קניות בסופרמרקט. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי
ישראל נמצאת בעיצומו של גל העלאות מחירים כמעט בכל התחומים. בין היתר התבשרנו רק בימים האחרונים על התייקרות מוצרי החלב המפוקחים, שמחירם יעלה החל מהחודש בעד 5%. נוסף על כך, שורת חברות כמו דיפלומט, קוקה-קולה ותנובה הכריזו גם הן על סבב התייקרויות, בשיעורים שיכול להגיע אפילו ל-25% בחלק מהמוצרים.
● גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב
● האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?
● מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה
בקרב החברות מספקים שלל טיעונים שמצדיקים כביכול את הצעדים האחרונים, ביניהם התייקרות התקורות, כגון שכר עבודה, מחיר החשמל וארנונה. עם זאת, בחינה של נתונים אחרים מעלים ספק גדול ביחס לנחיצות המהלך דווקא בעת הזו. לעתים אפילו טיעוני החברות עצמן לא בדיוק תואמים את המצב בשטח.
עלות השינוע ירדה באופן עקבי
אחד הטיעונים המרכזיים של חברות המזון והיבואניות הגדולות נוגע לעלות השינוי, המהווה חלק ממחיר של המוצרים המיובאים. האם זה מוצדק?
ניתוח שערך מודי שפריר, כלכלן ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מגלה כי מחירי התובלה אכן עלו בתחילת המלחמה, לאחר איומי החות'ים על ספינות ישראליות העוברות במיצר באב אל-מנדב, אך ירדו משמעותית בסוף השנה שעברה ובתחילת 2024. למעשה, הם ירדו במשך 13 שבועות רצופים. המחיר כיום אומנם גבוה בהשוואה לערב המלחמה, אך זהה לרמה שהייתה בסוף שנת 2022.
נוסף על עלות השינוע, חלק מתנודות המחירים מגיעות משער החליפין. גם בהיבט זה, קשה למצוא הצדקה למהלך. ככל שהשקל חזק יותר, כך יכולת הקנייה של היבואנים גדולה יותר. אומנם השקל עדיין מפוחת מאז רמתו מתחילת 2023, אך הוא מצוי בייסוף כלפי הדולר לעומת תחילת המלחמה. שער הדולר הנוכחי עומד על 3.71 שקלים למטבע, בעוד שלפני המלחמה עמד על 3.85 שקלים.
מחירי הסחורות בעולם במגמת ירידה
"על רקע הביקושים החזקים החברות מרגישות נוח להעלות מחירים, גם אם אין לכך הצדקה כלכלית", אומר הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי. הוא בחן שורה של פרמטרים עולמיים כגון מחירי הסחורות ועלויות היבוא לישראל של מוצרי מזון וחומרי גלם לתעשיית המזון ולחקלאות.
"מחירי היבוא בעולם לא השתנו, ולא נראתה עלייה חדה", הוא אומר, ומסייג כי הנתונים על מחירי היבוא מתפרסמים בפיגור גדול בישראל, ונתונים עדכניים לרבעון הראשון עדיין אין. ברמה הגלובלית הנתונים כן קיימים, ושם לא נרשמה עלייה. "נותר לראות האם הפעם ישראל הייתה שונה בגלל המלחמה, או שמחירי היבוא לישראל המשיכו להתנהג כמו בארה"ב או אירופה", הוא אומר.
גם בחינת מחירי הסחורות בעולם לא מצדיקה לכאורה את גל ההתייקרויות. "מחירי הסחורות החקלאיות העיקריות, למעט הקפה והקקאו, שגם המחיר שלהם ירד לאחרונה בחדות, נמצאים מתחת לרמה בתחילת השנה. עד הסוף של 2023 (הנתונים האחרונים הידועים) לא נרשמו התייקרויות חריגות במחירי יבוא המזון או בחומרי הגלם לתעשיית המזון ולחקלאות".
השכר בענף המזון עלה פחות
טיעון נוסף שמעלים בחברות כדי להצדיק את גל עליות המחירים הוא השכר. אכן נרשמה עליית שכר במשק, ובפרט בשכר המינימום, שעלה בתחילת אפריל. כעת הוא עומד על 5,880 שקל ברוטו בחודש - עלייה של 5.5%. אומנם מדובר בהכבדה על היצרנים המקומיים, אך בחינה של הנתונים מגלה כי בחברות המזון נפגעו פחות מאשר ענפים אחרים במשק.
זבז'ינסקי מסביר כי שכר העבודה בתעשיית המזון עלה פחות מאשר הממוצע בכלל המשק. "מנתוני הייצור התעשייתי ניתן ללמוד כי עלות עבודה לחודש למשרת שכיר בתעשיית ייצור המזון עלתה בשנתיים האחרונות הרבה פחות מאשר בכלל ענפי התעשייה (9% לעומת 15%), כאשר גם לא נרשם ביקוש חריג למזון".
זבז'ינסקי מתייחס לנתונים העדכניים ביותר, עד לחודש פברואר. כאמור, שכר המינימום החדש יכול לשנות מעט תמונה מצב זו.
נוסף על השכר, שני גורמים נוספים שמציין זבז'ינסקי שתומכים בהעלאות מחירים הם החשמל והארנונה. "מחירי החשמל והארנונה כן עלו בעת האחרונה. עם זאת, חשוב לציין כי עליות אלה אינן מסבירות את עליות המחירים החדות, אך הן כן משפיעות על רווחי היבואנים".
זבזי'נסקי מסכם כי לאור הנתונים הידועים, לא נראה כי חלה סיבה ממשית לעליות המחירים האחרונות על-ידי החברות הגדולות.
"אני סבור כי מתרחש ניצול הזדמנויות על-ידי החברות הקמעונאיות, ולכן הן מייקרות את מוצרי היבוא השונים", הוא אומר. "נראה כי ההודעות על עליות מחירים שהתפרסמו לאחרונה קשורות יותר ליכולת החברות מאשר לצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות".