אילן ברקן (מימין) ואליאב בן עטר, מייסדי ''כוחנו באחדותנו'' / צילום: תמונה פרטית
כשאילן ברקן היה בכיתה ב', אביו מונה לקונסול ישראל בבאקו. אחד מתפקידיו היה להעניק אשרות כניסה ליהודים שהיו מעוניינים לעלות לארץ. "בתור ילד, כשראיתי את החיוכים של אלה שקיבלו אישורי עלייה, ואיך הם שרים הבה נגילה בשגרירות, זה נטע בי את הרצון להמשיך לחלק חיוכים לשאר העם שלנו", מספר ברקן.
היום, בגיל 27, הוא מוביל את הארגון החברתי "כוחנו באחדותנו" יחד עם אליאב בן עטר, שליח חב"ד בקמפוס של מכללת עמק יזרעאל. לדבריו, "אני חילוני גמור, והוא חב"דניק, אבל למרות שאנחנו מגיעים מעולמות שונים נוצר חיבור".
● ישראל מתגייסת | הקרן שאוספת מניות מחברות הייטק למען ילדים שניצלו ב־7 באוקטובר
● המגזר העסקי זוכר: יוזמות ההנצחה האזרחיות
הפרויקט הראשון המשותף שלהם עסק בעזרה לניצולי שואה עריריים, ולאחר מכן החלו בפרויקט "סיירת מחסומים", שבמסגרתו הגיעו מדי חודש למחסומים בעוטף ג'נין וירושלים עם תרומות שקיבלו מעסקים שונים בעפולה.
ב-7 באוקטובר, אחרי מתקפת ארגון הטרור חמאס, השניים הבינו שהייעוד שלהם הוא לעזור לחיילים בחלוקת מזון. "כבר ביומיים הראשונים הגענו להמון בסיסים בצפון, והבנו שמה שהם באמת צריכים זה אוכל. בהתחלה עשינו חמישה אירועים בבריכה של עפולה, שבהם השתתפו בכל פעם 1,000-1,500 סדירניקים שסיימו מסלול והיו לפני כניסה לעזה.
"משם המשכנו לעוד הרבה אירועים בעיקר בבסיסים לא גדולים, בסיסי שטח או נקודות איסוף בעוטף ובצפון, כאשר בכל פעם מדובר ב-60 עד 500 חיילים. לפני שבועיים היינו במקום מסוים בגליל העליון, והחיילים אמרו לנו 'אתם הראשונים שהגעתם אלינו'".
"לבקש תרומה זה להתחנן"
העשייה האינטנסיבית, שנמשכת כבר יותר משבעה חודשים, דורשת מהשניים מחויבות גבוהה. "בעבודה שלי, בהסתדרות הציונית העולמית, מאוד התחשבו בי ואפשרו לי בחודשיים הראשונים לעסוק רק בתרומות", מספר ברקן.
"לעשות אירוע באשקלון זה לצאת מעפולה באחת בצהרים ולחזור באחת בלילה, וזה לא פשוט. לכן, אם בהתחלה עשינו אירועים 4-5 פעמים בשבוע, עכשיו אנחנו עושים פעם בשבוע. בכל מקום אנחנו מספרים את הסיפור שלנו, ומראים שאחדות ושיתוף־פעולה זה מה שמנצח בסוף, גם אם יש חילוקי דעות".
כדי להדגים את היקף התרומות הנדרש, ברקן מספר כי "על האש ל-100 איש עולה 4,000-5,000 שקל, ואנחנו כבר עברנו את ה-20 אלף חיילים בשבעה חודשים".
מה הקושי הכי גדול שלכם?
"הקושי הכי גדול זה כוח אדם ותרומות, והמלחמה עוד לא נגמרה. ההרגשה שלי היא שהעם התעייף. התחלנו כקבוצה של 100 מתנדבים מרחבי הארץ, ובאירועים האחרונים אנחנו רק 6-8. אבל כשאנחנו מגיעים לחיילים ורואים את מנות הקרב שהם אוכלים, אנחנו מבינים שלהמשיך זה משהו קדוש. השבוע היינו אצל חבר'ה שיצאו מעזה ואמרו בהתלהבות 'וואו, לאכול חומוס ישראלי עם פיתה'. אלה דברים קטנים, אבל אבא שלי לימד אותי שהחיים לא מורכבים מהאירועים הגדולים, אלא מהדברים האלה".
בנוסף לפעילות עם החיילים, ברקן ובן עטר מחזיקים גם מחסן לתרומות בעפולה. "בשלושת החודשים הראשונים היה לנו מערך של 10 מכוניות ו-3 משאיות. זה היה מרתון מטורף, הייתי מסיים את היום בשלוש בלילה. המחסן עדיין עובד כל יום, אבל עכשיו לבקש תרומה זה להתחנן, ואנחנו לא ארגון שמרוויח כסף, כל מה שנכנס ישר הולך לשטח. יש לי רשימה של 10 בסיסים שמחכים שנגיע אליהם".
לתרומות: https://ourstrength.co.il/?page_id=190
מתגייסים לעזרה
גלובס מרכז את היוזמות המרכזיות ופרטי הקשר ונרתם לקשר בין הצדדים להצלחת המיזמים הללו במייל: i-can-help@globes.co.il
עוד לא אבדה תקוותנו
השבוע נפתחה בנמל יפו תערוכת הצילומים "עוד לא אבדה תקוותנו", המצדיעה למשרתי ומשרתות המילואים במלחמת חרבות ברזל. התערוכה כוללת 30 תצלומים של 15 מילואימניקים ומילואימניקיות. ביניהם נמנים ידין גלמן, שחקן ודוגמן באזרחות, שגויס ב7 באוקטובר כלוחם בסיירת מטכ"ל ונפצע קשה בלחימה לכיבוש מחדש של קיבוץ בארי; מלאני למברסקי, עובדת בחדר כושר באזרחות, שגויסה למילואים ולחמה בעזה; מרדכי שנוולד, כנר באזרחות, שנפצע מפגיעת נ"ט; ומעיין, אחות בבית חולים שיבא, שגויסה למילואים כרופאה של חטיבת הנח"ל.
מאחורי הפקת התערוכה עומדים השלושה: הצלם שי פרנקו, המפיקה ענבל שבח שרביט, ואיש הקריאייטיב והטלוויזיה עידו גרינברג, שהקים את המותג #משפטאחדביום תחת השם MISMAS.
התערוכה תתקיים עד ה-16 ביוני במחסן 2, נמל יפו
IMPACT
תוכנית המלגות של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב (FIDF) תעניק מענק מיוחד בסך 1,000 דולר לאלפי סטודנטיות וסטודנטים של התוכנית, שהתגייסו למילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
"כ-70% ממלגאי התוכנית, לוחמים ותומכי לחימה, גברים ונשים כאחד, יצאו להגן על המדינה ולסכן נפשם למען ביטחונה", מציינת אורנה פסח, מנהלת IMPACT. "המלגאים שלנו נמצאים בכל גזרות הלחימה, ונאלצים במקביל להתמודד עם האתגרים האקדמיים וחזרה לסוג של שגרה לא פשוטה. המענק מבטא את הערכתנו העצומה והוקרתנו לתרומתם".
עמותת איכות בשיקום
העמותה פותחת מוקד סיוע בשפה ערבית לבני משפחה של אנשים המתמודדים עם מצוקות נפשיות, בצל מלחמת חרבות ברזל. בעקבות הדרישה מהשטח, וממצאים המעידים ששיעור הסובלים ממחלות נפשיות ומצוקה רגשית עולה גם בחברה הערבית, הרחיבה העמותה את פעילות מוקד הסיוע הטלפוני שלה, שעד היום סיפק מענה בעברית ורוסית בלבד.
העמותה מפעילה ארבעה מרכזים למשפחות של אנשים המתמודדים עם קושי נפשי - בראשון לציון, חדרה, כפר סבא ואשדוד. המוקד החדש בערבית יאפשר לבני משפחה שמתמודדים עם קושי נפשי של אחד מבני הבית להתייעץ, ולקבל תמיכה רגשית לצד מידע והכוונה בזמן אמת בנוגע לזכויות הרלוונטיות.
השירות ללא תשלום. לאורך השבוע ניתן להשאיר הודעות, והמענה יינתן בימי רביעי בשעות 17:00-19:00 בטלפון 03-9559596.
CAM, התנועה למאבק באנטישמיות
התנועה למאבק באנטישמיות הזמינה את מונטנה טאקר, כוכבת ויוצרת תוכן יהודיה-אמריקאית, שמחזיקה בכ-12 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, לביקור סולידריות בישראל. מאז פרוץ המלחמה מקפידה טאקר בת ה-31 לשתף תכנים הסברתיים פרו-ישראליים, ובטקס הגראמי האחרון אף הופיעה עם סרט צהוב ענק וכיתוב להשבת החטופים.
במסגרת ביקורה בארץ נפגשת טאקר עם מפוני כפר עזה בשפיים, מבקרת בכיכר החטופים ומבצעת סשן ריקוד באתר ההנצחה של מסיבת הנובה. לדברי סשה רויטמן-דרטווה, מנכ"ל CAM, "מונטנה מהווה קול אמיץ של תמיכה בישראל, שאינה מהססת לעשות שימוש בפופולריות העצומה שלה ובכוחה ברשתות החברתיות ולהביע סולידריות עם ישראל, תוך שהיא סופגת איומים רבים.
"הביקור שלה בישראל מזמן לה מפגשים מרגשים עם פניה המגוונות של החברה בארץ, עם נפגעי הטבח ועם הכוחות הגדולים שנרתמו לתרום לקהילה בדרכים יצירתיות. התנועה למאבק באנטישמיות מאמינה בחשיבות של רתימת עולם התרבות והאמנות למען ההסברה בזירה הבינלאומית, ואנחנו שמחים שמונטנה כאן אתנו".