כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי • כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

התקיפה הישראלית מכריחה את איראן לחשוב מחדש על מערכות ההגנה שלה
מצוידים ברימוני הלם: המשטרה פשטה על אוניברסיטת קולומביה ופינתה את המפגינים  

1בניסיון להציג את המתקפה כהצלחה, באיראן הכריזו על יום חג ב-13 באפריל

"ממשלת איראן מתכננת לציין את יום התקפות הטילים והמזל"טים של משמרות המהפכה נגד ישראל בלוח השנה האיראני כ'יום זיכרון לאומי'", נכתב הבוקר באיראן אינטרנשיונאל. "שר התרבות, מוחמד מהדי אסמאיילי, הודיע ​​על החדשות אתמול (ג'), כחלק מהניסיונות הנואשים של הממשלה להפוך את המבצע הכושל לסיפור הצלחה". צוין כי "למרות שרוב הטילים יורטו על ידי הגנות אוויריות ישראליות וקואליציה בראשות ארה"ב, גורמים ממשלתיים וצבאיים איראנים תיארו בעקביות את התקיפה ב-13 באפריל כהצלחה. לטענתם, התקיפה הדגימה את היכולת הצבאית ויכולת ההרתעה של איראן".

נכתב כי "המהלך הוא חלק ממאמצים נרחבים יותר של הרשויות האיראניות להשתמש בתקשורת הנשלטת על מנת לעצב את תפיסת הציבור, תוך התמקדות בהצגתן של הפעולות הצבאיות כמוצלחות מבלי להכיר בכשלים מבצעיים או דיפלומטיים כלשהם". בנוסף, צוין כי "ה-7 באוקטובר יירשם בלוח השנה האיראני כ'יום הגבורה של הנוער הפלסטיני'".

מאמר מערכת מתוך איראן אינטרנשיונאל. לקריאת הכתבה המלאה. 

2ה-ICJ דחה את הבקשה להורות לגרמניה לעצור מכירת נשק לישראל

"בית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ) דחה אתמול (ג') את בקשתה של ניקרגואה להורות לגרמניה לעצור אספקת נשק לישראל ולחדש את המימון לסוכנות הסיוע של האו"ם בעזה", נכתב הבוקר באתר החדשות AP. "בית הדין הבינלאומי לצדק אמר כי התנאים החוקיים למתן צו כזה לא התקיימו ופסק נגד הבקשה בהצבעה 15-1, למעשה לצד גרמניה, שאמרה לשופטים שהיא בקושי מייצאת נשק לישראל", נכתב. "עם זאת, הרכב של 16 שופטים סירב לבטל את התיק לחלוטין, כפי שביקשה גרמניה. בית המשפט עדיין ישמע טיעונים משני הצדדים במקרה שמציגה ניקרגואה, שטוענת כי במתן תמיכה לישראל, גרמניה לא הצליחה למנוע את רצח העם בעזה. התיק ייקח ככל הנראה חודשים או שנים". בית המשפט "נשאר מודאג מאוד מתנאי החיים הקטסטרופליים של הפלסטינים ברצועת עזה", צוטט נוואף סלאם, נשיא בית המשפט.

צוין כי "משרד החוץ הגרמני בירך על הפסיקה בפוסט ב-X. 'גרמניה אינה צד לסכסוך במזרח התיכון - להיפך: אנו פועלים יום ולילה לפתרון שתי המדינות', אמר המשרד. 'אנחנו התורמים הגדולים ביותר של סיוע הומניטרי לפלסטינים. אנו פועלים להבטיח שהסיוע יגיע לאנשים בעזה', מסר, אך הוסיף כי לישראל יש את הזכות להגן על עצמה וציין כי יותר מ-100 בני ערובה עדיין מוחזקים על ידי חמאס, 'המשתמש בתושבי עזה כמגנים אנושיים'".

מתוך אתר החדשות AP, מאת מייק קורדר. לקריאת הכתבה המלאה. 

3סטודנטים קוראים לעצירת השקעות בישראל. אבל האם זה בכלל עובד?

"הסטודנטים המפגינים בארה"ב רוצים שהאוניברסיטאות שלהם ימכרו את ההשקעות שלהן בחברות שיש להן עסקים או השקעות בישראל בגלל הפלישה של המדינה לעזה", נכתב הבוקר ב-NPR. צוין כי "למפגינים של אוניברסיטת קולומביה, למשל, יש רשימה רחבה של יעדים, הדורשים מהאוניברסיטה לחשוף ולבטל השקעות במגוון רחב של חברות עם קשרים לישראל, כולל גוגל, אמזון ו-Airbnb. מפגינים אחרים באוניברסיטאות מכוונים לחברות הקשורות לביטחון ויצור נשק. מפגיני אוניברסיטת קורנל קוראים למכירת השקעות מחברות כולל בואינג ולוקהיד מרטין". בנתיים, ב-CNN דיווחו כי "מפגינים באוניברסיטת בראון הסכימו לפרוק מאהל המחאה לאחר שהאוניברסיטה הסכימה לקיים הצבעה על מכירה מחברות שתומכות בישראל, כך לדברי קבוצת המחאה. 'זהו ניצחון חסר תקדים', נאמר בהודעה מקבוצת הסטודנטים". אך האם באמת מדובר בניצחון חסר תקדים?

ב-NPR נכתב כי "להפגנות נגד השקעות באוניברסיטאות יש היסטוריה ארוכה. במהלך שנות ה-70 וה-80, סטודנטים בקולומביה ובאוניברסיטאות אחרות לחצו בהצלחה על מנהלים למכור השקעות בחברות שעושות עסקים עם דרום אפריקה בגלל מדיניות האפרטהייד של המדינה. מאז 2010, סטודנטים קראו בהצלחה לכמה אוניברסיטאות לפטור את עצמן מחברות הקשורות לדלק מאובנים או להקפיא את השקעותיהן במגזר זה, כולל באוניברסיטת סירקיוז".

אך "האם המכירות האלה אכן עובדות? לא באמת. מכירת השקעות על ידי אוניברסיטאות לא משנה את התנהגות התאגידים, אבל היא יכולה לספק ניצחון מוסרי וסמלי גדול למפגינים". צוין כי "רוב המומחים מסכימים שמכירת השקעות בדרך כלל אינן פוגעות בחברות. חלק מהמומחים אף טוענים כי מימושים עלולים להזיק לאוניברסיטאות עצמן בטווח הארוך", שהרי "באמצעות שמירה על השקעותיהן, האוניברסיטאות יכולות להשפיע יותר על פעולות החברה. אם הן ימכרו את ההשקעות שלהן, סביר להניח שמשקיעים חדשים ירכשו אותן, ולא בטוח שהם ידחפו לאותן מטרות. עבור אוניברסיטאות, יציאה מחברות שעושות עסקים בישראל עלולה להסתכן גם בפגיעה מצד סטודנטים, סגל או בוגרים שתומכים בישראל".

מתוך NPR, מאת רפאל נאם. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך CNN, מאת איזבל רוזלס, דבון מ. סאיירס. לקריאת הכתבה המלאה. 

4הפער בין התקווה של ביידן למזרח התיכון למציאות בשטח

"על פניו, החזון הגדול של הנשיא ביידן למזרח התיכון הגיוני מאוד", נכתב הבוקר בטור של פרשן החוץ של הוושינגטון פוסט, אישהאן ת'ארור. "ישראל תראה את חששותיה הביטחוניים האזוריים מתרחקים באמצעות מערכת גלויה של בריתות עם כמה משכנותיה הערביות. אותן מדינות ערביות, הנשלטות בעיקר על ידי מלכים סונים, יקצרו את הפירות של מערכת יחסים הדוקה יותר עם מדינה הידועה במגזר ההייטק שלה ובתעשיות הביטחוניות המתקדמות שלה. איראן תמצא את השאיפות שלה נבלמות על ידי סבך אויבים". אך "הבעיה שמפריעה לתקוותיו של ביידן למזרח התיכון נותרה אותה בעיה שטראמפ לא הצליח לטפל בה: היחסים בין ישראל לפלסטינים".

נכתב כי "יש פער ענק בין תקוותיו של ביידן לבין המציאות בשטח. הפגיעה בעזה חיבלה עמוקות במוטיבציה של הממשלות הערביות לנהל יחסים עם הישראלים מבלי לתת עדיפות לדאגות הפלסטיניות". בנוסף, "איש בעל חשיבות כלשהי בפוליטיקה הישראלית - מבעלי בריתו מהימין הקיצוני של ראש ממשלת הימין בנימין נתניהו ועד יריביו הראשיים באופוזיציה המתונה יותר - לא נראה מוכן לשקול את שאלת ההגדרה העצמית או הזכויות הפלסטיניות". בנוסף, "יש כעס מוצדק גם מצד השותפים הערבים של ישראל", נכתב. שר החוץ הירדני איימן אל-ספדי צוטט באומרו כי "האתגר שלנו הוא שאין לנו שותף בישראל עכשיו", אמר בפגישה מיוחדת של הפורום הכלכלי העולמי ריאד ביום ראשון, "והצביע על המשך הדחייה של ישראל כל דיבור על מדינה פלסטינית".

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת אישהאן ת'ארור. לקריאת הכתבה המלאה.