

מתווה הגז: מלחמת רוסיה־אוקראינה הוכיחה לנו כמה מתווה הגז היה נכון ושמר על מחירי האנרגיה בישראל. באירופה נוצר מחסור והמחירים קפצו. כאן הם נשארו יציבים. לא היינו תלויים באף אחד. היכולת שלנו להפיק חשמל באמצעות גז מקומי היא נדבך חשוב בעצמאות האנרגטית שלנו.

תרחיש עלטה: יכול לקרות כאן תרחיש עלטה זמני שבו ייפגעו תשתיות. חברות התשתית הישראליות צריכות להיות מוכנות מבחינת יתירות, כוח אדם, יכולת תיקון מהירה וגיבוי.

ניהול נשי: גם כיום ב-32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות, וזה חבל, כי נפגע משהו ביכולת ההתבוננות ההוליסטית של כל אותן חברות. אני מדברת על היכולת לשים קצת את האגו בצד.

מבט לעתיד: אני רוצה להביא את היכולות שלי לכל מקום שבו אוכל לעשות אפילו שינוי קטן.