גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh
נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

למצוא צדדי דמיון בין הודו לישראל זה עניין של התיימרות ושל קלות דעת. איך בכלל אפשר להשוות? כרגיל במקרים כאלה אי אפשר להשוות, אבל אפשר לדבר על אסוציאציות ועל נסיבות. ואף כי יש 1.4 מיליארד הודים, והם מדברים מאות לשונות, אולי אלפים (הערכה אופטימלית מעמידה את מספרן של הלשונות ושל העגות על כמעט 20 אלף), ואף כי הם מתגוררים ב־28 מדינות וב־8 'טריטוריות', אפשר לחשוב את ישראל לפחות למיניאטורה הודית.

פרשנות | סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים
פרשנות | להגיע לים התיכון, זה מה שהם תמיד רצו

אפילו הטענות לעתיקוּת מתיישבות אלה עם אלה. נראה שכתבי הקודש ההינדואיים הופיעו בערך בזמן שבו עמד בית המקדש הראשון בירושלים. קיסרויות הודיות מפוארות היו קיימות עד סוף העת העתיקה, וממלכות הינדואיות עצמאיות נראו בתת־היבשת מאות שנים אחרי כן. אבל את הטון בהודו נתנו שליטים מוסלמיים במשך כמעט אלף שנה. הבריטים הגיעו במאה ה־17, דיכאו וניצלו, אבל יצרו אחדות הודית שלא הייתה דוגמתה מן המאה השלישית.

הודו המודרנית נולדה תשעה חודשים לפני ישראל. המפלגה המייסדת שלה הנהיגה את התנועה הלאומית עשרות שנים לפני העצמאות, והוסיפה לשלוט עשרות שנים אחריה. מה מעניין שהיא איבדה את השלטון בפעם הראשונה ב־1977, חודשיים וחצי לפני שמפלגת העבודה איבדה אותה בישראל.

בהדרגה היא פינתה את מקומה לקואליציה לאומנית דתית, והוסיפה להחליף איתה מקומות עד לפני עשר שנים. מאז מפלגת הקונגרס של הודו, כמו העבודה בישראל, פוחתת והולכת. היא התכווצה לממדי סיעה קטנה בבית הנבחרים. היא נמחקה או כמעט נמחקה מן המפה האלקטורלית במרכזי האוכלוסייה הגדולים של הצפון, שמהם נשלטת הודו. שיטת בחירות רבת־עיוותים, שהועתקה במלואה מן הבריטים, מעניקה לימין הלאומני־דתי רוב מוחלט בפרלמנט, אף כי אין לו רוב מוחלט של קולות המצביעים.

מודי לצד פסלו של האל ראם על שער העיתון ההודי ג׳אגראן, בינואר השנה. בנה מקדש על הריסות מסגד / צילום: שער עיתון ג'אגראן

כך או כך, אחיזת הימין בשלטון בהודו היא כה הדוקה, עד שכמעט בלתי נמנעת היא הנחת ניצחונו בבחירות המתנהלות עכשיו. הבחירות האלה התחילו ב־19 באפריל ויימשכו עד תחילת יוני. יש 900 מיליון בעלי זכות בחירה ומשתתפות כמעט 80 מפלגות, שרובן המכריע הן אזוריות. רק שש הן ארציות, ומתוכן רק שתיים הן מפלגות עם ייצוג ממשי בכל אזורי הודו.

חלק ניכר מן המפלגות כרתו בריתות לפני ההצבעה. לא עלתה יפה תקוות האופוזיציה להתארגן בחזית רחבה. מפלגות ואישים שנתנו לה את ידיהם פרשו ממנה בהתקרב הבחירות, ואפילו עשו יד אחת עם מפלגת השלטון. האופוזיציה, מהיותה להוטה למצוא מותג עובר לבוחר, התחכמה, והעניקה לעצמה ראשי תיבות שהצטרפו לכלל השם INDIA.

מפלגת השלטון, שיש לה הצלחה מוכחת בהתחכמויות מותג, מיהרה להודיע כי מכאן ואילך היא תעודד שימוש בשמה ההינדי העתיק של הודו, בהאראט (Bharat). וכך, כמעט מבלי משים, קרב מותגים העניק לבחירות האלה את ההקשר ההיסטורי הראוי: התמודדות בין INDIA המודרנית והחילונית לבהאראט ספוגת המסורת והאמונה הדתית. בהתמודדות הזאת נראה כי ידה של בהאראט תהיה על העליונה.

החזון: עיצוב עבר חדש

עוד צד דמיון בין ישראל להודו הוא ששתיהן הן תוצאה של חלוקה בידי הבריטים. אבל אף כי פקיסטן קמה כמדינת המוסלמים, ובהודו היה מלכתחילה רוב גדול של הינדואים, הודו לא ראתה את עצמה כמדינת לאום.

מייסדיה קיוו ליצור אומה חילונית, פלורליסטית, משהו שהיינו מכנים "מדינת כל אזרחיה". היא גם קיוותה לבער את הנגע של חלוקה כיתתית. היא מעולם לא עמדה באידיאלים הרמים של ראשוניה, אבל עשתה מאמץ לא מבוטל, למשל באמצעות חוקה מורכבת ומעמיקה, שחוברה במאמצים רבים בשנתיים הראשונות של קיומה.

״המפלג הראשי של הודו״. מודי על שער טיים ב-2019 / צילום: שער עיתון TIME

כל זה היה מלכתחילה לצנינים בעיני לאומנים הינדואים. הודו בחזונם נועדה לא רק להיות מדינת ההינדו, ולא רק לעצב עתיד חדש, אלא אפילו לעצב עבר חדש.

הדרך אל העתיד עברה בעבר. זה התברר לפני קצת יותר מ־30 שנה, כאשר אספסוף הינדואי, בהשראת הימין הקיצוני, התנפל על מסגד בן 500 שנה בעיר איודיה (Ayodhya) שבצפון הודו, והחריב אותו בפטישים ובגרזינים. את ההתקפה כיוונו אנשים שעמדו לשרת בכהונות ממשלה בכירות בשנים הבאות, כולל שר הפנים, זה המופקד על המשטרה. כבר אמרנו שיש פרללים מסקרנים. היעד היה לבנות מקדש על הריסות המסגד לכבוד האל ההינדואי ראם, שההינדו מאמינים כי זה היה מקום הולדתו, או המקום שבו התגלגלה בו אלוהיותו.

הריסת המסגד העניקה תנופה היסטורית לימין ההינדואי. זה היה פחות או יותר תאריך זינוקו אל הפסגה הפוליטית. זה גם היה המאורע שהתחיל להרוס את הפרויקט החילוני של האבות המייסדים.

בחודש ינואר השנה ראש הממשלה נרנדרה מודי, המנהיג הנערץ של הימין ההינדואי, חנך את המקדש לאל ראם באיודיה במעמד שנסך אופוריה במאות מיליוני הודים. רבים תיארו אותו כ"יום הגדול ביותר בתולדות הודו". זה היה היום שבו, באופן סמלי, החזון של בהאראט ההינדואית קרם עור וגידים. הוא גם העניק נופך של אל למודי עצמו.

מודי הוא פוליטיקאי שנוי במחלוקת, שחזון של פיתוח כלכלי נועז מתמזג בו עם כוחנות, עם דמגוגיה ועם קסנופוביה. לפני קצת יותר מעשר שנים הוא היה מוקצה מחמת מיאוס בדמוקרטיות המערביות. נאסרה עליו אפילו הכניסה אל ארה"ב ואל חלק של מערב אירופה, מפני שהוא היה ראש הממשלה של מדינה במערב הודו, גוג'ראט, אשר בעיר הגדולה ביותר בה התחולל לפני 20 שנה ויותר טבח של אלף מוסלמים.

אבל ההודים נשבו בקסמיו, או בעצם שליש מהם. הוא עלה לשלטון ב־2014 בזכות תמיכה של שליש הבוחרים. שיטת הבחירות העניקה לו רוב בפרלמנט. הרוב הזה גדל חמש שנים אחר כך. יש סיבה סבירה להניח שהוא יגדל אפילו יותר הפעם, או לפחות יישמר.

ארץ של עניים רוצה להתעשר

במקור מפלגת הקונגרס, הלוחמת עכשיו על חייה, הייתה לא רק חילונית אלא גם סוציאליסטית. ראשוניה הניחו כי הודו נועדה להיות ארץ ענייה, שהרוב העצום של תושביה יוסיפו להתגורר בכפרים. משימתה העיקרית הייתה להאכיל את תושביה, איכשהו. חקלאות נועדה להיות הענף שעליו היא תשב. במובן הזה הודו הגיעה להישגים ניכרים - בשנות השבעים היא התחילה אפילו לייצא מזון, לאחר שהעולם החיצון הציל אותה פעם אחר פעם מסכנת רעב.

אבל לפני קצת יותר מ־30 שנה הודו נקלעה למבוי סתום. שיעורי הצמיחה הזעומים שלה דחקו אותה הרחק מן "הנמרים" של מזרח אסיה, והעמידו אותה בצלה של סין, שרפורמות נועזות התחילו בה עשר שנים קודם. מפלגת הקונגרס החליטה לשנות כיוון ולאמץ דגם פיתוח קפיטליסטי, או קפיטליסטי למדי. אגב, באותו הזמן היא גם שינתה כיוון כלפי ישראל, קשרה איתה בפעם הראשונה קשרים דיפלומטיים, ומיהרה לכונן איתה ברית צבאית לא־פורמלית. כה חשובה היא הברית הזאת עד שמותר לנו להעמיד את הודו במקום השני לאחר ארה"ב בטבלת יחסי החוץ של ישראל.

הרפורמות של מפלגת הקונגרס היו נועזות כשלעצמן, אבל לא נועזות מספיק. הן העמידו את הודו במקום שכלכלנים נוהגים לתאר כ"מלכודת ההכנסה הבינונית", אתגר מפורסם בשביל ארצות מתפתחות, החדלות יום אחד להתפתח בגלל סתימות מבניות בכלכלותיהן.

מפלגת הקונגרס, בהנהגתה הקבועה של שושלת נהרו-גאנדהי (שלושה ראשי ממשלה), האמינה בשעתה שהיא מצאה נוסחת ניצחון קבועה. בלשונה של מדענית מדינה הודית - כדי לנצח בבחירות המפלגה הייתה זקוקה למיעוט של קולות הרוב (ההינדואי) ולרוב של קולות המיעוט (המוסלמי). בערך 15% מן ההודים הם מוסלמים, אולי יותר. אבל גם הרוב וגם המיעוט התחילו למאוס בה. האוויר יצא ממפרשיה, היא לא הקרינה דינמיות, היא לא הסעירה את הדמיון, היא לא מילאה ציפיות.

מפלגת הימין הדתית הלאומנית, הידועה בראשי התיבות BJP (מפלגת העם של בהאראט), עלתה לשלטון ב־2014, והקרינה את הביטחון ואת הנחישות שקודמיה איבדו. מודי קרא לעולם החיצון לייצר בהודו אם הוא רוצה לייצא להודו. העולם נענה לו. גם הודו נפלה לרגליו. הוא חזר והשמיע את המנטרה, "האומה תחילה".

עד מהרה התבררה משמעות "האומה תחילה": להודו לא ממש אכפת אם צרכיה מתיישבים עם הגדרות של טוב ורע, הגינות, הומניות והתחשבות בזולת. קשה לדבר ברצינות על מדיניות חוץ־הודית, מפני שאין לה חזון גלובלי. יש לה, לעומת זאת, עשרות מערכות של יחסים דו-צדדיים. חוץ מפקיסטן, וגם קצת סין, היא מוכנה לעשות עסקים עם כל בר בי רב. איזה מנהיג לאומי זולת מודי יכול להתחבק עם ביידן, עם פוטין, עם ראיסי ועם נתניהו באותה כנות וחמימות? אין ספק שיום אחד הודו תהיה מעצמה גדולה מאוד, והשפעתה הפוליטית תורגש הרחק מגבולותיה. אנחנו רחוקים מאוד מן היום הזה.

מודי מקבל את בנימין נתניהו בארמון הנשיאות. אפשר לראות את ישראל כמיניאטורה הודית / צילום: Associated Press, STR

משימתו של מודי היא להוסיף ולצמוח מבלי לשכוח את בהאראט, את מאות מיליוני הכפריים הסמוכים אל קו העוני. כישרון יחסי הציבור שלו, המעורר קנאת פוליטיקאים בכל העולם, הפך אותו לידידו הנאמן של האיש הפשוט, גם בשעה שהוא ידידם הקרוב של עשירי האוליגרכים. הוא הציג תוכנית נועזת להפוך את הודו לארץ מפותחת עד 2047, שנת המאה לעצמאותה; והוא גם הציג תוכנית נועזת להעניק בית שימוש לכל בית בהודו. הוא טוען שכבר עמד במשימה השנייה.

לא מערבית, לא ליברלית

הודו מתוארת לעתים קרובות כ"דמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם". תחת מודי היא נעשתה ראויה פחות ופחות לתואר הזה. בסוף השנה העשירית של שלטונו יש בה לא מעט אפיונים של מדינת משטרה. בחודש שעבר היא כלאה את ראש הממשלה של חבל דלהי (מקביל של מושל מדינה בארה"ב), מנהיג מרכזי של האופוזיציה. התואנה היא שחיתות, ובית המשפט העליון דחה עתירה לשחרר את האיש. אבל קרבת המאסר למועד הבחירות מצדיקה חשדות כלשהם. ראש ממשלה של מדינה אחרת, ג'הארקאנד, במזרח הודו, נאסר עוד בחודש ינואר. גם הוא מנהיג אופוזיציה (הוא הקדים להתפטר, ואשתו תפסה את מקומו).

המשטרה בהודו מופעלת מעשה שגרה נגד יריבים פוליטיים. הרטוריקה של מודי כוללת רמזים אנטי־מוסלמיים עבים. הוא גם ביטל את המדינה היחידה בהודו שהיה בה רוב מוסלמי, קשמיר. פשוט ביטל.

מודעה במלאות תשע שנים לשלטון מודי. מנסה להציג עצמו כידידו של האדם הפשוט / צילום: מודעת בחירות של מפלגת השלטון בהודו

הודו מעולם לא הייתה "דמוקרטיה מערבית" או "דמוקרטיה ליברלית". היו בה אלמנטים מערביים וליברליים, אבל היא תמיד הייתה מועדת לחריגות. ב־1975 ראשת ממשלה שהפסידה במשפט שחיתות השעתה את הדמוקרטיה לשנה וחצי, וכלאה רבבות ממתנגדיה. היא הפסידה בבחירות שהרשתה לבסוף, אבל ההודים החזירו אותה לשלטון שלוש שנים אחר כך. היא החזיקה בו עד שנרצחה, ארבע שנים אחר כך.

מפלגת השלטון הנוכחית מתפארת ב־180 מיליון חברים. בתור שכזאת היא המפלגה הגדולה ביותר בעולם. כאשר עלתה לשלטון, האיש שניהל אותה, שר הפנים רב־הכוח אמיט שאה, הבטיח שהיא תהיה יום אחד גדולה יותר מן המפלגה הקומוניסטית של סין. הוא עמד במשימה. אבל מטריד הוא עצם ההשוואה שהוא עשה עם מדינה חד־מפלגתית טוטליטרית, שבה אנשים נענשים על כל גילוי של ביקורת, וחברות במפלגה נועדה לאפשר להם התקדמות אישית ומקצועית.

אמיט שאה, מספר שתיים בממשלת מודי ואולי גם יורשו האפשרי, אמר ב־2014 שהמפלגה זקוקה ל־25 שנות שלטון רצופות כדי לתקן את הודו ולהעלות אותה על דרך של פיתוח מהיר. כמובן, אין שום פגם במנהיג פוליטי שרוצה לחזור ולנצח בבחירות, אבל העולם שממנו באים מנהיגי המפלגה הזאת אינו מצטיין בפלורליזם ובמשחק הוגן. הודו בהנהגתם מזכירה יותר ויותר את מה שמדעני מדינה קוראים "אוטוקרטיה אלקטורלית", זאת אומרת משטר סמכותני, שאינו מתנהל באופן דמוקרטי, אבל מוסיף להרשות בחירות עם חזות דמוקרטית.

ידיד הנאצים מקבל אנדרטה

האם ארץ המנסה לחלץ מאות מיליונים אל מעל קו העוני (השרירותי כשלעצמו) יכולה להרשות לעצמה דמוקרטיה בין בחירות לבחירות? על השאלה הזאת יצטרכו הקוראות והקוראים להשיב בעצמם. הלאומנים הדתיים השולטים בהודו שואבים בגלוי את השראתם מדמויות היסטוריות עם מוניטין של "אנשים חזקים".

מודי חנך לפני שנה וחצי במרכז דלהי אנדרטה של צ'נדרה בוס (Bose), פוליטיקאי ואיש צבא שלחם נגד השלטון הבריטי. בוס נמלט מהודו לברלין הנאצית, שבה בילה את רוב מלחמת העולם השנייה. צילומים מן הזמן ההוא מראים אותו סועד אל שולחנו של היינריך הימלר. הוא ארגן יחידות הודיות שלחמו בשורות הוואפן אס אס. הודים מכל הקשת הפוליטית מעריצים את בוס, ותמונותיו מקשטות בנייני ציבור. אבל אין זה מקרה שמודי הופך אותו לאובייקט פומבי של הערצה. בוס מתאים למזגו - ולמזגה של הארץ שמודי מקווה לבנות.

הטקטיקות של מודי ושל שאה נועדו לצמצם את מרחב הפעולה של האופוזיציה עד מינימום. כל אימת שהאופוזיציה מנצחת בבחירות במדינה אינדיבידואלית של הודו, מפלגת השלטון מתחילה מיד לעודד עריקה מסיבית משורות הממשלה המקומית. לא פעם היא מצליחה לחזור ולזכות בשלטון באמצעות עריקה, אף כי הפסידה בבחירות.

נראה שהבחירות המתנהלות עכשיו עומדות להנחיל למודי חמש שנים נוספות בשלטון. ראש הממשלה ההודי היחיד שכיהן 15 שנה רצופות היה הראשון, ג'ווהרלל נהרו. נינו, ראהול, הוא המנהיג דה־פקטו של מפלגת הקונגרס, והוא משמש מטרה קלה ונוחה ללעג מצד מודי. ראש הממשלה הכריז זה כבר כי מנוי וגמור איתו "לנקות את הודו מן הקונגרס". רוב הסימנים מעידים שהוא קרוב מאוד להצליח.

האין זה מעניין ששתי המפלגות המייסדות, הקונגרס בהודו והעבודה בישראל, מתקרבות אל קצן כמעט באותו הזמן עצמו בנסיבות פוליטיות דומות? ארצות שהיו לפנים שמאליות מן היסוד מצאו את עצמן הרחק ימינה.

עוד כתבות

צבי סוכות, הציונות הדתית / צילום: יאיר דב

כמה המתיחות מול הבית הלבן תקדימית, ומה העבר מלמד על חומרת המצב כעת?

העימות עם ממשל ביידן על הכניסה לרפיח העלה את שאלת היחסים עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מלמדת שהיו התנגשויות אינטרסים בין ישראל לארה"ב מאז שנות החמישים - אבל האופן בו האמריקאים הגיבו לחציית קווים ישראלית השתנה בהתאם לסכנה הקיומית לישראל

"חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: כלי תקשורת מסביב לעולם סיקרו את השבת גופותיהם של ארבעה חטופים, בלבנון מעריכים שהמלחמה בצפון לא תסלים בשל עייפות בשני הצדדים ומה צפוי ביחסים בין ישראל וארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

טורטליני מלוחייה. מנה מזיכרונות הליקוט של הילדות / צילום: חיים יוסף

המסעדה התל אביבית שמציגה אלגנטיות אירופאית עם טוויסט מקומי

חברי הילדות שגדלו בעמק יזרעאל עומדים מאחורי המטבח הקלאסי המשודרג של אלנה, ומציעים מנות שהן בול מה שצריך למפלט מושלם

ICL / צילום: יח''צ

פשרה בייצוגית נגד כיל על דיווח מטעה. כמה תשלם לבעלי המניות?

ביהמ"ש אישר הסדר פשרה בבקשה לתובענה ייצוגית שהגישה חברת רבקה טכנולוגיות נגד כיל, המנכ"ל והדירקטורים שכיהנו בה בשנים 2016-2015, בשל טענות למחדלי דיווח ופרטים מטעים ביחס לפרויקט מערכות מידע שהחלה עם IBM בשנת 2013 וקרס אחרי שלוש שנים ● במסגרת הפשרה כיל תשלם כ-2 מיליון דולר

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

קהיר מאיימת על ירושלים, בזמן שהיא זקוקה לגז הישראלי יותר מאי פעם

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

גידול קקאו בשמורה בניגריה. הבצורת הקשה זה 20 שנה / צילום: Associated Press, Sunday Alamba

לשלם הון או להסתפק בתחליף זול? העתיד המריר של תעשיית השוקולד

גל התייקרויות הקקאו, על רקע היבול העגום במערב אפריקה, אולי התחלף בירידות חריפות - אך המחסור צפוי להימשך, והמומחים לא מעריכים שהמחירים ישובו לקדמותם ● בינתיים יצרניות הממתקים הגדולות כבר מקטינות אריזות, משנות מתכונים ומשלבות יותר תוספות בחטיפים

מפעל המלט נשר. ''אין קשר בין רמות האבק לפעילות המפעל'' / צילום: תמר מצפי

אחרי פחות משנה: מנכ"ל נשר מפעלי מלט מסיים את תפקידו

מנכ"ל נשר מפעלי מלט, יובל לזרוב, מסיים את תפקידו בחברה אחרי כהונה בת פחות משנה ● באוגוסט האחרון הוציא המשרד להגנת הסביבה צו מינהלי לחברה, המורה על מניעה או צמצום של זיהום אוויר לפי סעיף 45 בחוק אוויר נקי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם

מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל / צילום: שחר פליישמן

אכזבה למדינה: קבוצת מילגם זכתה במכרז להפרטת הדואר בתמורה ל-461 מיליון שקל בלבד

קבוצת מילגם-הפניקס-ליימן שליסל זכתה במכרז על הדואר, ותשלם סכום נמוך משמעותית מהערכת השווי שקיבל הדואר בעבר ועמד על מעל 1.5 מיליארד שקל ● קבוצת דלק ישראל-רמי לוי התמודדה מולה במכרז ● שתי ההצעות היו נמוכות בתחילה מהממוצע של הערכת השווי שהוכנו לצורך המכרז. לבסוף התוצאה הזוכה הייתה גבוהה יותר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בתל אביב; נקסט ויז'ן ומג'יק צללו בכ-5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.2% ות"א 90 השיל מערכו כ-2.1% ● השקל התחזק קלות מול הדולר במהלך השבוע האחרון ● שבוע גדוש בדוחות צפוי בת"א ובוול סטריט, כולל תוצאות ענקית השבבים אנבידיה ● בדיסקונט מעריכים: 2-3 הפחתות ריבית בארה"ב במהלך השנה

עו''ד דן גבע, שותף במשרד מיתר / צילום: איל יצהר

משרד עורכי הדין מיתר ממזג אליו את משרד הפטנטים קליגלר

עורך הדין ועורך הפטנטים דניאל קליגלר ינהל את תחום הפטנטים של מיתר, ויחד איתו יצורפו למשרד שותפו יובל שלום ועורכי פטנטים נוספים ● בעקבות המיזוג יכלול צוות הפטנטים של מיתר 18 עורכי פטנטים ועורכי דין

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

תשבור שיאים? מה צפוי בדוחות החברה הלוהטת בעולם

ביום רביעי הקרוב, ענקית השבבים אנבידיה צפויה לפרסם את תוצאותיה הכספיות לרבעון ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להציג דוחות חזקים שידחפו את מחיר המניה שלה לשיא חדש

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

הטכניון מזמין חוקרים מחו"ל להצטרף למוסד הלימוד, והנשיא מגלה כי "קיבלנו כבר עשרות פניות" ● בתוך כך, מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה במעמד המחקר הישראלי, וקוראת לתקצוב מוגבר כתשובה לחרמות

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם, אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel / צילום: אלן ציפלסקי

שוקלים לרכוש מכונית חשמלית? את האזהרה הזו אתם חייבים לשמוע

שיחה עם ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel ● על הסדר העולמי החדש, הבחירה בין המחנה האמריקאי לזה הסיני, מה מסוכן במכוניות החשמליות שמגיעות מסין ועתיד יחסי ישראל-ארה"ב ● האזינו

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ברחוב שקט במרכז העיר: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בכפר סבא?

אחרי חצי שנה על המדף, דירת 4 חדרים בקומה ראשונה בבניין במרכז כפר סבא נמכרה בתמורה ל-2.51 מיליון שקל ● "הדירה הייתה באופן יחסי הרבה זמן על המדף בגלל הקומה שלה ובגלל שאין בה ממ"ד", אומר זיו פלד מסוכנות "ריל קפיטל" שייצג את המוכרים בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

יעל דיין / צילום: איל יצהר

חה"כ לשעבר יעל דיין הלכה לעולמה

לאחר שנים רבות של פעילות ציבורית וחברתית, יעל דיין נפטרה בגיל 85 • דיין, בת למשפחת ה"אצולה" הישראלית המפורסמת, התפרסמה גם כסופרת וכפעילה למען השלום במגוון מסגרות, וכיהנה עד לשנת 2013 במועצת עיריית תל אביב - שם שימשה גם כסגנית ראש העירייה

יו''ר המחנה הממלכתי, בני גנץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

גנץ באולטימטום לנתניהו: "תוכנית פעולה חדשה עד ה-8.6 או שנפרוש מהממשלה"

יו"ר המחנה הממלכתי תקף את רה"מ בהצהרה ואמר: "בתקופה האחרונה דבר מה השתבש. החלטות חיוניות לא התקבלו. מעשים מנהיגותיים הנדרשים כדי להבטיח ניצחון לא נעשו" • ראש האופוזיציה לפיד: "גנץ צריך להודיע הערב שהוא פורש מהממשלה האיומה בתולדות המדינה, שהוא לא יסייע עוד לנתניהו להישאר בשלטון, ושהוא קורא לבחירות"

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו שבוע רביעי רצוף בעליות

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● הדאו ב-40,000 ובוול סטריט ג'ורנל מסבירים למה המדד הזה הוא "דינוזאור", או לפחות "פגום" ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול חולה בקורונה ●  מניות השבבים עלו השבוע ב-5% ● מיקרוסופט תציע את מעבדי AMD ללקוחות הענן שלה, במקום אלה של אנבידיה ● בבנק אוף אמריקה ממליצים על רובין הוד ● גיימסטופ פרסמה אזהרת רווח והודיעה על גיוס הון, צללה ב-20% ● רדיט ו-OpenAI הכריזו על שיתוף פעולה, רדיט זינקה ב-10%